מדיאש
![]() | |
בית הכנסת של מדיאש | |
מדינה |
![]() |
---|---|
מחוז | מחוז סיביו |
חבל ארץ | טרנסילבניה |
תאריך ייסוד | 1267 |
שטח | 62.62 קמ"ר |
קואורדינטות | 46°10′00″N 24°21′27″E / 46.1666666666667°N 24.3575°E |
אזור זמן | UTC +2 |
http://www.primariamedias.ro | |
מדיאש (ברומנית: Mediaş; בהונגרית: Medgyes; בגרמנית: Mediasch) היא עיר במחוז סיביו, חבל טרנסילבניה, רומניה.
מדיאש היא העיר השנייה בגודלה במחוז סיביו ומספר תושביה נכון למרץ 2002, הוא 55,153. לפי אותם נתונים חיים בעיר 45,376 רומנים, 6,554 הונגרים, 1,959 צוענים, 1,150 גרמנים ועוד 114 אחרים. העיר שוכנת באגם האמצעי של נחל טרנבה הגדולה, במרחק של 39 ק"מ מסיגישוארה ו־41 ק"מ מבלאז'. המרחק עד לבירת המחוז סיביו הוא 55 ק"מ. במרחק 18 ק"מ ממדיאש נמצא אתר מרפא תיירותי בשם באזנה. האזור מפורסם ביינותיו שהוזכרו גם בספר "דרקולה".
מלכי הונגריה הושיבו במקום, במהלך המאה ה-12 והמאה ה-13 מתנחלים גרמנים הקרויים סאשים. העיר מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1267. ולאד המשפד נכלא במקום בעקבות סכסוך עם מלך הונגריה ונסיך טרנסילבני, שטפן בטורי, נבחר במקום זה למלך פולין.
הקהילה היהודית
התיישבות יהודים בעיר היתה אסורה עד שנת ה'תר"י (1850) בתקופת אביב העמים אז התיישבו בה כמה משפחות יהודיות. הללו הקימו בה מפעלים שונים ביניהם מפעלים לעיבוד עורות ולטקסטיל. הרב הראשון בקהילה היה רבי דוד צבי ביימל שהגיע לעיר בסביבות ה'תרי"ב (1852) אך מונה רשמית לרב רק בשנת ה'תרמ"ד (1884). אחרי פטירתו בי"ט בניסן ה'תרנ"ט נבחר רבי משה רייך בנו של רבי יעקב קופל לרב בי"ז באב ה'תר"ס על ידי כל חברי הגוף הבוחר שבחרו בו פה אחד. שהקים בה ישיבה שתפקדה עד שנות החמישים כאשר עזבו חברי הקהילה את העיר. את מקומו ברבנות העיר מילא בנו הרב צבי שבהמשך עלה לישראל. תלמוד תורה הוקם בעיר עוד טרם מלחמת העולם הראשונה, אך התבססה רק בשנת ה'תרפ"ז כאשר הוקם בנין גדול ומרווח ששימש בו היה מקווה, מאפיית מצות ואולם אירועים, ושימש גם את בית הספר שהיה פעיל עד סוף ימיה של הקהילה.
בית הכנסת
אומנם אין יהודים בעיר מדיאש כיום, אך יש בה בית הכנסת הגדול והמפואר[1], שנבנה בשנת 1896. בימי הזוהר שלו הכיל בית הכנסת כ־1,000 מקומות, היו בכ-200 מתפללים קבועים, אך הם או עזבו ברבות השנים, או נרצחו בשואה. לבית הכנסת היו תקרה וקירות מעוטרים בציורים יפים, אך כיום הם מתקלפים ומוזנחים.
בתי קברות
בעיר קיימים שני בתי קברות:
בית הקברות של משפחת קאפל - של המשפחה שהייתה מראשוני המתיישבים בעיר.
בית הקברות החדש - לפי הידוע המציבה המתועדת הראשונה מתוארכת לשנת ה'תרל"ב ובספר החברה קדישא ישנם 555 חלקות קבורה שמומשו. בבית קברות זה נמצא גם קברו של הרב ביימל.
אחרי מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם השנייה, עזבו כל חברי הקהילה היהודית את העיר והמקום נותר ריק ועזוב במשך שנים רבות. רק בתחילת המאה ה-21 החלו לשקם את בית הכנסת ואת המתחם כולו, הכולל גם את בית הרב, את בית הספר היהודי ואת המקווה. עבודות השיקום נעשו בהתנדבות ובתקציבים נמוכים וכללו את ניקיון המבנים ואת טיפוח החצרות, במטרה להפוך את המקום למרכז מורשת ותרבות אזורית.
בסביבות שנת 2013, נמצאו בקומה השנייה, בעזרת הנשים, מאות מסמכים, תמונות, חפצים וספרי תפילה, כולם מכוסים בשכבות אבק וחלקם מתפוררים למגע. בשנים שלאחר מכן החלו בפעולות אחסון ושימור של הפריטים שנמצאו וחלקם נשמרים בארכיון קטן, אולם העבודה עוד רבה ובינתיים החפצים, כמו גם המבנה עצמו, ממשיכים להתפורר ולהיהרס. באין יהודים באזור, סדר העדיפויות של השקעת המשאבים והתקציבים לא פועל לטובת המקום. כיום מתקיימים במתחם קונצרטים וערבי קולנוע, וגם ראש השנה היהודי וחגים נוספים מצוינים, באירועים משותפים עם הכנסייה הקתולית.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מדיאש
- "מדיאש", באתר JewishGen (באנגלית)
- מדיאש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מדיאש (רומניה), דף שער בספרייה הלאומית
- הרב אלכסנדר זושא קינסטליכר, לתולדות קהלת מדיאש, חודש בחדשו - לוח תשס"א, בני ברק: זכרון - מפעל להנצחת יהדות הונגריה, תשס"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ עדי סרנגה, קפיצה קטנה לרומניה העתיקה, באתר ישראל היום
מדיאש38031263Q374465