לקוסאמיד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לקוסאמיד
מבנה לקוסאמיד
שם IUPAC
N2-acetyl-N-benzyl-D-homoserinamide
שמות מסחריים בישראל
וימפאט
נתונים כימיים
כתיב כימי C13H18N2O3 
מסה מולרית 250.294 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית גבוהה
זמן מחצית חיים 13 שעות
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות[1]
דרכי מתן דרך הפה, בעירוי
מזהים
מספר CAS 175481-36-4
PubChem 219078
ChemSpider 189902

לקוסאמיד (lacosamide) היא תרופה שפותחה על ידי חברת UCB כטיפול משלים בפרכוסים חלקיים ובכאב ניורופתי סוכרתי. היא משווקת בשם וימפאט vimpat.

ה- FDA קיבל את הבקשה מחברת UCB להשתמש בלקוסאמיד החל מ-29 בנובמבר 2007 בו החל תהליך אישור התרופה התרופה אושרה באיחוד האירופי ב-3 בספטמבר 2008. היא אושרה בארצות הברית ב-29 באוקטובר 2008. שחרורה של לקוסאמיד התעכב בגלל התנגדות להסדרתו בסעיף 5 בחוק החומרים המאושרים. ה- FDA הודיעו על פסיקתם האחרונה של הסדרתו בסעיף 5 ב-22 ביוני 2009.

מכניזם הפעולה

לקוסאמיד היא חומצת אמינו תפקודית שיש לה פעילות במבחן הפרכוס החשמלי המקסימלי כמו תרופות אנטי-אפילפטיות שסבורים שהן פועלות דרך תעלות נתרן.[2] עם זאת לקוסאמיד אינה פועלת בצורה קונבנציונלית – לייצוב השבתה מהירה מפעולה של תעלות נתרן. יתר על כן, מחקרים אחרונים מראים שהיא מגבירה השבתה מפעולה איטית.[3] בזמן פעולה תעלות נתרן ממותגות מתח פוטנציאליות עוברות השבתה מהירה מפעולה. השבתה זו מפעולה מונעת מהתעלות להיפתח ועוזרת לסיים את הפעולה הפוטנציאלית. תרופות אנטי-אפילפטיות רבות, כמו קארבאמזפין או למוטריג'ין מאטות את ההתאוששות מהשבתת פעולה ובכך מפחיתה את היכולת של פוטנציאל הפעולה של הנוירונים לירות. השבתה מפעולה מתרחשת רק כאשר נוירונים יורים פוטנציאלי פעולה, כלומר, התרופות המווסתות השבתה מפעולה מהירה מפחיתות באופן סלקטיבי את היריות בתאים פעילים. השבתה מפעילות איטית היא דומה אבל לא יוצרת חסימה מלאה של תעלות הנתרן ממותגות המתח כאשר הפעלה והשבתה מפעילות מתרחשות במשך אלפיות השנייה או יותר. לקוסאמיד משפיעה רק על נוירונים בעלי קוטביות שלילית או פעילים במשך זמן ארוך, דבר אופייני לנוירונים הנמצאים במוקד של התקף אפילפטי.[3]

לקוסאמיד אינה משפיעה על קולטן AMPA, קולטן kainite, GABAa, GABAb או מגוון של קולטנים המופעלים על ידי דופאמין, סרוטונין ואחרים ואינה חוסמת זרמים של אשלגן או סידן.

ניסויים קליניים

במחקרים ניסיוניים אקראיים בעלי סמיות כפולה על אנשים עם פרכוסים חלקיים הנשלטים בקושי נמצא שלקוסאמיד הפחיתה במידה משמעותית את תכיפות ההתקפים כאשר היא ניתנה בנוסף לתרפות אנטי-אפילפטיות אחרות במינונים שבין 400 ל-600 מ"ג ביום.[4] במחקר קטן יותר על נוירופתיה סוכרתית סיפקה לקוסאמיד, גם כן, הקלה משמעותית בכאב בהשוואה לפלצבו.[5]

טיפול

לקוסאמיד היא תרופה אנטי-אפילפטית שקיבלה אישור כתרופה משלימה בטיפול בפרכוסים חלקיים וכאב נוירופתי. נערכים ניסויים קליניים במטרה לבדוק שימוש כתרופה מונותראפית (תרופה יחידה) בפרכוסים חלקיים.[6] אין שום הוכחה שלקוסאמיד מספקת ערך נוסף על תרופות אנטי-אפילפטיות אחרות בטיפול בפרכוסים חלקים אבל היא יכולה לתת יתרון בטיחותי.[7] נמצא שתרופות אנטי-אפילפטיות חדשות כמו לקוסאמיד, ויגבטרין, פלבאמאט, גבאפנטין, טיגאבין וריפינאמיד הן נסבלות יותר ובטוחות יותר מאשר תרופות ישנות יותר כמו קארבאמאזפין, פניטואין וולפוראט[8]

תופעות לוואי

לקוסאמיד היא נסבלת, בדרך כלל, בקלות אצל חולים מבוגרים שיש להם פרכוסים חלקיים.[9] תופעות הלוואי השכיחות שגורמות להפסקת השימוש בתרופה היו סחרחורת, אטקסיה (חוסר קואורדינציה), הקאה, ראייה כפולה, בחילה, ורטיגו וראייה מטושטשת. תופעות לוואי אלו נצפו ב-10% מן החולים.[10] תופעות לוואי פחות שכיחות כוללות שכחה, ייאוש, תחושות עצב וחוסר תיאבון.

אזהרות

נצפו התנהגויות אובדניות כשבוע אחרי תחילת הטיפול בלקוסאמיד. זוהי תופעת לוואי לרוב התרופות האנטי-אפילפטיות. בניסויים קליניים בטיפול ממוצע של 12 שבועות מקרי ההרהור על התאבדות היו 0.43% מתוך 27,863 החולים שנבדקו בניגוד ל-0.24% בקרב 16,029 חולים שנטלו תרופת פלצבו. התנהגות אובדנית נצפתה ב-1 מתוך 530 חולים שטופלו בתרופה.[10]>

הריון

במחקר שנערך נמצא שהמפתח ה טרטולוגי של לקוסאמיד גבוה מזה של למוטריג'ין ולבטיראצטם (קפרה). לקוסאמיד יצר פגמים שונים ביילודים אצל דגי זברה תלוי במינון[11] ה- FDA רשם את לקוסאמיד בקטגוריה C לגבי הריון. מחקרים בבעלי חיים הראו על מוות עוברי ופיגור בגדילה. לקוסאמיד לא נבחן אצל נשים בהריון ויש לרשום אותו לנשים אלה בזהירות. בנוסף לא נקבע אם התרופה מופרשת בחלב אם.[12]

סבילות

לקוסאמיד נסבלת, באופן כללי, היטב אצל חולים מבוגרים שיש להם פרכוסים חלקיים. סחרחורת הייתה תופעת הלוואי השכיחה ביותר.[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לקוסאמיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לקוסאמיד, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ Rogawski MA (ביוני 2006). "Diverse mechanisms of antiepileptic drugs in the development pipeline". Epilepsy Res. 69 (3): 273–94. doi:10.1016/j.eplepsyres.2006.02.004. PMC 1562526. PMID 16621450. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 Errington AC, Stöhr T, Heers C, Lees G (בינואר 2008). "The investigational anticonvulsant lacosamide selectively enhances slow inactivation of voltage-gated sodium channels". Molecular pharmacology. 73 (1): 157–69. doi:10.1124/mol.107.039867. PMID 17940193. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. ^ Ben-Menachem E, Biton V, Jatuzis D, Abou-Khalil B, Doty P, Rudd GD (2007). "Efficacy and safety of oral lacosamide as adjunctive therapy in adults with partial-onset seizures". Epilepsia. 48 (7): 1308–17. doi:10.1111/j.1528-1167.2007.01188.x. PMID 17635557.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  5. ^ Rauck RL, Shaibani A, Biton V, Simpson J, Koch B (2007). "Lacosamide in painful diabetic peripheral neuropathy: a phase 2 double-blind placebo-controlled study". Clin J Pain. 23 (2): 150–8. doi:10.1097/01.ajp.0000210957.39621.b2. PMID 17237664.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ^ Doty, P; Hebert, D; Mathy, FX; Byrnes, W; Zackheim, J; Simontacchi, K (יולי 2013). "Development of lacosamide for the treatment of partial-onset seizures". Annals of the New York Academy of Sciences. 1291: 56–68. PMID 23859801. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ "Therapeutic Class Review" (PDF). RegenceRx. נבדק ב-2 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Antiepileptic drugs". נבדק ב-2 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 Cross SA, Curran MP.[1].Drugs 2009;69(4):449-459. doi:10.2165/00003495-200969040-00005.
  10. ^ 10.0 10.1 "Highlights of Prescribing Information" (PDF). Vimpat. נבדק ב-2 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Lee, SH; Kang, JW; Lin, T; Lee, JE; Jin, DI (2013). "Teratogenic potential of antiepileptic drugs in the zebrafish model". BioMed research international. 2013: 726478. doi:10.1155/2013/726478. PMID 24324971.
  12. ^ "Lacosamide Pregnancy and Breastfeeding Warnings". Drugs.com. נבדק ב-2 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0