מוסטפא הראשון

מוסטפא הראשון (בטורקית: I. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى اول, ‏1592 - 20 בינואר 1639) היה פעמיים סולטאן האימפריה העות'מאנית; בפעם הראשונה בין השנים 1617 ועד 1618 ופעם שנייה בין 1622 ועד 1623. מוסטפא היה אחיו של אהמט הראשון. מוסטפא נחשב למפגר או לכל הפחות לנוירוטי, הודח ונכלא ל-16 שנים בקפס.

ביוגרפיה

המנהג באימפריה העות'מאנית היה כי עם עלייתו לשלטון של סולטאן חדש יוצאו להורג כל אחיו, במטרה למנוע תביעות נוספות לכתר (אביו של מוסטפא, מהמט השלישי, הוציא להורג עם עלייתו לשלטון את 19 אחיו). אולם אהמט הראשון כשמונה לסולטאן בגיל 13, חס על חייו של אחיו בן ה-12 מוסטפא.

הסיבה לכך היא כי בעת עלייתו לשלטון, לא היו לאהמט ילדים, כך שמוסטפא היה יורשו היחיד. אולם גם לאחר שלאהמט נולדו מספר בנים, מוסטפא נשאר בחיים, ככל הנראה בשל בעיותיו הנפשיות הברורות. סיבה נוספת אפשרית היא השפעתה הרבה של קסם סולטאן, אשתו האחרונה של אהמט, שרצתה למנוע את שלטונו של בנו הבכור (מאישה אחרת), עות'מאן.

במשך כל שלטונו של אחיו היה מוסטפא כלוא בקפס, עובדה שייתכן והשפיעה על בריאותו הנפשית אף יותר.