מבצע בולבנק
 | ||||||||||||||||||
| שיירת כוחות האו"ם ליד טוזלה | ||||||||||||||||||
| מערכה: מלחמת בוסניה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמות יוגוסלביה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 29 באפריל 1994 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | טוזלה, בוסניה והרצגובינה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון כוחות האו"ם | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מבצע בולבנק (בדנית: Operation Bøllebank) הוא כינוי לקרב שנערך ב-29 באפריל 1994 כחלק ממלחמת בוסניה. בקרב זה, ניסו כוחות סרבים לארוב לכוח דני שנשלח לסייע לכוחות שוודים ונורווגים שניצבו ליד טוזלה. הדנים הצליחו להדוף את המארב ללא נפגעים.
רקע
ערך מורחב – מלחמות יוגוסלביה
אלימות ומלחמת אזרחים ברחבי הבלקן החלו ב-1991 עם קריסתה של יוגוסלביה. החל משנת 1992 גלשו הקרבות לבוסניה והרצגובינה כאשר המדדינה ניסתה לקבל עצמאות והכרה. בתקווה להניח את היסודות להסכמי שלום ולמזער את ההשלכות ההומניטריות של הלחימה, האו"ם פרס כוחות שמירת שלום בבוסניה זמן קצר לאחר תחילת הסכסוך. בשנת 1992, זמן קצר לאחר התפשטות המלחמה לבוסניה והרצגובינה, הוקם כוח ההגנה של האו"ם (UNPROFOR) ונשלח לאזור, בין היתר, כדי לקדם מאמצים הומניטריים ברחבי בוסניה והרצגובינה. הכוח גדל בהדרגה עד שבמרץ 1995 כלל למעלה מ-38,000 חיילים מרחבי העולם. ב-1993 הכריזה מועצת הביטחון של האו"ם על הקמת שישה "אזורים בטוחים" ברחבי המדינה: סרייבו, טוזלה, סרברניצה, ביחאץ', גוראז'דה וז'פה. מטרתם הייתה להגן על אזרחים מפני הצבא הבוסני-סרבי המתקדם והאלימות נגד אוכלוסיות אזרחיות במהלך ההתקדמות.
יצירת האזורים הבטוחים תרמה לביקורת גוברת והולכת על שיטות שמירת השלום של האו"ם. למרות שהצדדים נדרשו להתייחס לאזורים שהוקמו כ"בטוחים" בהתאם להחלטת מועצת הביטחון, חיילי האו"ם המנהלים ומגנים על האזורים קיבלו מעט אמצעים מעשיים לקיום המנדטים שלהם. בעוד שבאופן עקרוני חיילי האו"ם הוסמכו להשתמש בכוח לצורך הגנה עצמית ולתאם סיוע אווירי למשימותיהם עם כוחות נאט"ו, הנהגת האו"ם נמנעה אסטרטגית ממצבים שאפשרו לשומרי השלום להשתמש בכוח באופן לגיטימי, אלא ציפו שעצם נוכחותם תרתיע התקפות אפשריות וישמרו את ביטחונם של תושבי האזורים הבטוחים.
לפני פרוץ הקרבות היו בטוזלה כ-170,000 אזרחים. לאחר שהעיר הוכרזה כאזור בטוח, החלו תושבים מהערים הסמוכות לנהור אליה ואוכלוסייתה גדלה ל-370,000. טוזלה נחשבה ליעד אסטרטגי במיוחד עבור כוחות האו"ם, בין היתר מכיוון שהיא גבלה בין השטחים שנשלטו בידי הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה לשטחי רפובליקה סרפסקה הסרבית. כמו כן, בטוזלה נמצאו כמה משדות התעופה הגדולים בארץ. מועצת הביטחון של האו"ם הטילה את הגנת טוזלה על "הגדוד הנורדי השני" (NORDBAT 2) - גדוד שכלל 1,246 חיילים מדנמרק, נורווגיה ושוודיה. כמפקד הגדוד מונה אוברסט לארס מלר הדני. ב-17 באוגוסט 1993 אישר הפולקטינג משלוח של 10 טנקים מדגם לאופרד 1 לעזרת הכוחות בטוזלה.
המבצע
החל מתחילת 1994 החלו הכוחות הסרבים לתקוף את האזורים הבטוחים של האו"ם. הסרבים הפגיזו ללא הרף את שדות התעופה של טוזלה. במטרה להגן על שדות התעופה, גיבשו הכוחות הדנים את "תוכנית בולבנק" אשר במסגרתה הועמדו הטנקים הדנים בכוננות להגן על שדות התעופה בכל עת. ב-29 באפריל 1994 קיבלו הדנים דיווח על פיו הסרבים מפגיזים את עמדה "טנגו 2" - עמדת תצפית שהייתה מאוישת בחיילים נורווגים ושוודים. שבעה מתוך עשרת הטנקים הדנים נשלחו לעמדה במטרה לסייע למותקפים.
כאשר הטור הדני התקרב לכפר סרצ'י, 8 ק"מ מזרחית לטוזלה, הוא נקלע למארב של כוחות סרבים שהחלו להפגיז אותו באמצעות קני ארטילריה ונ"ט, ואף 3 טנקי T-55. חמישה טנקים נותרו בסרצ'י במטרה למשוך את האש, בזמן ששני טנקים המשיכו בדרך אל טנגו 2. כאשר הגיעו הטנקים לכפר קלייז'ה - היישוב הסמוך ביותר לעמדה, הם נתקלו במארב סרבי נוסף ונאלצו לעצור. מפקד הטור הדני יצר קשר עם כוחות נאט"ו וביקש תמיכה אווירית, אולם סורב. בלית ברירה, החליטו הדנים להחזיר אש לתוקפיהם. החל מרגע זה, השתבש המארב הסרבי לחלוטין. שלושת הטנקים נהרסו, וכך גם מחסן תחמושת וכמה בונקרים. הסרבים נאלצו לסגת תוך שהם מותירים מאחור את הרוגיהם. הסרבים דיווחו על תשעה הרוגים בלבד, אולם לפי הדיווחים הדנים מספרם הגיע ל-150. הדנים עצמם הצליחו לחזור לטוזלה ללא נפגעים פרט לטנק אחד שניזוק קלות.
אחרית דבר
למבצע בולבנק לא הייתה השפעה צבאית על המשך מהלכה של מלחמת בוסניה. עם זאת, הוא גרם לזעזוע פוליטי בדנמרק. מנהיגי האופוזיציה הדנית טענו שעצם משלוח הטנקים לבוסניה היה פרובוקציה שהחריפה את המתקפות הסרביות. מטה כוחות האו"ם בזגרב הורה לפתוח בחקירה האם הדנים השתמשו בכוח מוגזם במהלך המבצע. מסקנת החקירה הייתה שהדנים פעלו כיאות, והשיבו אש רק כאשר לא נותרה להם ברירה. עם זאת, מפקדת האו"ם הגיעה למסקנה שכוח ההגנה מסורבל ואינו ממלא את תפקידו כיאות במרץ 1995 פורק כוח ההגנה ושמירת השלום בבוסניה חזרה לידי מפקדת האו"ם בזגרב.
קישורים חיצוניים
- מבצע בולבנק באתר היסטוריה צבאית דנית
