מוזיאון יהדות איטליה והשואה
 | |
| חזית המוזיאון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה יהודית והשואה |
| כתובת | ויה פרנג'יפאני 81 |
| מיקום | פרארה |
| מייסדים | ממשלת איטליה |
| נשיא | Dario Disegni |
| מנהל | Amedeo Spagnoletto |
| אוצר ראשי | Sharon Reichel |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל | סטודיו ארקו, בולוניה ו-SCAPE S.p.A רומה |
| סגנון אדריכלי | מודרני |
המוזיאון הלאומי ליהדות איטליה והשואה (באיטלקית: Museo Nazionale dell’Ebraismo Italiano e della Shoah) הוא מוזיאון הממוקם באיטליה המוקדש להיסטוריה ולשואה של יהודי איטליה.
המוזיאון חבר בארגון המוזיאונים היהודיים באירופה (Association of European Jewish Museums (AEJM)).[1]
המוזיאון נמצא ברחוב ויה פיאנגיפאני מס' 81 בפרארה, בסמוך לחומת העיר העתיקה במבנה ששימש כבית סוהר עירוני בין השנים 1912 – 1992.
הקמת המוזיאון ותקצובו
בחוק מס' 91 מ-17 באפריל 2003,[2] הפרלמנט האיטלקי החליט על הקמת המוזיאון הלאומי ליהדות איטליה והשואה בפרארה, כעדות לנוכחות היהודית בת 2,000 השנה באיטליה. נקבע שהמוזיאון יציג את ההיסטוריה, המחשבה והתרבות של יהודי איטליה, עדויות על הנהגת חוקי הגזע ועל שואת יהודי איטליה, יקדם פעילויות חינוכיות ויארגן אירועים, מפגשים ארציים וכנסים בינלאומיים, תערוכות קבועות ומתחלפות, הקרנות סרטים והצגת מופעים בנושאי שלום ואחווה בין עמים, בין תרבויות ובין דתות שונות.
כמוכן, המוזיאון יקיים פעילויות מחקר ותיעוד מדעי, בשיתוף פעולה עם איגוד הקהילות היהודיות באיטליה (UCEI) ועם קרן המרכז לתיעוד יהודי עכשווי (CDEC) במילאנו.
נקבע שפעילות המוזיאון תהייה תחת פיקוח המשרד למורשת התרבות ופעילויות תרבותיות ותמומן מקרן מיוחדת שהוקמה על ידי המשרד.
בשנת 2003 הוקצה תקציב על סך 15 מיליון אירו עבור בניית מטה המוזיאון, כמו גם תקציב שנתי של מיליון יורו עבור העלויות השוטפות.
בניין המוזיאון
_il_progetto_1.jpg)
לאחר שהוחלט כי המוזיאון יוקם במבנה בית הסוהר הישן בפרארה, הוכרז על תחרות בינלאומית להסבת מתחם בית הסוהר למוזיאון.
הזוכים בתחרות היו סטודיו ארקו מבולוניה וחברת SCAPE S.p.A מרומה. במתחם בית הסוהר היו שלושה מבנים, מתוכם שניים - בניין משרדי בית הסוהר ובניין בית הסוהר לגברים - הוכרזו כמבנים לשימור.
הזוכים החליטו להרוס את המבנה השלישי ולבנות במקומו חמישה מבנים מבטון וזכוכית המייצגים את חמשת חומשי התורה כאשר על חזיתות המבנים יוצגו פסוקים מהתנ"ך.
השלב הראשון של הפרויקט, אשר כלל את הסבתם של שני הבניינים לשימור לשימוש כמשרדים וכאולמות תצוגה, הסתיים בשנת 2015.[3]
גן השאלות
בנוסף לאולמות התצוגה הוקם במוזיאון גן בשם " גן השאלות" שמטרתו להכיר למבקרים בצורה של משחק את חוקי הכשרות ומסורות יהודיות אחרות.
בגן ניטעו צמחי תבלין וצמחי בשמים המשמשים להבדלה לאורך ארבעה מסלולים שכל אחד מהם קשור לסוג מזון אחר: ביצים, דגים, בשר וחלב. לאחר קריאת שלטי ההסבר המבקר מוצא את עצמו מול צומת בה עליו לבחור במסלול הנכון על ידי מתן תשובות לשאלות. בגן יש שבעה עצים המופיעים בתנ"ך, שלושה עצי זית וארבעה עצי רימון. מתוכנן לשתול גם עצי תאנה ותמר, גפנים, חיטה ושעורה להשלמת שבעת המינים.[4]
.jpg)
פעילות המוזיאון
ב-13 בדצמבר 2017, בנוכחות נשיא הרפובליקה סרג'יו מטרלה, נפתחה במוזיאון התערוכה "יהודים, סיפור איטלקי. אלף השנים הראשונות" .
במוזיאון מוצגות שלוש תערוכות קבועות:
יהודים, סיפור איטלקי - אשר מספרת את חוויותיה של יהדות איטליה, ומתארת כיצד היא התגבשה והתפתחה בחצי האי מהתקופה הרומית ועד לתקופת הגטאות. התערוכה מלווה בהדרכת וידאו הניתנת על ידי היסטוריונים, ארכיולוגים וחוקרי יהדות. ההדרכה נפתחת במסע במדבר וממשיכה בחדרים המוקדשים לתקופות ההיסטוריות העיקריות, בהצגת חפצים ויצירות אמנות שהתקבלו בהשאלה ממוזיאונים איטלקיים, רפרודוקציות נאמנות למקור ותכני מולטימדיה.[5]
1938: שלילת האנושיות, מחוקי הגזע האיטלקיים עד לאושוויץ - היא תערוכת מולטימדיה המציגה את השלכות חוקי הגזע - הדרה חברתית, רדיפה והשמדה - באמצעות תמונות, סרטים תקופתיים ומסמכים.[6]
מופע מולטימדיה "בעיני יהודי איטליה" - אלפיים ומאתיים שנות היסטוריה ותרבות איטלקית, כפי שנראות מבעד לעיניים יהודיות, מוצגות בעשרים וארבע דקות. המיצב חוקר את תפקידן של הדעות קדומות, את מקור האפליה, את המחלוקות עם הכנסייה הקתולית, את התנועות הגדולות של העם היהודי, את משמעות הגטו, את השתתפותם של יהודי איטליה ברגעים מכריעים בחיי האומה האיטלקית והיבטים נוספים של הדו-קיום האיטלקי -יהודי.[7]
הגן שלא קיים - במסגרת האירועים לציון 80 שנה להכרזה על חוקי הגזע באיטליה, הוצגה במוזיאון, בין התאריכים 3 באוקטובר 2018 – 10 בפברואר 2019, תערכה מעבודותיו של האומן הישראלי דני קרוון.[8] התערוכה ששמה "הגן שלא קיים" (באיטלקית Il giardino che non c'è ) כמחווה לספרו של ג'ורג'ו בסאני "הגן של פינצי קונטיני", מנציחה את זכרם של יהודי איטליה שנשלחו למחנות הריכוז. לצד הדגם והחומרים השונים של המיצב שעיצב דני קרוון עבור קורסו ארקולה אי ד'אסטה (Corso Ercole I d'Este), המקום המזוהה עם הגן של פינצי קונטיני, התערוכה כללה את כתב היד המקורי של הספר "הגן של פינצי קונטיני" (באדיבות עיריית פרארה) ותמונות של כמה מהעבודות של דני קרוון המוצבות ברחבי העולם.[9]
אוצרת התערוכה הייתה בתו של דני קרוון, נועה קרוון-כהן שהוציאה גם ספר על התערוכה והשתתפה בהכנת הסרט באותו שם שהופק על ידי אומן הווידאו Rä di Martino מבית הספר לקולנוע וָנְצ'יני.[10]
במוזיון מוצגות תערוכות מתחלפות רבות נוספות. המוזיאון מקיים בחודשים ספטמבר ואוקטובר את חודש הספר העברי ומקרין סרטים יהודיים וישראליים.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Museum of Italian Judaism and the Shoah, AEJM, 2022-12-19 (באנגלית)
- ^ Legge 17 aprile 2003 n. 91
- ^ Storia & architettura, MEIS (באיטלקית)
- ^ MuseoFerrara, Comune di Ferrara, Giardino delle Domande - MuseoFerrara, www.museoferrara.it (באיטלקית)
- ^ Ebrei, una storia italiana. Mostra permanente, MEIS, 2021-04-20 (באיטלקית)
- ^ 1938, l’umanità negata, MEIS, 2021-04-20 (באיטלקית)
- ^ Con gli occhi degli ebrei italiani, MEIS, 2021-04-17 (באיטלקית)
- ^ “The Garden that doesn’t exist”. Dani Karavan exhibition - opening October 31st at MEIS, MEIS, 2018-10-12 (באנגלית)
- ^ IL GIARDINO CHE NON C'È - MOSTRA DI DANI KARAVAN, www.informagiovani.fe.it
- ^ Torino Film Festival (Doc/ Noi): Il giardino che non c'è di Rä di Martino - Close-up, 2021-12-05 (באיטלקית)
קישורים חיצוניים
