למידה סינכרונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

למידה סינכרונית היא למידה לפיה התלמידים והמורה אינם נמצאים באותו מרחב גאוגרפי אך הם כן מתקשרים זה עם זה באמצעות הרשת המקוונת. במסגרת הלמידה המקוונת ניתן להבחין בלמידה סינכרונית ולמידה א-סינכרונית. בלמידה סינכרונית התלמידים והמורה נוכחים בשיעור באותו הזמן, ואילו בלמידה א-סינכרונית פעילות הלימוד בין המורה לתלמידים איננה מתקיימת באותו הזמן.[1]

גישת למידה סינכרונית וא-סינכרונית

הלמידה הסינכרונית זהה במידה מסוימת ללמידה המסורתית לפיה המורה והתלמידים נוכחים בזמן השיעור באותו הזמן אך כאמור לא בהכרח באותו מרחב גאוגרפי. הלמידה הסינכרונית המקוונת מבוצעת באמצעות שיחות ועידה, שיחות וידאו, וקבוצות דיון בזמן אמת המתקשרות זו עם זו באמצעות כלים טכנולוגיים כדוגמת טלפון נייד, אינטרנט וכדומה. ההתפתחות המהירה של האינטרנט ורשתות התקשורת בשנים האחרונות אפשרה את ביסוסה של הלמידה הסינכרונית המאפשרת העברת מידע לקבוצות שונות בכל אזור גאוגרפי בעולם הנהנה מנגישות לרשת האינטרנט. הלמידה המקוונת מאפשרת נגישות נוחה לתלמידים ומשתתפים אחרים למקורות מידע מגוונים הכוללים מורים, מקורות מידע כתובים בגרסאות אלקטרוניות, סרטוני וידאו, ותמיכה ועזרה של צוותי הוראה. נגישות זו נחשבת לידידותית ומשביעת רצון עבור התלמידים וצוותי ההוראה השונים.[2]

במסגרת הלמידה הסנכרונית, ישנו שימוש רב בכלים וציוד טכנולוגי ואלה נחשבים לקריטיים במהלך הלמידה. למשל המורים עשויים לבצע שימוש במשטח רישום דיגיטלי על מנת להסביר גרפים ותכנים אקדמיים אחרים ובכך לאפשר ולפשט תכנים אקדמיים מורכבים. כמו כן המורים והתלמידים לעיתים קרובות נדרשים לבצע שימוש בצילום דיגיטלי ומקרופונים על מנת להגביר את תחושת הנוכחות. עם זאת, הדבר איננו בהכרח מחייב שימוש בכלים אלה, והלימוד יכול להתבצע באמצעות פורומים כתובים.[3]

הלמידה הא-סינכרונית היא למידה לפיה התלמידים נהנים מנגישות למקורות מידע, אולם לא מתבצע דיון בזמן אמת עם המורה והתלמידים, ובמקרים רבים מעמדו של המורה נידחק הצידה. במסגרת הלמידה הא-סינכרונית, תלמידים לומדים באמצעות פורומים מקוונים, הורדת חומר לימודי שנכתב מבעוד מועד, ותלמידים יכולים לתקשר עם המורה או עמיתיהם ללימודים באמצעות דואר אלקטרוני, פורומים, ובאמצעים כלים דיגיטליים אחרים שאינם מחייבים נוכחות בזמן אמת. במסגרת הלמידה הא-סינכרונית, מטלות ומשימות חייבות להיות ברורות ורהוטות על-מנת לאפשר לתלמיד להתקדם בחומר הלימוד, וזאת משום שהיכולת של התלמיד להעלות שאלות ולזכות לתשובות בזמן אמת איננה קיימת[4].

הלמידה הא-סינכרונית מאפשרת למידה של קבוצת תלמידים גדולה יותר ביחס ללמידה הסנכרונית. אף על פי שהלמידה הסינכרונית איננה מגבילה את כמות התלמידים, המספר עדיין איננו גבוה בכל זמן נתון של למידה כדי לאפשר מעבר מידע ושאלות בצורה יעילה. לעומת זאת הלמידה הא-סינכרונית מאפשרת לגשת למערכת הלמידה בכל זמן שנוח לתלמיד ולשאול שאלות במסגרת פורומים או באמצעות דואר אלקטרוני, ואילו המורה יכול לספק תשובות באופן פרטני במועד מאוחר יותר. כך, הרעיון של "אף פעם לא מאוחר לשאול" מתקיים בצורה יעילה במסגרת הלמידה הא-סינכרונית, שכן אין כל הגבלת זמן לשאלת שאלות והעברת מידע בין המשתתפים[5].

השפעת ההתפתחות הטכנולוגית על הלמידה הסינכרונית

הלמידה הסינכרונית והא-סינכרונית מתייחסת ללמידה מקוונת. למידה זו היא השלכה ישירה של התפתחות האינטרנט ואמצעי התקשורת בכלל, ובפרט תקשורת המחשבים בשנים האחרונות. הלמידה המקוונת באה לידי ביטוי בשני מובנים משמעותיים – היכולת לאגור מידע חינוכי רב, והיכולת להפיץ את המידע לכל אדם שחפץ במידע זה, בכל מקום בעולם המאפשר נגישות לאינטרנט. שני מאפיינים קריטיים אלה מאפשרים את הפצת המידע המדובר, אך הם לא מונעים ומגבילים את שיטות ההוראה. לאמיתו של דבר טכניקות הלמידה הם רבות כל כך, וזאת בעיקר הודות להתפתחות הטכנולוגית. למשל במהלך השיעור המקוון ניתן להשתמש באמצעים גרפיים מגוונים, סרטונים, מצגות תוך שימוש בטבלטים ואמצעים אחרים העשויים לעזור בתהליך הלמידה[6].

הלמידה המקוונת מושתת על ספרות מקצועית, ופרקטיקת ההוראה המקוונת איננה גורעת באיכות התכנים האקדמיים. בהקשר זה ניתן להבין כי ללמידה המקוונת ישנם שני מאפיינים נוספים עיקריים: המאפיין הפדגוגי והמאפיין הארגוני. המאפיין הפדגוגי איננו שונה באופן מהותי בסביבה המקוונת ואין הכרח ליצור תאוריות פדגוגיות חדשות עבור הסביבה המקוונת. המאפיין הארגוני על פניו מחייב בחינה שונה עבור הלמידה המקוונת, ובהקשר זה עולה הסברה כי פירמות תוכנה ומוסדות לימוד נדרשים לשתף פעולה על מנת לתכנן ביעילות כללי התנהלות עבור הארגונים העושים שימוש ברשת המקוונת למטרות למידה[7].

עם זאת, עולה טענה מנוגדת לפיה גם הסוגיה הפדגוגית מחייבת שינוי. הוראה מקוונת דורשת יותר מאמץ מצד המורים על מנת לקיים סביבת לימוד יעילה לפחות כמו בכיתה. המורה נידרש להכין חומרי לימוד ולהפוך אותם לזמינים ברשת, המורה צריך לעודד ולהדריך את התלמיד, באמצעות אינטראקציה ותחושה של נוכחות חברתית ויצירת שיעורים אטרקטיביים. הוראה מקוונת מאפשרת לתלמידים מכל רחבי העולם להשתתף בשיעורים והיא מאפשרת למורים לעבוד מכל מקום עם חיבור לאינטרנט, אך במקביל שיטת ההוראה המקוונת מחייבת להגביר באופן משמעותי את מאמץ המורה לתלמיד[8].

הלמידה המקוונת איננה מצריכה ליצור שינויים משמעותיים במערכת החינוך, ותכנים רבים אכן עשויים להישאר עדכניים לאורך זמן. עם זאת, כן מתקיימים שינויים בפרקטיקות הלימוד והן מעלות דילמות בכל הנוגע בעיצוב אשיותם ואופי התפקוד החברתי של התלמידים. פרקטיקות הלימוד אכן מחייבות שינוי קל כאשר במרבית המקרים השינוי דווקא מאפשר יצירת חווית לימודים עשירה, מעניינת ומאתגרת על ידי שימוש בכלים אלקטרונים שונים שהופכים את חווית הלימוד לעשירה יותר, אך באותה העת גם רוויית הסחות דעת עבור התלמיד. בהקשר הרוחני, אשיותו של התלמיד ותפקודו בחברה, אלה עשויים לפתח דילמות חברתיות שונות, שכן התלמיד אומנם נפגש עם עמיתים שונים, אך אלה כולם נמצאים במרחב הווירטואלי. שינוי אופי המפגש עשוי במידה מסוימת לשנות את המיומנויות החברתיות של התלמיד, שכן המפגש הפיזי פנים אל פנים איננו מתקיים וזה בתורו עשוי לפגוע במידת האמפתיה שהתלמיד מפתח כלפי זולתו[9]. בהקשר זה עולה הטענה כי לעיתים ישנו צורך לקיים מפגשים חברתיים פיזיים על מנת ללבן בעיות חינוכיות או אתגרים אקדמיים, וכן כדי להכיר את הפנים והאישיות של המשתתפים מאחורי קהילת הלומדים הווירטואלית[6].

יתרונות וחסרונות הלמידה הסינכרונית

בחינת היתרונות של הלמידה הסינכרונית מעלה בראש ובראשונה את היתרון לנגישות לחומרי לימוד מגוונים בכל זמן נתון ומכל מקום בעולם המאפשר חיבור לאינטרנט. הנגישות לחומרי הלימוד בכל זמן נתון איננה מוגבלת רק לחומר הקיים במדינה מסוימת, אלא במסגרת הלמידה המקוונת צוות ההוראה יכול להפנות תלמידים למקורות חינוכיים מגוונים מרחבי העולם. כך הדבר מאפשר להציג עמדות אקדמיות מגוונות ובעלי משמעויות שונות – התואמות את חומר הלימוד שאותו מבקש המורה להעביר[10].

יתרונות נוספים באים לידי ביטוי בהפחתת העלויות של הלימודים בין אם מדובר באקדמיה לסטודנטים בוגרים ובין אם בבתי ספר תיכון. הלמידה הסינכרונית מצמצמת במידה רבה את העלויות של הקמפוסים ובניית כיתות ואולמות גדולים עבור התלמידים. למידה סינכרונית מאפשרת את השתתפותם של תלמידים רבים ללא צורך בהגעתם לאזור גיאורפי מסוים, ספרות הלימוד היא אלקטרונית (דבר המפחית את עלויות הדפסת הספרים, הדפסת דפים וכדומה). צמצום העלויות יאפשר נגישות גדולה יותר למוסדות אקדמים עבור תלמידים משכבות אוכלוסייה נכשלות וממעמד סוציו-אקונומי נמוך. מדובר ביתרון משמעותי ביותר, שכן משאבים כלכליים אינם מהווים יותר מחסור עבור השכלה, ורכישת מחשב וחיבורו לאינטרנט היא זולה באופן משמעותי ביחס לעלויות שכר לימוד רגילות[11].

היתרונות של הלמידה הא-סינכרונית נעוצה ברעיון כי התלמיד יכול לחזור על חומר הלימוד ללא הגבלה. חומרי וידאו, טקסטים ומצגות הם זמינים בכל זמן נתון עבור התלמיד וזה יכול לעשות שימוש בהם בצורות מגוונת. כך למשל התלמיד יכול להריץ קדימה ואחורה חומרי ווידאו שאותם העלה המורה לאתר הלימוד. אפשרות זו נחשבת ליתרון משמעותי עבור תלמידים המתקשים לספוג חומר אקדמי מסוים.

בשתי שיטות הלימוד סינכרונית וא-סינכרונית, התלמידים יכולים לנהל דיאלוג פורה ועשיר עם המורה ועמיתיהם ללימודים, כך שמהות הדיאלוג והחלפת הרעיונות עדיין נשמרים במידה רבה[12].

בנוסף בשני המקרים חומר הלימוד ברובו הוא עדכני ואקטואלי, הוא אינו מצריך הדפסה מיוחדת של ספרים, וצוות ההוראה יכול לשנות ולעדכן בחופשיות רבה יותר את תוכני הלימוד[1].

חסרונות המערכת באים לידי ביטוי במספר מאפיינים. ראשית, ישנו צמצום מפגשים פיזיים באופן משמעותי וזה בתורו עשוי להוביל לבעיות התפתחות התנהגותית ורכישת מיומנויות חברתיות[9].

המשובים – ובעיקר בלמידה הא-סינכרונית, אינם מידיים ותלמיד עשוי להתעכב בהתקדמות החומר עד אשר הוא יקבל תשובה למשוב אותו הוא העלה באתר הלימודים. בלמידה של פנים מול פנים, צוות ההוראה יכול לזהות באופן מיידי קשיים במהלך הלימודים ולעזור לתלמיד להתמודד עימם בו במקום, אולם בלמידה הא-סינכרונית הדבר איננו מתקיים. חסרונות נוספים יכולים להתקיים בהקשרים טכניים. כך למשל, העברת קבצים, מהירויות תעבורת הקשר(רוחב פס) ואיכות תשתיות האינטרנט משפיעים כולם על איכות הלמידה. כמו כן, הנעה, מוטיבציה והסחות דעת גם כן יכולים להוות אתגר על איכות הלימוד. בעוד שבכיתה רגילה למורה ישנה שליטה כמעט מלאה על התלמידים, הרי שבלמידה הסינכרונית ובעיקר בא-סינכרונית, כלל אין כל שליטה על התנהגותו ותפקודו של התלמיד, וזה האחד עשוי להיות מושפע מהסחות דעת רבות שסביבת הלמידה המקוונת יכולה להציע[1].

פתרונות מובילים בלמידה סינכרונית

טכנולוגיות בסביבת הלמידה הסינכרונית השתנו במהלך השנים, שכן תחילה היה מדובר בפיתוחים לא מסחריים שבוצעו והוקמו על ידי מומחי מערכות ואנשי אקדמיה באוניברסיטאות ומוסדות לימוד אחרים. לדוגמה, האוניברסיטה הפתוחה הן בבריטניה והן במקומות אחרים, הייתה מהראשונות לפתח מערכות המאפשרות למידה סינכרונית לטובת פרקטיקת הלימודים הייחודית שלה. אוניברסיטאות אחרות בבריטניה, ובמקומות אחרים פיתחו גם כן מערכות בעלות מאפיינים זהים מתוך כוונה לאפשר לתלמידים נגישות לחומרים אקדמיים שלא במסגרת השיעורים הפורנטליים. כיום, רוב המוסדות להשכלה גבוהה, קל וחומר האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה ובמקומות אחרים, אימצו מערכות מבוססות אינטרנט סינכרוני מסחריות המציעות מגוון רחב של פונקציות, כולל הקלטת וידאו, עיצוב טקסטים וכדומה.

בהקשר המסחרי ניתן לזהות מספר תוכנות ומערכות המאפשרות את פרקטיקת הלמידה המקוונת. דוגמאות לכך:

כל המערכות הנ”ל הם מתקדמות ועדכניות והן פותחו בשנים האחרונות על ידי חברות תוכנה מובילות בעולם[13].

הכלים הטכנולוגיים מאפשרים למורה ולתלמיד לתקשר בזמן אמת זה עם זה בשידור חי ושניהם חייבים להיות זמינים ופעילים באותו זמן נתון במערכת. בין הכלים ניתן להבחין בחדרי צ'ט המאפשרים העברת הודעות כתובות בזמן אמת או כיתות וירטואליות המאפשרות העברת סרטוני וידאו המצולמים בזמן אמת. השימוש בווידאו מאפשר צפייה הן בתלמידים והן במורה תוך כדי העברת התכנים האקדמיים. במרבית המקרים הן התלמידים והן צוותי ההוראה נדרשים להקים חשבונות משתמשים על מנת להצטרף לכיתה הווירטואלית, כך שבאופן פרקטי, גולשים אחרים לא בהכרח יכנסו למהלך השיעור הווירטואלי ויפריעו להתנהלותו, אלא רק התלמידים המזוהים ומוכרים על ידי צוות ההוראה[14].

התפתחויות עתידיות

מודל משקפי גוגל "גלאס"

השינויים הטכנולוגיים עשויים להוביל לשינויים משמעותיים גם בתחום הלמידה הסינכרונית. לא מן הנמנע כי חברות מסחריות כדוגמת גוגל יבקשו לשנות את תרחישי הלימוד לרמות חדשות לגמרי. שימוש במשקפי גוגל, למשל, יאפשר לשתף ולהשתתף במשימות לימודיות מנקודת מבטו הראשונה של התלמיד והמורה. אנשים המצוידים בחפצים כדוגמת משקפי גוגל יוכלו לקחת חלק פעיל בלימודים הסינכרוניים בעודם עוסקים בפעילויות מגוונות במקביל. לדוגמה, במהלך הרצאה או תרחיש מקוון, התלמידים יכולים להיכנס לאינטרנט ולחפש את מידע שיכול לעזור להם להבין טוב יותר את הנושא או לקבל החלטות מושכלות יותר. ניידותו של התלמיד והמורה תהינה גבוהות יותר, ואלה יוכלו לשנות את עמדות הלימוד שלהם לפי מידת הנוחיות אותה הם מבקשים. ובנוסף המורה יוכל להיכנס לנעליו של התלמיד באמצעות משקפי הגוגל, ולבצע הערכה שלהם לגבי הקורס או הכשרה עצמם. במילים אחרות, להיות מסוגלים לראות הכול מנקודת המבט של הלומד, כך הדבר יקל במידה רבה בהבנת התנהגויות הלמידה תוך מתן משוב מיידי[15].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ע' שרה גורי-רוזנבליט, מורים בעולם של שינוי- מגמות ואתגרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2004
  • ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד, לקראת בית ספר מקוון, הוצאת מכון מופ"ת ומכון כליל, 2008
  • Jonathan E. Frankenstein, Learning in Real Time: Synchronous Teaching and Learning Online, Paperback, 2006
  • David Murphy, Rob Walker, Graham Webb, Online Learning and Teaching with Technology: Case Studies, Experience and Practice, Taylor&Francis, 2013

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מינץ, ר. בן-חורין אברמסקי, ח. דרסלר, מ. ודרסלר, ט., E-Learning בהכשרת מורים למדע וטכנולוגיה - קורס וירטואלי - במה הוא שונה מקורס פנים-אל-פנים?, אאוריקה (14), מטר – מדע וטכנולוגיה ברשת, 2001
  2. ^ ניר-גל, ע. (2000). הלמידה מרחוק: תפקיד המורה כמנחה בסביבה הלימודית הווירטואלית, מעוף ומעשה (6), 103-129. מכללת אחווה, http://www.achva.ac.il/sites/default/files/achvafiles/maof_book/2000_6.pdf
  3. ^ Chen,N. S., Ko, H. C., Kinshuk, & Lin, T. (2005). A model for synchronous learning using the Internet. Innovations in Education and Teaching International, 42(2),181-194
  4. ^ דודזון, ר. היבטים חברתיים ורגשיים של סביבת למידה מקוונת, בתוך: (עורך) גלסנר, א. (2012)."ראש החץ" ו"היד החמה" (זה לא סיפור אינדיאני): סיפורים על תקשור והכשרת מורים, הוצאת מכון מופת
  5. ^ Blanchette,J. (2012). Participant interaction in asynchronous learning environments:Evaluating interaction analysis methods. Linguistics and Education, 23(1),77-87
  6. ^ 6.0 6.1 ניר-גל, ע. (2000).
  7. ^ רותם, א. ופלד, י. (2008), לקראת בית ספר מקוון, הוצאת מכון מופ"ת.
  8. ^ Stahl,G., Koshmann, T., & Shuters, D. (2006). Computer supported collaborative learning: an historical perspective. In R. Sawyer (Ed.), Cambridge Handbook of the Learning Sciences, Cambridge, UK: Cambridge University Press
  9. ^ 9.0 9.1 שנר, מ., לאינטרנט נולד – רוחו החופשית של האדם בעולם שנפתחו גבולותיו, הוצאת מכון מופ"ת, 2012
  10. ^ Hermans, R., Tondeur, J., van Braak, J., & Valcke, M. (2008). The impact of primary school teachers’ educational beliefs on the classroom use of computers. Computers & Education, 51(4), 1499-1509
  11. ^ גולדשמידט, ר. (2013). למידה אקדמית מקוונת וההכרה בה, מרכז המחקר והמידע – כנסת ישראל, http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf
  12. ^ Young,T. P., Bailey, C. J., Guptill, M., Thorp, A. W., & Thomas, T. L. (2014).The Flipped Classroom: A Modality for Mixed Asynchronous and Synchronous Learning in a Residency Program. Western Journal of Emergency Medicine,15(7), 938.
  13. ^ Yeung,S. K. (2013). Synchronous computer-mediated instruction: Video recording with Blackboard Collaborate. In Educational Media (ICEM), 2013 IEEE 63rd Annual Conference International Council for (pp. 1-9). IEEE.
  14. ^ Faculty Center for Learning Development Blackboard Collaboration Tools, University of Hartford, BB9.1 SP111
  15. ^ Pappas, C. (2014), The Future Of Google Glass In eLearning, eLearning Industry, http://elearningindustry.com/google-glass-in-elearning
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26316792למידה סינכרונית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=למידה_סינכרונית&oldid=915587"