דיבייט

דִּיבֵּייט (מאנגלית אמריקנית: debate) או דִּיבֵּייטִינְג (מאנגלית בריטית: debating), ועל פי האקדמיה ללשון העברית מַעֲמָת או שִׂיג וָשִׂיחַ, הוא פעילות, לעיתים מאורגנת, של ויכוח פורמלי בעל-פה. הוא נהוג בעיקר בפרלמנטים כאמצעי לליבון סוגיות פוליטיות, וכן במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר תיכוניים, בדרך כלל ככלי לפיתוח יכולות הרטוריקה. בהתאם לסוג הדיבייט, שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש, על פי כללים המגדירים את סדר הנאומים, מספרם ואורכם, וכן את התוכן, המבנה והסגנון הרצויים בהם. התוצאות נקבעות על ידי שופטים.

בשפות אחרות, המילה "דיבייט" מתייחסת באופן כללי יותר לאירוע מונחה שבו שני אנשים או יותר צריכים להציג את עמדותיהם המנוגדות; לדוגמה, שני מתמודדים לאותו התפקיד בבחירות. בעברית, אירועים כאלה נקראים לרוב "עימות" או "דיון מונחה", וערך זה אינו עוסק בהם.

מינוח

המילים "דיבייט" ו"דיבייטינג" הן מילים נרדפות. שתיהן מוטעמות בהברתן השנייה. האקדמיה ללשון העברית אישרה בשנת 2012 את המונח "מַעֲמָת" כחלופה לדיבייט. המונח "שיח ושיג" אומץ על ידי אגודת שיח ושיג, אך הוא אינו בשימוש נפוץ.

סוגי דיבייט

דיבייט פרלמנטרי

דיבייט פרלמנטרי מנוהל על פי כללים שמקורם בסדרי הדיון בפרלמנט הבריטי.

דיבייט פרלמנטרי בריטי

זוהי השיטה המקובלת ביותר במוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ורוב התחרויות הבינלאומיות למוסדות אלה מתקיימות בשיטה זו. מועדוני הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה בישראל עוסקים בה כמעט באופן בלעדי.

דיבייט פרלמנטרי בריטי מורכב מארבעה צוותים של שני מתחרים כל אחד. שתיים מהקבוצות נקראות "הממשלה הראשונה" (First Proposition) ו"הממשלה השנייה" (Second Proposition), ושתי הקבוצות האחרות נקראות "האופוזיציה הראשונה" (First Opposition) ו"האופוזיציה השנייה" (Second Opposition). בדרך כלל, 15 דקות טרם הדיבייט, מונח לפני המשתתפים נושא הדיון (ה"הצעה לסדר היום"), ונקבע אלו קבוצות ישמשו כממשלה ואלו כאופוזיציה. שתי קבוצות הממשלה צריכות לדון בעד הצעה שניתנה, ושתי קבוצות האופוזיציה צריכות לשטוח טיעונים כנגדה. לרוב, ההצעה מנוסחת כהצעת חוק המתחילה ב"בית זה...", והיא עוסקת בנושא פוליטי או חברתי.

סדר הדוברים: ממשלה ראשונה - דובר ראשון, אופוזיציה ראשונה - דובר ראשון, ממשלה ראשונה - דובר שני, אופוזיציה ראשונה - דובר שני, ממשלה שנייה - דובר ראשון, אופוזיציה שנייה - דובר ראשון, ממשלה שנייה - דובר שני, אופוזיציה שנייה - דובר שני.

נאום כל דובר נמשך 7 דקות, כאשר ב-5 הדקות האמצעיות מותר לדוברים מהצד הנגדי לשאול שאלות ולהציע הערות להתייחסות של עד כ-15 שניות. הנואם אינו מחויב לקבל שאלות או הערות להתייחסות, אך צפוי ממנו שיקבל במשך נאומו כ-2 הערות וישיב עליהן. הימנעות מוחלטת מקבלת שאלות והערות עלולה לפגוע בסיכויי הקבוצה לנצח ובניקוד האישי שיינתן לדובר.

דיבייט פרלמנטרי אמריקאי

זוהי שיטה מקובלת במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית. בשיטה זו, המתחרים הם שני צוותים של שני אנשים כל אחד, "הממשלה" ו"האופוזיציה". מבנה הדיבייט דומה לחצי הראשון של דיבייט פרלמנטרי בריטי, אך בסופו הדובר הראשון של כל קבוצה נושא נאום הפרכה וסיכום.

דיבייט אוסטרל-אסייתי (דיבייט תיכונים)

סוג דיבייט פופולרי באוסטרליה ובאסיה, בעיקר בבתי ספר, אך התחרות העיקרית למוסדות להשכלה גבוהה באזור זה, אליפות אוסטרל-אסיה לאוניברסיטאות בדיבייטינג, מתנהלת גם היא בפורמט זה. בישראל, זהו הפורמט המקובל בתיכונים.

דיבייט זה דומה לדיבייט פרלמנטרי, והוא מורכב משתי קבוצות של שלושה משתתפים כל אחת, הנקראות "הממשלה" ו"האופוזיציה". סדר הנאומים הוא ממשלה-אופוזיציה-ממשלה-וכו', וכל נאום נמשך כ-7 דקות. חשיבות רבה ניתנת למחקר, ולעיתים תכופות המשתתפים מקבלים שבוע או יותר להתכונן לדיבייט.

דיבייט בית-ספרי עולמי

דומה לסגנון האוסטרל-אסייתי, אך כאן הדובר הראשון או השני של כל קבוצה נותן בסוף נאום באורך ארבע דקות של הפרכה וסיכום, ואורך הנאום הרגיל הוא 8 דקות; כך יש בסך הכול 8 נאומים, בדומה לדיבייט פרלמנטרי בריטי. זהו הפורמט שבו מתנהלת אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייטינג.

דיבייט מדיניות

שיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית הדומה במבנה לדיבייט פרלמנטרי אמריקאי, אך עם דגש רב יותר על מחקר ועל תוכן, ומועט יותר על מבנה ועל אופן. בשיטה זו, יש נטייה לדוברים לדבר במהירות רבה כדי "להעמיס" כמה שיותר טיעונים.

דיבייט לינקולן-דאגלס

שיטה הקרויה על שם סדרת עימותים שהתנהלו בשנת 1858 בין אייברהם לינקולן לסטפן דאגלס בהתמודדותם בבחירות לסנאט האמריקאי, הנהוגה בעיקר בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית. כאן מתווכחים שני דוברים בלבד, בדגש על ערכים מופשטים.

נאום בציבור (public speaking)

נאום בציבור אינו סוג דיבייט של ממש, אך ראוי להזכירו כאן מפני שהוא פעילות תחרותית המתנהלת כמעט ורק בפורומים שבהם מתנהל דיבייט. בפעילות זו, כל מתחרה נושא נאום של מספר דקות על נושא אחר קבוע מראש, עם מעט זמן להכנה. לעיתים קרובות הנושא הוא מופרך ועיקר האתגר הוא להצליח לדבר על הנושא באופן משעשע.

ביקורת

הדיבייט נחשב אצל תומכיו לכלי המשפר את הכישרון הרטורי, כושר השכנוע והעמידה מול קהל, החשיבה המסודרת, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון.

ביקורת המוטחת על הדיבייט לעיתים תכופות היא שהדיבייט שוחק את היושר האינטלקטואלי ומקשה על האמונה בערכים, מפני שהוא מכריח את משתתפיו להגן על עמדות שאינם מאמינים בהן. תומכי הדיבייט יגיבו שההגנה על עמדות שהאדם אינו מאמין בהן אינה מקשה עליו להאמין בערכים כלשהם, אלא להפך, מסייעת לו להאמין בערכים אלה בצורה יותר בוגרת תוך כדי התמודדות עם דעות אחרות.

ביקורת נוספת היא שהדיבייט מדגיש את סגנון הדיבור על חשבון תוכנו, ובכך מעודד את השימוש בדמגוגיה ובמניפולציה של השומעים. תומכי הדיבייט יגיבו שתרבות הדיבייט מתייחסת לסגנון ככלי להעברת התוכן בצורה האפקטיבית ביותר ולא כתחליף לו, וכי על פי הנוהג מתן הניקוד לכל קבוצה נקבע בסופו של דבר על בסיס איכות התוכן שהציגו הדוברים. מעבר לכך, ההיחשפות לטקטיקות רטוריות היא חשובה מפני שהמודעות להן מונעת את האדם מללכת שולל אחריהן כשומע.

דיבייט בעולם

המקור ההיסטורי של הדיבייט הוא בפעילויות חברתיות של האוניברסיטאות האנגליות אוקספורד וקיימברידג'. אי לכך, מרכזי הדיבייט בעולם נמצאים בבריטניה ובמדינות שתרבותיהן מושפעות ממנה כגון אירלנד, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. אמנם יש עשרות מדינות אחרות שמתקיימת בהן פעילות דיבייט משגשגת.

התיאום העולמי של פעילות הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה מופקד בידי מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות (World Universities Debating Council), האחראית על אליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות (World Universities Debating Championships). אליפות זו מתקיימת בכל שנה בשבוע שבו חל ה-1 בינואר. בשנים האחרונות השתתפו בה כ-900 דיבייטורים. במישור הבית-ספרי, מועצת הדיבייטינג העולמית לבתי-ספר מתאמת את אליפות העולם בדיבייטינג לבתי-ספר.

גופי תיאום בינלאומיים אחרים:

• מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
• מועצת הדיבייטינג האוסטרל-אסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אוסטרל-אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
• מועצת הדיבייטינג האסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
• האיגוד האמריקני לדיבייט פרלמנטרי, החברה האוניברסיטאית הקנדית לדיבייט בין-מכללתי: אחראים על אליפות צפון-אמריקה בדיבייטינג.

דיבייט בישראל

ערך מורחב – דיבייט בישראל

מוסדות להשכלה גבוהה

מועדוני דיבייט קיימים באוניברסיטאות ובמכללות רבות בישראל. חלק מהמועדונים הללו מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות. גודל מועדון נע ככלל בין 15 ל-80 משתתפים. המועדונים בעלי ההישגים הגדולים ביותר ברמה הארצית והבינלאומית נמצאים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה, ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

ארגון הגג של המועדונים הללו הוא ליגת הדיבייט הישראלית. הליגה מנוהלת על ידי ההתארגנות החופשית "מועצת ליגת הדיבייט הישראלית" המורכבת מנציגי המועדונים הקבועים בה. בכל שנה מקיימת הליגה חמש תחרויות קבועות, שגודלן נע ככלל בין 40 ל-120 משתתפים:

• אליפות ישראל בדיבייט למוסדות אקדמיים
• אליפות ישראל בדיבייט לדוברים מתחילים
• תחרות "The English Cup" - תחרות המתקיימת בשפה האנגלית
• "התחרות הפתוחה" - בה יכולים להשתתף דיבייטורים שאינם סטודנטים.
• תחרות "The English Open" - תחרות פתוחה המתקיימת באנגלית.

בתי-ספר תיכונים

בשנת הלימודים תשע"א, יצאה לדרך אליפות ישראל בדיבייט לתיכונים - תחרות "שיח ושיג". התחרות היא יוזמה משותפת של המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר), משרד החינוך ומרכז יוני כהן-אידוב לדיבייט ורטוריקה. במסגרת התוכנית, מורים מכל רחבי הארץ עוברים הכשרה מקצועית ומקיפה בתחום דיבייט ומקימים מועדוני דיבייט בית ספריים. בהמשך הקבוצות מכל רחבי הארץ מתחרות האחת בשנייה בנושאי דמוקרטיה, אזרחות, חינוך ופוליטיקה. תוכנית "שיח ושיג" מעניקה לתלמיד כלי לפיתוח יכולת הרטוריקה האישית שלו. באמצעות תוכנית זו, יוכלו התלמידים לשפר באופן משמעותי את כושר השכנוע שלהם ואופן עמידתם מול קהל. כמו כן, נושאים כגון: החשיבה המסודרת, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון נלמדים באופן שאינו מועבר באופן ישיר במסגרת הבית-ספרית הפורמלית. במקביל לתוכנית זו, השיקו הגופים תחרות דיבייט מקבילה בשפה האנגלית המיועדת לכיתות ט'.

פעילויות דיבייט נוספות בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת כחלק מפעילות עמותת "שיח ושיג", האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת.

בנוסף לאליפות הדיבייט, מתקיימת משנת 2010 תחרות דיבייט ארצית שהחלה כפרויקט של התאחדות הסטודנטים בישראל, וכיום מתקיימת בארגונה ובניהולה של גב' רינת גרשפלד והעמותה לקידום תרבות הדיון והמנהיגות בישראל, הרואה חשיבות רבה בהפצת שיטת הדיבייט בבתי-הספר בישראל.

ניתן למצוא בתי ספר רבים המקיימים פעילות בלתי מקושרת (בדרך כלל בהדרכת בוגרי המועדונים הסטודנטיאליים), לעיתים קרובות בתמיכה עירונית או תמיכה של ארגונים כגון "רוטרי" ועוד.

דיבייט לכולם

בשנים האחרונות החלו יחידים וגופים פרטיים בישראל ליישם את הדיבייט בשירותי חינוך, פוליטיקה ועסקים. יישומים אלה כוללים הכשרת עסקית בהעברת מסרים ובמשא ומתן, לימוד של שיטות הוראה חדשניות וסדנאות להעצמת נשים.

ראו גם

• דיבייט בישראל

לקריאה נוספת

• אן סברסקי, הדיון המובנה: שיטת דיון לתלמידי בית ספר ולסטודנטים, בר-אור 1988

קישורים חיצוניים

סרטון בנושא באתר בריינפופ
אתרי דיבייט בינלאומיים

• אתר הדיבייטינג העולמי של קולם פלין
• אתר הדיבייטינג הבריטי
• אתר הדיבייטינג הגלובלי

אתרי דיבייט ישראליים

• האתר הרשמי של המרכז להעצמת האזרח המפעיל את תחרויות "שיח ושיג" לכיתות ט' עד יב'
• עמוד הפייסבוק הרשמי של תחרות התיכונים "שיח ושיג"
• העמותה לקידום תרבות הדיון והמנהיגות המארגנת את תחרות הדיבייט הארצית לדיבייט תיכונים
• האתר הרשמי של ליגת הדיבייט הישראלית
• אתר העדכונים של ליגת הדיבייט הישראלית של רינת גרשפלד

חומר להכנת דיבייטים

• Debatabase, מאגר להכנת דיבייטים של הארגון הבינלאומי לחינוך דיבייט (באנגלית)
• Debatus, מאגר מבוסס-ויקי (באנגלית)
• דיבייט בקצרה מאמר מאת רינת גרשפלד

חומר הדרכה בעברית (חומר נוסף קיים באתרי המועדונים הישראלים)

• רובי ציגלר, כללי השתתפות בתחרות דיבייט, 2003; חוקים ומוסכמות בדיבייט פרלמנטרי בריטי בישראל

ארגוני דיבייט בינלאומיים

• מועצת הדיבייטינג האירופאית לאוניברסיטאות
• מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות
• אליפות העולם בדיבייטינג לבתי ספר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24286408דיבייט