דלקת מפרקים ניוונית
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis - אוסטאוארתריטיס, או בקיצור OA, מוכרת גם כ"שחיקת סחוס" או "שחיקת מפרקים") היא הפרעה במפרקי הגוף הכוללת אובדן סחוס מפרקי, צמיחת בליטות עצם במפרקים, ותופעת לוואי דלקתית. בעיית הדלקת במחלה זו היא משנית, ועל כן המינוח אינו מדויק[1] ויש רופאים המעדיפים את המונח אוסטאוארתרוזיס[2]. דלקת מפרקים ניוונית היא הפגיעה המפרקית הנפוצה ביותר. המחלה מופיעה עם הגיל בתפוצה רחבה. בכ-80 אחוזים מהאוכלוסייה מעל גיל 65 ימצאו סימנים לדלקת מפרקים ניוונית בצילום רנטגן, אך רק ב-60 אחוזים מהם יופיעו תסמינים. דלקת מפרקים ניוונית המופיעה בגילאים צעירים יותר היא לרוב משנית לפגיעה טראומטית במפרקים, אך לא בהכרח. אין תרופה לדלקת מפרקים ניוונית, אך נהוגים טיפולים תומכים ומשמרים לסובלים מהמחלה.
במהלך דלקת מפרקים ניוונית מופר שיווי המשקל המבני בין בנייה ושחיקה בסחוס המפרקי. תאי הסחוס פועלים לייצור מוגבר של חומרי גלם חדשים ליצירת סחוס אך במקביל הם מייצרים אנזימים המאכלים את הסחוס. מעגל הייצור והאיכול המוגבר של הסחוס מסתכם בירידה בכמות הסחוס. רקמת העצם הסמוכה הופכת אוסטאופורוטית וחסרה. תהליכי ריפוי העצם המופעלים בעקבות הפגיעה בעצם מסתכמים בהופעת בליטות עצם (אוסטיאופיטים) באזור המפרק.
סיווג
דלקת מפרקים ניוונית מסווגת כראשונית או שניונית. דלקת מפרקים ניוונית ראשונית היא אידיופטית (מגורם לא ידוע) ומופיעה לרוב עם הגיל, דלקת מפרקים ניוונית שניונית מופיעה בעקבות שינויים בסביבת הסחוס כגון טראומה, הפרעות מבנה שלד מולדות, דלקות מפרקים שונות, הפרעות מטבוליות ומחלות הפוגעות במבנה הסחוס.
דלקת מפרקים ניוונית יכולה לפגוע במספר מפרקים (generalized OA, דלקת מפרקים ניוונית כללית) או במפרק אחד. נהוג לתאר את דלקת המפרקים הניוונית לפי המפרק הפגוע, למשל דלקת מפרקים ניוונית של הברך או דלקת מפרקים ניוונית של מפרק הירך.
סימנים ותסמינים
התסמין העיקרי של דלקת מפרקים ניוונית הוא כאב המופיע בהדרגה, המחמיר במאמץ ומוקל במנוחה. הכאב מתואר ככאב עמוק או כתחושת שריפה הקשורה לשרירים ולגידים של האזור. עם התקדמות דלקת המפרקים הניוונית יופיעו נוקשויות ומגבלות תנועה במפרקים וכן רעשים וחריקות (קרפטציות) במפרקים הפגועים. התהליכים במפרקים הפגועים עשויים לחולל דלקת שתפגע במבני המפרק ותתבטא בנפיחות, חום מקומי ואודם של אזור המפרק.
בבדיקת המפרקים הפגועים עשויים להתגלות רגישות מקומית וכאב בהנעה פסיבית של המפרק וכן עלייה פתולוגית באלסטיות של רצועות המפרק היכולה לפגוע ביציבותו ולגרום לתת פריקות.
על אף שדלקת מפרקים ניוונית יכולה לפגוע בכל מפרק בגוף, נפוצות פגיעות בעיקר במפרקים נושאי משקל גדולים, דהיינו הברכיים והירכיים, בעמוד השדרה הצווארי והמותני ובמפרקי אצבעות הידיים. בדלקת מפרקים ניוונית של עמוד השדרה ייתכנו תסמינים רדיקולריים (הנובעים מלחץ על שורשי עצב) כמו כאב מוקרן, תחושת נימול וחולשה. בדלקת מפרקים ניוונית של אצבעות הידיים מופיעים קשרירים (גושי עצם מכוסים בסחוס) במפרקים המרוחקים והמקורבים שבין גלילי האצבעות המכונים קשרירים על שם הברדן (Heberden's nodes) וקשרירים על שם בוכרד (Bouchard's nodes). הקשרירים נוטים להגביל את התנועה במפרקי האצבעות.
אבחון
אבחון של דלקת מפרקים ניוונית מתחיל בתיאור תסמינים אופייניים למחלה ואיתור סימנים בבדיקה פיזיקלית. צילום רנטגן של המפרקים הפגועים יגלה פגיעות מבניות שונות ברקמת הסחוס והעצם של המפרק: היצרות של המרווח המפרקי מעידה על אובדן סחוס, בעצם התת-סחוסית יתגלו חללים (ציסטות), מבנים סקלרוטיים (נוקשים) וסדקים זעירים, בשולי המפרק יזוהו אוסטאופיטים. צילום רנטגן עשוי שלא לגלות כל סימנים לדלקת מפרקים ניוונית בשלביה הראשונים, בנוסף יש לקחת בחשבון שבמרבית האוכלוסייה המבוגרת יימצאו סימנים לדלקת מפרקים ניוונית ללא תסמיני מחלה.
אין בדיקות מעבדה המזהות דלקת מפרקים ניוונית, אך לפעמים ייערכו בדיקות דם ובדיקת הנוזל הסינוביאלי כדי לשלול מחלות אחרות של המפרקים או על מנת לזהות את אותן מחלות העשויות להיות הגורם לתסמינים או לדלקת מפרקים ניוונית שניונית.
טיפול
אין בנמצא תרופה או טיפול שנמצאו כיעילים לריפוי דלקת מפרקים ניוונית. מטרות הטיפולים הנהוגים הן הפחתת כאב, שימור המפרקים ושיפור תפקודם. בעזרת שינויים באורח החיים: דיאטה, פיזיותרפיה והתעמלות, תוספי תזונה, הפחתת עומס על מפרקים, ניתן לראות שיפור משמעותי והפחתה בכאב. פיזוטרפיה והתעמלות מחזקים את שרירי המפרקים ומגדילים את טווחיהם, וכן מפחיתים את משקל הגוף ובכך מצמצמים את העומסים על המפרקים נושאי המשקל. בנוסף, מחקרים הראו כי ספורט ופעילות גופנית מקדמים את הבראת הסחוס, ומשפרים את מאזן שחיקה-בניה של הרקמות. לעיתים משתמשים בעזרים דוגמת מקל הליכה או הליכון כדי להפחית נשיאת משקל על מפרקים פגועים ולהקל על תפקוד יום יומי של חולים בדלקת מפרקים ניוונית או במקבעים שונים כדי לאפשר מנוחות קצרות למפרקים. מנוחה מקלה על הכאבים בתנאי שהיא מלווה בפרקי אימון והתעמלות למניעת נוקשות וחולשה במפרקים.
תרופות שונות להורדת כאב משמשות תדיר במקרים של דלקת מפרקים ניוונית. התרופות יכולות להינתן דרך הפה או כמשחות למריחה על אזורי הכאב. גם גירוי חשמלי עצבי דרך העור (TENS) נמצאו יעילים בהפחתת כאב.[דרוש מקור] כאשר דלקת המפרקים הניוונית מלווה בסימני דלקת, יינתנו נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) וגם קורטיקוסטרואידים בהזרקה ישירה למפרק. דיקור סיני נמצא כבעל תועלת מועטה אם בכלל עבור דלקת מפרקים ניוונית[3].
אין ממצאים מחקריים התומכים בשימוש הפופולרי בתרופות או תוספי מזון המכילים מרכיבים שונים של רקמת סחוס כמו גלוקוזאמין וכונדרויטין סולפט. מעט מאד עדויות נמצאו ליעילותם במניעת כאב אם בכלל לעומת תרופות פלצבו[4].
כאשר אין די בטיפולים שמרניים ותרופתיים נשקלת אפשרות ניתוחית. בחולי דלקת מפרקים ניוונית נערכים ניתוחים שבמהלכם מוחלפים המפרקים במפרקים מלאכותיים, מוסרים שבבים מתוך המפרקים, מארגנים מחדש את מבנה העצמות או מקבעים מפרקים.
קישורים חיצוניים
- אוסטאוארטריטיס, האיגוד הישראלי לאורתופדיה
- Osteoarthritis (OA), Merck Manual
- Osteoarthritis, Wheeless' Textbook of Orthopaedics
הערות שוליים
- ^ סמדר כהן-טרקל, המפרק מתפרק: מה עושים כשהסחוס במפרק הולך ונשחק? באתר ynet, 18 במאי 2008
- ^ Panayot Tanchev, Osteoarthritis or Osteoarthrosis: Commentary on Misuse of Terms, Reconstructive Review 7, 2017-04-17
- ^ P. Brindel, T. Perneger, C. Combescure, Statistically significant survival benefits in randomized clinical trials in oncology: are they potentially clinically relevant?, Revue d'Épidémiologie et de Santé Publique 66, 2018-07, עמ' S267 doi: 10.1016/j.respe.2018.05.084
- ^ Clegg DO et al. Glucosamine, chondroitin sulfate, and the two in combination for painful knee osteoarthritis. The New England journal of medicine. 2006 Feb 23;354(8):795-808. PMID 16495392
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
25279643דלקת מפרקים ניוונית