מונה חאטום
| לידה | 11 בפברואר 1952 (גיל: 72) |
|---|---|
| תחום יצירה | פיסול, מייצב |
מונה חאטום (בערבית: منى حاطوم; נולדה ב-11 בפברואר 1952 בביירות) היא אמנית ויזואלית ממוצא פלסטיני, שנולדה בלבנון, החיה ופועלת בלונדון.
אודות
מונה חאטום נולדה בבירות ב-1952 להורים פלסטינים[1] אשר היגרו ללבנון בעקבות מלחמת העצמאות בישראל. על אף שנולדה בלבנון, חאטום לא מגדירה את עצמה לבנונית מאחר שמשפחתה, כמו פלסטינים אחרים שהגיעו ללבנון אחרי 1948, לא קבלו אזרחות ונשארו במעמד פליטים[2]. משפחתה לא תמכה בשאיפותיה לעסוק באומנות אך היא המשיכה ליצור[3]. חאטום למדה עיצוב גרפי באוניברסיטה האמריקאית בלבנון ועבדה במשרד פרסום במשך שנתיים. היא לא נהנתה מעבודה בתחום העיצוב[3]. עם פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975 היגרה ללונדון. שם למדה בין השנים 1975–1981, אמנות בבית הספר לאומנות ביים שאו (Byam Shaw) ובבית הספר לאומנות סלייד (Slade School of Fine Art).
יצירה
עבודותיה של חאטום עוסקות בגוף ומגדר, יחסי עולם ראשון ועולם שלישי ובמרחב הפרטי המוגדר נשי[4]. דרך נוספת לבחון את עבודותיה היא באמצעות תפיסת המרחב. גוף הצופה נלקח בחשבון כחלק מהעמדת הפסלים והמייצבים בחלל וכן ביחס לזרמים מרכזים באומנות המודרנית סוריאליזם, מינימליזם ואמנות אדמה. ישנן קריאות רבות לעבודתה[3][5]. חאטום מבקשת לייצר אצל הצופים בעבודתיה תגובות פסיכולוגיות ורגשיות[4]. עבודותיה של חאטום כוללות מיצבים ופסלים מחומרים מגוונים הכוללים רשתות, חוטי חשמל, נורות, שיערות ועוד. בעזרתם היא יוצרת צורות גאומטריות המרמזות על כבלי מערכות שליטה בחברה[5]. בעבדות אחרות היא משמשת בחפצים ביתיים כמו מטחנת בשר ענקית ופומפיה[5].
חאטום משתמשת גם בשערה בעבודתיה. למשל, בעבודתה כאפיה 1993-9 חאטום ארגה את שערה בתוך הכאפיה - כיסוי ראש לגבר - המשלב בתוכו שיער אישה. השימוש בצורות גאומטריות היוצרות דוגמה של גדר, בעבודה זו ובאחרות, מרמז גם ביוקרת חברתית על חוקי החברה שכולאים נשים[6].
העיסוק שלה בגבולות נוגע גם גבולות בין מדינות, עמים והמשמעות שלהן. בעבודה Untill There are None, חאטום מזמינה את הצופים לצייר בגיר על משטח כהה את מפת העולם. לצייר ולמחוק גם את המפות של הצופים שציירו לפניהם[7]. בעבודה נוספת "על בלימה" תלויות 35 נדנדות. כל תזוזה של נדנדה פוגעת בחברתה. על מושבי הנדנדות כתובים שמות של ערים מהן ישנה הגירה בגלל סכסוכים (ביירות, בגדאד, קאבול)[5].
הוקרה ופרסים
עבודותיה מוצגות במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון, במרכז ז'ורז' פומפידו, בגלריית טייט, במוזיאון לאמנות מודרנית, במוזיאון ישראל ובמקומות נוספים.
בשנת 2008 זכתה בפרס רולף שוק, בשנת 2011 זכתה בפרס חואן מירו ב-2017 קבלה את פרס הירושימה לאומנות[6].
בשנת 2019 זכתה יחד עם ארבעה אמנים נוספים, ביניהם הכנרת אן-סופי מוטר והצייר ויליאם קנטרידג' בפרס התרבות היפני פרמיום אימפריאלה בקטגוריית פיסול לאות הכרה ב-45 שנות יצירה. היא האמנית הבריטית הראשונה שזכתה בפרס מאז אנטוני גורמלי בשנת 2013[8].
קישורים חיצוניים
- סמדר שפי, תערוכה: מונה חאטום בורחת מפוליטיזציה, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2012
- מיצירותיה
הערות שוליים
- ^ Tate, Mona Hatoum (born 1952) | Tate, Tate (באנגלית)
- ^ BOMB Magazine — Mona Hatoum by Janine Antoni, bombmagazine.org (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 Mona Hatoum, The John Tusa Interviews - BBC Radio 3, BBC
- ^ 4.0 4.1 Kimberly Lamm (2004-01-01). "Seeing Feminism in Exile; The Imaginary Maps of Mona Hatoum".
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 סמדר שפי, תערוכה: מונה חאטום בורחת מפוליטיזציה, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2012
- ^ 6.0 6.1 "התלתל הסוריאליסטי של מונה חאטום". ערב רב. נבדק ב-2017-02-11.
- ^ "אמנות: הוראות הפעלה". ערב רב. נבדק ב-2017-02-11.
- ^ British-Palestinian Mona Hatoum wins top Japanese art prize באתר The National, 17 בספטמבר 2019 (באנגלית)
