מבצע טננברג
| נשק | תת מקלעים ונשק קל |
|---|---|
מבצע טננברג (בגרמנית: Operation Tannenberg) היה שם קוד לאחת מפעולות ההשמדה של גרמניה הנאצית נגד הפולנים בשלבי הפתיחה של מלחמת העולם השנייה באירופה, כחלק מתוכנית-האב למזרח שנועדה ליישוב גרמנים במזרח אירופה. הירי בוצע תוך שימוש ברשימות פולנים שיועדו להיחקר (Sonderfahndungsbuch Polen), רשימות שאסף הגסטפו החל משנתיים לפני הפלישה לפולין ב-1939.
הרשימות היו סודיות ובהן הופיעו שמותיהם של יותר מ-61,000 חברי האליטה הפולנית: אקטיביסטים, אנשי אינטליגנציה, חוקרים, אנשי דת, שחקנים, קצינים לשעבר ואחרים, שהיו אמורים להיכלא או להיירות. בני המיעוט הגרמני המתגוררים בפולין סייעו בהכנת הרשימות. מספרם מוערך ב-20,000 גרמנים שחיו בפולין והשתייכו לארגונים המעורבים בצורות שונות של חתרנות.[1] לאחר מבצע טננברג החל אקציית האינטליגנציה, שלב שני של מבצע טננברג בניהולו של השליח המיוחד (Sonderreferat) של היידריך מברלין, מבצע שנמשך עד ינואר 1940. בפומרניה נרצחו 36,000–42,000 פולנים, כולל ילדים, עד סוף 1939.[2]
הוצאה לפועל
את התוכנית קבע במאי 1939 המשרד המרכזי II P (לענייני פולין). בהוראת אדולף היטלר הוקמה יחידה בשם "טננברג" במשרד הראשי לביטחון הרייך. היחידה פיקדה על יחידות איינזצגרופן ובהן קציני גסטפו, קריפו, אס דה ויחידות שהיו אמורות לצעוד בעקבות הוורמאכט לשטחים כבושים. המשימה שלהם הייתה לאתר ולעצור את כל האנשים שברשימות האיסורים שנערכו לפני המלחמה.[3]
השלב הראשון של הפעולה התרחש באוגוסט 1939 כאשר כ-2,000 פעילים של ארגוני מיעוטים פולניים בגרמניה נעצרו ונרצחו. השלב השני של הפעולה החל ב-1 בספטמבר 1939 והסתיים באוקטובר. היו בו לפחות 20,000 הרוגים ב-760 הוצאות להורג המוניות על ידי יחידות משימה מיוחדות של איינזצגרופן בסיוע יחידות ורמאכט. יחידות מיוחדות נוצר מהמיעוט הגרמני המתגורר בפולין, יחידות ההגנה העצמית (Selbstschutz), שחבריהן התאמנו בגרמניה לפני המלחמה בפעולות הסחה ובלחימת גרילה (חלקם היו חברים ב"איגוד העם הגרמני בפולין", Deutscher Volksverband). יחידות אלה היו אחראיות למעשי טבח רבים ובשל המוניטין הרע שלהן, פירקו אותן השלטונות הנאצים לאחר ספטמבר והעבירו את אנשיהן לתצורות חמושות אחרות.
טבח מאושפזים בבית חולים
במבצע טננברג רצחו אנשי איינזצגרופה D בראשות הרברט לנגה, שהיה תחת פיקודו של אריך נאומן, חולים שהיו מאושפזים בבתי חולים פולניים בוורתגאו. זמן קצר לאחר מכן מונה לנגה למפקד מחנה ההשמדה הראשון, חלמנו.[4] עד אמצע 1940 רצחו לנגה ואנשיו כ-1,100 חולים באוינסקה (Owińska), 2,750 חולים בקושיאן (Kościan), 1,558 חולים ו-300 פולנים בדזיאלדובו (Działdowo) שנורו בעורף ומאות פולנים בפורט השביעי בפוזנן, שם פותחו תא הגזים הנייד (Einsatzwagen) ובונקר הגז הראשון.[5]
לפי ההיסטוריון פיטר לונגריך, מעשי הטבח בבית החולים נערכו ביוזמת האיינזצגרופן ולא הימלר.[6] בשל ניסיונו של לנגה בהרג המוני של פולנים במהלך מבצע טננברג, ארנסט דמזוג, מפקד משטרת הביטחון והאס דה בפוזנן (פוזן) הכבושה, הציב אותו כאחראי על יחידות גולגולת המת שביצעו המתות המוניות של יהודים מגטו לודז'.[7]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Verbatim transcript of Part I of the book The German New Order in Poland published for the Polish Ministry of Information by Hutchinson & Co., London, in late 1941. The period covered by the book is September, 1939 to June, 1941.
- Andrzej Leszek Szcześniak (2001). Plan zagłady Słowian - Generalplan OST. Radom, POLWEN. ISBN 83-88822-03-9.
- Alfred Spiess, Heiner Lichtenstein: Unternehmen Tannenberg. Der Anlass zum Zweiten Weltkrieg. Korrigierte und erweiterte Ausgabe. (Ullstein-Buch ; Nr. 33118 : Zeitgeschichte) Ullstein, Frankfurt/M ; Berlin 1989, מסת"ב 3-548-33118-1.
- Several authors (2000). Monografia obozu KL Stutthof (KL Stutthof monograph) (בפולנית). Contributing writers: Bogdan Chrzanowski, Konrad Ciechanowski, Danuta Drywa, Ewa Ferenc, Andrzej Gąsiorowski, Mirosław Gliński, Janina Grabowska, Elżbieta Grot, Marek Orski, and Krzysztof Steyer. Państwowe Muzeum Stutthof w Sztutowie. אורכב מ-המקור (Internet Archive) ב-2009-01-22.
Organization, Prisoners, Subcamps, Extermination, Responsibility.
- Jean Maridor, La Station de Radiodiffusion de Gleiwitz (Gliwice) - L'Opération TANNENBERG. (in French)
הערות שוליים
- ^ Tomasz Chinciński (4 בנובמבר 2009). "Prowokacje SD (Sicherheitsdienst)". Piąta kolumna (The 5th Column) (בפולנית). S.P. Polityka. נבדק ב-13 באוגוסט 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Piotr Semków, IPN Gdańsk (בספטמבר 2006). "Kolebka (Cradle)" (PDF). IPN Bulletin No. 8–9 (67–68), 152 Pages. Warsaw: Institute of National Remembrance. 42–50 (44–51/152 in PDF). ISSN 1641-9561. אורכב מ-המקור (PDF) ב-17 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בנובמבר 2015 – via direct download: 3.44 MB.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Peter Longerich (2012), War and Settlement in Poland. Heinrich Himmler: A Life. OUP Oxford, pp. 425–429. מסת"ב 0199592322.
- ^ Artur Hojan, Cameron Munro (2015). "Nazi Euthanasia Programme in Occupied Poland 1939-1945". Overview of the liquidation of the mentally ill during actions on the Polish territory (1939-1945). The Tiergartenstrasse 4 Association, international centre for the documentation, study and interpretation of Nazi crimes. Nazi Euthanasia in European Perspective conference, Berlin, Kleisthaus, Feb. 28-30, 2013. נבדק ב-2 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Holocaust Research Project.org (2007). "Lange, Herbert; SS-Hauptsturmführer". Chelmno Death Camp Dramatis Personae. Holocaust Education & Archive Research Team. נבדק ב-2013-05-13.
- ^ Longerich 2012, p. 430.
- ^ Epstein, Catherine (2010). "A Blonde Province: Resettlement, Deportation, Murder". Model Nazi: Arthur Greiser and the Occupation of Western Poland. Oxford University Press. p. 182. ISBN 978-0191613845. נבדק ב-8 בנובמבר 2015.
{{cite book}}: (עזרה)
