שוש (ממתק)
שׁוּשׁ, הקרוי גם שׂוּשׂ, במבליק, לקריץ, ליקריש, ליקריץ', ליקוריש או רגליס, הוא ממתק שמכינים מתמצית שורשי הצמח שׁוּשׁ קרח (ששמו "לקריץ" בגרמנית או "ליקוריש" באנגלית), ובדרך כלל גם משמן או תמצית אניס. מקורו של הממתק במנהג ללעוס את השורש המתוק של הצמח.
אטימולוגיה
השם "במבליק" נמצא בשימוש בעיקר בירושלים ואינו מוכר ביישובים אחרים בישראל.[דרוש מקור] מקור השם הוא ככל הנראה במילה הטורקית pembelik "ורדרד" (מ-pembe "ורוד" ו-lik "שיש בו כדי, המכיל"), שהתייחסה לממתק סלילי אדום או ורוד בטעם תות. המילה נטמעה באוצר המילים הירושלמי דרך מוכרי ממתקים ספרדים ושימושה הורחב לסוגי ממתקים דומים אחרים, כגון ה"במבליק השחור", שצורתו סלילית כמו זה האדום/ורוד.
השם הלועזי "ליקוריש" או "לקריץ" הופיע באירופה בימי הביניים, תחילה בלטינית ואחר כך בצרפתית. משם התפשטה המילה לשאר השפות האירופאיות. מקור המילה ביוונית: משמעות המילה "גלוקוריזה" (glukurrhiza) היא "שורש מתוק" - "גלוקוס", המהווה גם מקור למילה גליצרין, מציין "מתוק", ו"ריזה" משמעו "שורש". השם המדעי של שוש קרח, Glycyrrhiza glabra, שמר על המקור היווני. שם המאכל קיבל את צורתו הסופית בהשפעת המילה "ליקר", ששוש קרח שימש לתיבולו.
לקריץ שחור
מגוון רחב של סוגי שוש מיוצר ברחבי העולם: הצורה הנפוצה ביותר של הממתק נקראת "לקריץ שחור" ובדרך כלל מורכבת מצינורות דקים ולעיסים; במדינות חבר העמים הבריטי, תערובת של סוגים שונים של הממתק מכונה "liquorice allsorts" (לקריץ מכל הסוגים); בהולנד, בצפון גרמניה ובמדינות הנורדיות, יש ממתקי לקריץ מלוחים, דוגמת ה-salmiakki, שמכילים בדרך כלל תמצית של שוש קרח, יחד עם אמוניום כלוריד. את צבעו השחור של הממתק מחזקים באמצעות השימוש בפחם שחור או קרמל כצבע מאכל.
"לקריץ אדום"
ברחבי העולם קיים גם ממתק בשם "לקריץ אדום" (red liquorice), שמיוצר כך שידמה בצורתו ללקריץ שחור, אך הוא עשוי בעצם מחומרי טעם בטעם תות שדה או דובדבן. אף על פי שהשם הנפוץ לממתק זה הוא "לקריץ אדום", או בקיצור "לקריץ", אין לו קשר לצמח הלקריץ (שוש קרח) בהרכב או בטעם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ממתקי ליקריץ |
22616420שוש (ממתק)