הדרה חברתית
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
הדרה היא הוצאה מהכלל, הרחקה, איסור ומניעה. שורש המילה הוא נד"ר דבר המלמד על מידת החומרה הקשורה בהדרה כאיסור. בין ההפכים להדרה ניתן לציין את המושגים הכללה ושיתוף.
לבד מהמשמעויות המילוליות שצוינו לעיל, נהוג להשתמש במונח "הדרה", בעיקר בשיח פוסט-קולוניאלי, פמיניסטי וחברתי, כדי לציין מבנה חברתי או תכנוני - פיזי אי-שוויוני המוציא מהכלל חברים בקבוצות מסוימות שבתוכו, ומתוך כך אחראי באופן ישיר ועקיף למיקומם בשולי המערך החברתי, לתחושת הקיפוח שלהם ביחסן אליו, ולחוסר יכולתם להשתלב ולקחת בו חלק.
הדרה יכולה להתרחש בשדה הפוליטי, הכלכלי, החברתי, החינוכי[1], התרבותי, או הפיזי. כאשר האחראים לכך הם גורמים בני השפעה וכוח הקובעים את המדיניות ומוציאים אותה לפועל. הסיבות להדרה יכולות להיות רצונם של גורמים אלו לשמור על ההגמוניה, תפיסה היררכית של המציאות, והבניה של זהות ועוצמה המתבססת על דיכויו של מי שנתפס כאחר. סיבות אחרות יכולות להיות שתכנון המבנים החברתיים או הפיזיים בוצע על ידי אליטה או אדם באופן שיבטיח לדעתו באופן מרבי את צרכים של קבוצה אותה הוא מכיר, ודבר זה מוביל לתפקוד לקוי ואף פוגעני כלפי קבוצות אחרות.
דברים שנועדו להקטין או למנוע הדרה כוללים תכנון נהלים או שיטות שמחזקים נגישות, שקיפות, שיתוף הציבור, העצמה ושוויון הזדמנויות.
דוגמאות להדרה חברתית
דוגמה נפוצה להדרה חברתית היא שימוש בשפה שמובנת לקבוצה מסוימת אך לא מובנת לקבוצות אחרות. אם לדוגמה, מסמכים בעלי משמעות משפטית כמו חוקים, חוזים, פסקי דין, וקנסות מנוסחים בשפה שאינה מובנת לקבוצה חברתית מסוימת, דבר זה מקשה על חברי הקבוצה לעמוד על זכויותיהם.
טענה דומה קיימת לגבי הניסוחים המשפטיים באופן כללי - בעוד שאנשים עשירים יכולים לשכור עורכי דין שיכולים לקרוא את החוקים ולייצג את האינטרסים שלהם, אנשים עניים אינם יכולים לעשות כך, ולפיכך, פעמים רבות, אין הם מודעים לזכויות המוקנות להם בחוק.
הדרה נוספת על רקע שפה הוא שימוש בשילוט הכוונה שאינו מובן לחברי קבוצה מסוימת. בישראל לדוגמה, במשך שנים רבות שלטי הכוונה עם שמות רחובות היו בשפה העברית ו/או אנגלית בלבד ללא כיתוב בשפה הערבית.
סוג הדרה לשונית אחרת היא אנלפבתיות. בהקשר זה, במדינות רבות בעבר ובחלק ממדינות העולם השלישי כיום, מנעו מנשים ללמוד קרוא וכתוב. סוג דומה של הדרה נוסף הכרוך בהשכלה הוא נומרוס קלאוזוס - הגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות על רקע פוליטי או דתי.
הדרה תרבותית יכולה להתקיים כאשר לאליטה יש תרבות שאינה נהירה לקבוצות אחרות, ואשר למידה של תרבות זו דורשת ממון רב או כניסה למסגרות חברתיות אשר סגורות לקבוצות אלה. חברי האליטה משתמשים בידיעה המשותפת של התרבות כדי לבדל את עצמם מקבוצות "נחותות" יותר. בחברה האנגלית לדוגמה, היו נהוגים טקסים ונימוסים שונים שנלמדו בבתי ספר פרטיים, ואשר לא היו מוכרים לשכבות העניות יותר.
ההדרה יכולה להתבצע גם באופן פיזי בעיקר בנושא התחבורה, על ידי תכנון שאינו מותאם לקבוצה מסוימת. דוגמה אחת לדבר זה הא גישה למקומות ציבוריים שאינה מותאמות לנכים. דוגמה אחרת היא תכנון רחובות עירוניים כך שהם משרתים בעיקר כלי רכב פרטיים ומקשים על עיוורים, הולכי רגל, הורים עם עגלות ילדים, קשישים או רוכבי אופניים. לדוגמה, עיריות המאפשרות לרכבים לחנות על המדרכות באופן שחוסם את המדרכה לעגלות ילדים, או תכנון של רחובות באופן שמסכן הולכי רגל. כבישים ראשיים מאפשרים לבצע הדרה של תושבי שכונות עוני על ידי חציצה בינם ובין מקומות בילוי מסחר ועבודה, ושכונות יקרות יותר. דוגמה נוספת להדרה היא העדר תחבורה ציבורית נוחה לשכונות או לערים עניות. דוגמה להדרה כזו הייתה שיכונם של עולים חדשים שהגיעו לישראל ביישובים מרוחקים ממקורות השכלה ופרנסה.
בישראל
מחקרים רבים מצביעים על כך שבחברה הישראלית הנשים, המזרחים והערבים הן קבוצות מודרות ומוחלשות; כך גם קבוצות כמו נכים, נפגעי נפש, תושבי הפריפריה ומיעוטים נוספים. קבוצות אלו סבלו במשך שנים ממצב של אפליה ממסדית, תרבותית וחברתית. על אף שמצבן השתפר עם השנים, קבוצות אלו עדיין סובלות מהדרה מתמשכת.
דוגמאות שכיחות למצבי הדרה בישראל:
- הדרה בשיח מומחים - מחקר שבחן את השיח ההיסטורי של מומחים לקשיי למידה בישראל מצא, ששיח זה ייצר הדרה של הורים לילדים מתקשים, שנמנו על אוכלוסייה מזרחית, מעוטת השכלה וממעמד נמוך. הורים אלו של ילדים שזוהו 'כטעוני טיפוח' תוייגו 'כבעייתיים' באמצעות סדרה של סטריאוטיפים שליליים ואף הובנו כסובלים מפתולוגיה נפשית וחברתית. הבנייה זו של הורים לילדים טעוני טיפוח כהורים "אחרים", התבטאה גם בזיהוי הקשיים של ילדיהם כנבדלים מבחינה איכותית מקשיים דומים ואף זהים של ילדים שלא נמנו על האוכלוסייה 'טעונת הטיפוח'. הדרה טקסטואלית זו שבשיח המומחים עתידה הייתה גם למצוא ביטוי ממשי בהסללתם החינוכית מטה של הילדים 'טעוני הטיפוח' ובהדרתם בבתי ספר ובהקשרים חברתיים נוספים[1].
- הדרה בלימודי ההיסטוריה - בעבודתו של האמן מאיר גל, "תשע מתוך ארבע מאות", מופיעה תמונה של גל אוחז בתשעת העמודים הבודדים הדנים בהיסטוריה של המזרחים מתוך ארבע מאות העמודים הדנים "בהיסטוריה של עם ישראל". עבודה זאת מביעה מחאה על ההדרה של יהדות ארצות האסלאם מלימודי ההיסטוריה בתיכון.
- הדרה בתחום הפרסום - דורית דיין בעבודת התזה שלה בדקה למעלה מ-700 פרסומות ומצאה שיש פחות מזרחים בפרסומות. הפרסומות בהן הופיעו מזרחים היו בעיקר בתחומים לא "יוקרתיים", כגון בישול וניקיון.
- הדרה בשמות הרחובות בישראל - רק מיעוט משמות הרחובות בישראל נקראים על שמותיהם של נשים, גברים מזרחים וערבים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: הדרה |
- הַדָּרָה, באתר של האקדמיה ללשון העברית
- רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: הדרת נשים והדרת קודש, באתר nrg, 22 בדצמבר 2011
- אברהם דורון, בין הדרה חברתית למדיניות חברתית, באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דצמבר 2006
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "הדרה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
הערות שוליים
הדרה חברתית23386323