ליאה אדדי
| לידה |
1950 (גיל: 74 בערך) פדובה, איטליה |
|---|---|
| עיסוק | ביומינרליזציה |
| מקום לימודים | אוניברסיטת פדובה (תואר ראשון ושני), מכון ויצמן למדע (דוקטורט), אוניברסיטת הרווארד (פוסט דוקטורט) |
| מנחה לדוקטורט | מאיר להב |
ליאה אדדי (באנגלית: Lia Addadi; נולדה ב-1950, פדובה) היא ביולוגית איטלקייה ישראלית העוסקת בעיקר בביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע. חקרה גם באוניברסיטת הרווארד, אך עיקר עבודתה התבצעה במכון ויצמן למדע. היא חוקרת מגוון נושאים, העיקרי בהם הוא ביומינרליזציה - תהליך יצירת מינרלים על ידי אורגניזמים. עבודתה עשויה לקדם את ההבנה על הפרעות כמו אוסטאופורוזיס (דלדול עצם), טרשת עורקים ושיגדון. מחקרה על מינרליזציה יכול גם להוביל לפיתוח דרכים חדשות לייצור חומרים מרוכבים לטכנולוגיות מתקדמות. בזכות עבודתה, זכתה בפרסים רבים, כגון מדליית Prelog בסטריאוכימיה ב-1998, פרס אמינוף מטעם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים ב-2011, תואר דוקטור לשם כבוד מהמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH) ב-2018, ועוד מגוון פרסים. ב-2017 נבחרה כחברת חוץ להאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ומאז 2018 היא יועצת הנשיא לקידום נשים במדע.
קורות חיים
ליה אדדי נולדה בפדובה שבאיטליה. כבר מגיל צעיר ידעה שהיא רוצה לעסוק במחקר מדעי, ואפילו אמרה להוריה שהיא רוצה להיות מדענית במכון ויצמן. הייתה לה כבר אז סקרנות גדולה לדעת איך עובד מבפנים הגוף של אורגניזם חי.[1] את התואר הראשון והשני שלה עשתה באוניברסיטת פדובה, וסיימה ב-1973. לאחר מכן עברה לרחובות ועשתה דוקטורט בכימיה מבנית במכון ויצמן למדע בהנחיית מאיר להב, אותו סיימה בשנת 1979.[2] לאחר השלמת עבודת הדוקטורט שלה, המליץ לה פרופסור דואיליו אריגוני, כימאי ידוע ב-ETH, ללכת לפוסט-דוקטורט אצל פרופ' ג'רמי נואלס באוניברסיטת הרווארד. היא החלה לעבוד על צמיחת גבישים במהלך הדוקטורט שלה, ובמקרה פגשה את סטיב ויינר שעבד על ביומינרליזציה. היא אמרה שהיא "התאהבה בביומינרליזציה, בגבישים שנוצרו על ידי אורגניזמים כדי למלא פונקציות של מבנה או של הגנה".[1] אחרי שחזרה מהרווארד, הם עבדו ביחד וחקרו ביו-מינרלים רבים. ב-1988 היא חזרה למכון ויצמן. היא קודמה לדרגת פרופסור ב-1993, ושנה לאחר מכן כיהנה כראש המחלקה לביולוגיה מבנית עד 2001. מ-2001 עד 2004 הייתה דיקנית הפקולטה לכימיה, ודיקנית מדרשת פיינברג מ-2008 עד 2014.[2][3] לה ולבעלה רובן יש שני ילדים.[1]
פעילות מחקרית
פרופסור אדדי חקרה וחוקרת מגוון נושאים. הנושא הראשון שהיא חקרה היה הסינתזה של פולימרים כיראליים עבור הדוקטורט שלה במכון ויצמן. באותו זמן החלה לעבוד גם על צמיחת גבישים, ופגשה את סטיב ויינר שעבד על ביומינרליזציה. היא הייתה צריכה להצטרף לפרופ' ג'רמי נואלס בהרווארד בשביל פוסט הדוקטורט שלה, אך אמרה לו שכשתחזור לארץ, תרצה לשתף איתו פעולה, ובהחלט, כשחזרה, הם החלו לחקור ביומינרליזציה וחקרו ביו-מינרלים רבים, כולל הדגמת יריעות המטריצה של גבישים בצדף.
בנוסף, היא חקרה את הקשר בין חלבונים חומציים עם ביו-מינרלים. היא ביססה את תפקידו של סידן פחמתי אמורפי בביומינרליזציה, והדגימה ששילוב חלבון לתוך סריג יכול לשנות את המרקם ואת התכונות של החומר. היא הראתה שנוגדנים ואלבומינים בנסיוב יכולים להיצמד באופן סלקטיבי למשטחי הגבישים וליצור גרעין לצמיחה נוספת של גבישים. אדדי גם הדגימה שמקרומולקולות בקונכיות של רכיכות קובעות את שינוי הצורה של ארגוניט וקלציט - גבישים פולימורפים המצויים בקונכיות היכולים לבצע פולימורפיזם. היא זיהתה שרכיכות בונות את הקליפות באמצעות ג'לי משי הידרופובי, חומצה אספרטית, חלבונים עשירים בחומצה ומבשר אמורפי.[2] אדדי גם חקרה תהליכים ביולוגיים כגון הידבקות תאים ואינטראקציות של נוגדנים עם משטחים מובנים.[3]
אחד המחקרים החשובים ביותר של אדדי הוא יצירת גבישי כולסטרול בתאים. היא הדגימה כי בתרבית תאים, גבישים מאמצים צורה הדומה לפלאק הטרשתי שנוצר בתאים, מכיוון שהם נוצרים מאותו כולסטרול, רק עם מבנה שונה.[4]
כיום, אדדי בעיקר מתעניינת בדרך שבה מקרומולקולות מייצרות צמיחה המכוונת לגרעין התא, וכיצד משתנה המורפולוגיה של האורגניזם באמצעות אינטראקציות עם משטחים.
היא מסתכלת על המבנים של חומרים מרוכבים של חלבון גביש. היא חוקרת מינרליזציה במערכות ביולוגיות, ובעיקר מתמקדת בהתגבשויות שיכולות להיות או בעלות תפקיד פיזיולוגי, או שהן קשורות למחלות במגוון רחב של אורגניזמים, כולל בני אדם.
נכון לעכשיו, יש לה עניין מיוחד בגבישים של מולקולות אורגניות הממלאות פונקציות אופטיות באורגניזמים, כמו מראה ורכיבי גביש פוטוניים.
אדדי הייתה שותפה ליותר מ-75 מאמרים בנושאים כגון ביומינרליזציה, ננוטכנולוגיה, אופטיקה, פולימורפיזם, מבנה הגוף של אורגניזמים, כולסטרול בתאים, ונושאים רבים אחרים.[5]
עבודתה של אדדי על צמיחה נוספת של גבישים יכולה לעזור להבין כיצד מחלות כמו שיגדון, אוסטאוארתריטיס וטרשת עורקים יוצרות גבישים בנוזלי הגוף. ידע כזה יכול להועיל במציאת תרופות וטיפולים יותר יעילים ומוצלחים להפרעות אלו. בזכות עבודתה על גבישי כולסטרול, אפשר למצוא בקלות כולסטרול בתוך התאים, וכך אפשר למנוע מחלות הנגרמות מכולסטרול, כמו טרשת עורקים.[2][4]
המחקר שלה על ביומינרליזציה, שנעשה בשיתוף עם עמיתה, פרופ' סטיב ויינר, יכול להוביל לפיתוח דרכים חדשות לייצור חומרים לטכנולוגיות מתקדמות במכניקה, אופטיקה ואלקטרוניקה.
פרסים והוקרה
אדדי תרמה רבות למדע עם כל מחקריה, ולכן גם זכתה במספר פרסים.
- פרס ארנסט דוד ברגמן של מכון ויצמן למדע בכימיה ב-1986.[2]
- פרס שנתי של החברה הישראלית לכימיה ב-1989.[2]
- פרס NIDR למדענים נכבדים ב-1996.[2]
- מדליית Prelog של המכון הפדרלי השווייצרי לטכנולוגיה בציריך בנושא סטריאוכימיה ב-1998.[2]
- פרס קולטהוף של המכון הטכנולוגי הישראלי ב-2006.[2]
- פרס הצטיינות של החברה הישראלית לכימיה ב-2009.[2]
- פרס גרגורי אמינוף לקריסטלוגרפיה של האקדמיה המלכותית השוודית למדעים ב-2011.[2]
קישורים חיצוניים
- Lia Addadi, National Academy of Sciences
- Crystalline Materials in Nature, Weizmann Institute of Science
- QnAs with Lia Addadi, PNAS
- ליאה אדדי, באתר ResearchGate
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 https://ambtelaviv.esteri.it/ambasciata_telaviv/resource/doc/2019/04/liaaddadi_english_2.pdf משפחה, תחילת פוסט דוקטורט, היכרות עם ביומינרליזציה.
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 About Lia Addadi: Italian biochemist (1950-) | Biography, Facts, Information, Career, Wiki, Life, peoplepill.com, חיים מוקדמים, חינוך, מחקר, קריירה, פרסים והוקרות.
- ^ 3.0 3.1 Lia Addadi, www.nasonline.org, קריירה, מחקר, הישגים ותארים.
- ^ 4.0 4.1 QnAs with Lia Addadi, PNAS, תחילת קריירה, מחקר על גבישי כולסטרול בתאים, ממצאים ותוצאות המחקר, July 2, 2018
- ^ Publications, Crystalline Materialsin Nature, המאמרים של אדדי - לכמה מאמרים הייתה שותפה ובאילו נושאים הם עסקו. (באנגלית)
35131122ליאה אדדי