לנסלוט הוגבן
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1895 פורטסמות', אנגליה |
|---|---|
| פטירה | 22 באוגוסט 1975 (בגיל 79) |
| ידוע בשל | כתיבת רבי מכר במתמטיקה ומדע "מתמטיקה למיליון" (1936) ו"מדע לאזרח" (1938). |
| בת זוג | אניד צ'ארלס |
לנסלוט תומאס הוגבן (באנגלית: Lancelot Thomas Hogben; 9 בדצמבר 1895 – 22 באוגוסט 1975) היה זואולוג וסטטיסטיקאי אנגלי. הוא פיתח את צפרדע הטפרים האפריקאית (אנ') (שם מדעי: Xenopus laevis) כאורגניזם מודל למחקר ביולוגי, ופרסם מספר רבי מכר על מדע, מתמטיקה ושפות בערוב ימיו.[1][2]
ביוגרפיה
הוגבן נולד וגדל באזור פורטסמות' שבמחוז המפשייר, אנגליה. הוריו היו חברים בכנסייה האוונגליסטית אך הוגבן פיתח בצעירותו דעות חופשיות והתרחק מהדת. הוא למד בתיכון וודסייד בלונדון, ובשנת 1907 משפחתו עברה לסטוק ניוינגטון, שם גדלה אמו. למד פיזיולוגיה בטריניטי קולג' קיימברידג' וקיבל את התואר בשנת 1915.[3]
במלחמת העולם הראשונה הביע דעות פציפיסטיות. הוא עבד חצי שנה עם הצלב האדום בצרפת, בחסות שירות הסיוע לקורבנות המלחמה ואז ביחידת האמבולנסים של הצלב האדום. לאחר מכן חזר לקיימברידג'. בשנת 1916 נכלא עקב התנגדותו לשירות צבאי כסרבן מצפון. לאחר שבריאותו התדרדרה הוא שוחרר ב-1917.
הוגבן התחתן בשנת 1918 עם אניד צ'ארלס מתמטיקאית, סטטיסטיקאית ופמיניסטית, לזוג שני בנים ושתי בנות.
במהלך מלחמת העולם השנייה היה הוגבן האחראי על הסטטיסטיקה הרפואית של הצבא הבריטי.
קריירה ופעילות אקדמית
לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר להרצות באוניברסיטאות שונות בלונדון, ועבר בשנת 1922 לאוניברסיטת אדינבורו, למחלקה למחקר גידול בעלי חיים. בשנת 1923 הוא נבחר לעמית של החברה המלכותית של אדינבורו.
בשנת 1923 היה הוגבן מייסד האגודה לביולוגיה ניסיונית ושל "כתב העת הבריטי לביולוגיה ניסיונית" (שמו "של כתב העת לביולוגיה ניסיונית" בשנת 1930), יחד עם ג'וליאן האקסלי והגנטיקאי פרנסיס אלברט עלי (1886–1973). לדברי גארי ורסקי, הוגבן היה היחיד בין המייסדים שלא החזיק ברעיונות אאוגניים כלשהם.
לאחר מכן פנה הוגבן לאוניברסיטת מקגיל שבקנדה, ובשנת 1927 החל לשמש מרצה לזואולוגיה באוניברסיטת קייפטאון שבדרום אפריקה. הוא עבד באנדוקרינולוגיה וחקר תכונות זיקית של צפרדע הטפרים האפריקאית (Xenopus laevis).
הוגבן מצא את העבודה בדרום אפריקה כמתגמלת, אך הרתיעה שלו ממדיניות האפרטהייד במדינה גרמה לו לעזוב. בשנת 1930 עבר הוגבן לבית הספר לכלכלה בלונדון, כמרצה לביולוגיה חברתית. הוגבן הפך לעמית החברה המלכותית בשנת 1936.
המשרה לביולוגיה חברתית בבית הספר לכלכלה בלונדון מומנה על ידי קרן רוקפלר, וכאשר היא הפסיקה את המימון עבר הוגבן לאברדין, והפך לפרופסור לידיעת הטבע באוניברסיטת אברדין בשנת 1937.
הוגבן היה פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת ברמינגהם בשנים 1941–1947 ופרופסור לסטטיסטיקה רפואית מ-1947 ועד פרישתו לגמלאות ב-1961. בשנת 1963 הוא הפך לסגן הנשיא הראשון של אוניברסיטת גיאנה (אנ'), תפקיד ממנו התפטר ב-1965.
דעות פוליטיות והשקפת עולם
הוגבן היה פציפיסט והחזיק בדעות מרקסיסטיות.[4] הוא התנגד באופן בולט לאאוגניקה, גזענות ואפרטהייד. בשל דעות אלו סירב ליטול חלק בלחימה במלחמת העולם הראשונה ועזב את דרום-אפריקה שבה לימד עקב התנגדותו למדיניות האפרטהייד.
הוגבן היה חבר פעיל במפלגת הלייבור העצמאית. בהמשך חייו העדיף לתאר את עצמו כ"הומניסט מדעי".
ספריו וכתיבתו
בהשראת ספרו של הרברט ג'ורג' ולס, "מתווה ההיסטוריה" (The Outline of History), החל הוגבן לעבוד על ספרים בתחומי מתמטיקה ומדע שנועדו לעורר עניין ואהדה בקרב הציבור הרחב. הוגבן כתב שני ספרים שהפכו לרבי-מכר; "מתמטיקה למיליון" (1936) ו"מדע לאזרח" (1938). "מתמטיקה למיליון" זכה לשבחים רבים, הרברט ג'ורג' ולס אמר: ”מתמטיקה למיליון הוא ספר נהדר, ספר בעל חשיבות מהשורה הראשונה”. הספר זכה לשבחים גם ממדענים ואנשים בעלי שם כגון: אלברט איינשטיין, ברטרנד ראסל וג'וליאן האקסלי. מתמטיקה למיליון הודפס מחדש לאחר מותו של הוגבן. בהיותו באברדין, הוגבן פיתח עניין בשפה. מלבד עריכת "נול השפה" מאת ידידו פרדריק בודמר, הוא יצר שפה בינלאומית, אינטרגלוסה (אנ'), כ"טיוטה של עזר לסדר עולמי דמוקרטי".[5]
מהדורה בעברית לספר "מתמטיקה למליון", בתרגומו של דב שליונסקי ובעריכתו של שרגא קלעי הודפסה על ידי ספרית פועלים ('מענית'), בשנת 1958. הספר יצא במהדורות נוספות בעברית בשנת 1967 ובשנת תש"ל.[6]
עבודותיו
- (Exiles of the Snow, and Other Poems (1918
- An Introduction to Recent Advances in Comparative Physiology (1924) with Frank R. Winton
- The Pigmentary Effector System. A review of the physiology of colour response (1924)
- Comparative Physiology (1926)
- Comparative Physiology of Internal Secretion (1927)
- The Nature of Living Matter (1930)
מורשתו
המחקר של הוגבן הותיר חותם על חקר הביולוגיה. צפרדע הטפרים האפריקאית (Xenopus laevis), שהוגבן פיתח לראשונה כאורגניזם מודל, הוא אחד מהמודלים הנפוצים ביותר במחקר הביולוגי. המונחים של פרקטיקה מדעית, המחקר המודרני על גמישות פנוטיפית, האינטראקציה בין סביבה גנטית ותיאוריה על מערכות התפתחותיות, הושפעו רבות ממורשתו של הוגבן ותרמו להבנת התורשה, הסביבה והתפתחות האדם. המחלוקת המדעית, בין הוגבן לבין רונלד פישר סביב האינטראקציה בין הגן לסביבה הייתה הראשונה מבין דיונים רבים לאחר מכן בנוגע למידה בה ניתן להבין את ראשוניות הגן ללא קשר ליחס ההתפתחותי שלו עם הסביבה. הוויכוח על אאוגניקה, מלחמות התורשה, החשש מגנטיזציה של תכונות אנושיות מורכבות, והוויכוחים על ההבטחות והסכנות של פרויקט הגנום האנושי, משלבים כולם אלמנט כלשהו של אי-הסכמה על ראשוניות הגן. [7]
קישורים חיצוניים
- לנסלוט הוגבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Lancelot Hogben biography at the Galton Institute
- Scientific Humanism in Time Magazine (11 March 1940)
- Max Perutz on Lancelot Hogben and his autobiography in Times Higher Education (31 July 1998)
- Details of research on Xenopus
- Royal Society certificate of election
- Royal Society photograph(הקישור אינו פעיל)
- First part of Interglossa (there is a photograph of the author on p. 2.)
- Brief excerpts from Interglossa
- Full text and diagrams from Interglossa
הערות שוליים
- ^ Perspectives Anecdotal, Historical And Critical Commentaries on Genetics
- ^ Fifty years ago: Lancelot Hogben reviews Bradford Hill. 1948.
- ^ Hogben Lancelot Thomas Oxford Dictionary of National Biography by Robert Bud
- ^ מתמטיקה למליון, (עמ' 7-8).
- ^ Bowler, Peter J. Science for All : The Popularization of Science in Early Twentieth-Century Britain Chicago, Ill. : Univ. of Chicago Press, 2009. (pp. 110-112)
- ^ כך על פי קטלוג הספרייה הלאומית
- ^ Tabery, James. "R. A. Fisher, Lancelot Hogben, and the Origin(s) of Genotype–Environment Interaction". Journal of the History of Biology (באנגלית). 41 (4): 717–761. doi:10.1007/s10739-008-9155-y. ISSN 1573-0387. PMID 19244846.
33490055לנסלוט הוגבן