לורנס קולברג

לורנס קולְברג (באנגלית: Lawrence Kohlberg;‏ 25 באוקטובר 1927 – 19 בינואר 1987) היה פסיכולוג אמריקאי, מרצה באוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת ניו יורק, שנודע בעיקר בשל תאוריית שלבי ההתפתחות המוסרית שהגה.

ביוגרפיה

קולברג נולד בעיירה ברונקסוויל במדינת ניו יורק, לאבא יהודי - גרמני, ולאמא נוצרית - גרמנית. לאחר מלחמת העולם השנייה, סייע להעפלה לארץ ישראל, כאשר שימש כעוזר מהנדס באוניית משא שהבריחה מעפילים לחופי הארץ. הוא חזר בהמשך לביקור בישראל ב-1969, במסגרת מחקרו אודות המוסריות של צעירים ביישובים שיתופיים.

קולברג היה סטודנט מצטיין באוניברסיטת שיקגו, וסיים תואר ראשון בתוך שנה אחת, ב-1948. ב-1958 קיבל את תואר הדוקטור. תחילה לימד פסיכולוגיה כעוזר הוראה בשנים 1956-1961 באוניברסיטת ייל. ב-1960 נישא ללוסי סטיגברג; לזוג היו שני בנים.

ב-1962 עברה המשפחה לאוניברסיטת שיקגו, שם הרצה קולברג בפסיכולוגיה התפתחותית. ב-1967 עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם הרצה עד 1977 בתחום החינוך והפסיכולוגיה החברתית.

קולברג החל להתעניין בהתפתחות מוסרית במהלך לימודיו לתואר דוקטור. הוא התרשם מתאוריית ההתפתחות המוסרית של ז'אן פיאז'ה, ובעבודת הדוקטורט שלו הרחיב את שלושת שלבי ההתפתחות של פיאז'ה לשישה, לאחר מחקר בו ראיין 72 ילדים אודות דילמה מוסרית שהציג בפניהם וניתח את סוגי החשיבה המוסרית שאפיינו אותם בכל גיל. תאוריה זו הביאה לו פרסום רב, אך גם ביקורת רבה בקרב החוקרים.

ב-1971 עבד קולברג בבליז, שם חלה במחלה שליוותה אותו ב-16 השנים הבאות עם תסמינים של כאב כרוני, שהשפיעו עליו פיזית ונפשית ותרמו לדיכאון שחווה לאורך שנותיו האחרונות. הוא המשיך לחקור ולפתח את התאוריות שלו ולפרסם ספרים ומאמרים. ב-1974 יזם הקמת מספר בתי ספר פנימיים בתוך מוסדות שונים בארצות הברית (בהם בית כלא לנשים בקונטיקט ובמסגרת תוכנית למניעת נשירה מבתי ספר ברובע הברונקס בניו יורק, וכן בבית ספר תיכון אחד בצרפת), בהם יכלו החניכים לדון בדילמות מוסריות שונות. עם זאת, התוכניות לא החזיקו מעמד לאחר מותו.

ב-19 בינואר 1987, במהלך חופשה מבית החולים במסצ'וסטס שבו היה מטופל, התאבד קולברג באמצעות טביעה במימי האוקיינוס האטלנטי.

תאוריית ההתפתחות המוסרית של קולברג

קולברג חילק את ההתפתחות המוסרית לשלבים רבים יותר מאלו של פיאז'ה. הוא העריך את הרמה המוסרית של נבדקיו באמצעות ראיון בו הוצגה לילדים דילמה מוסרית עם שאלות פתוחות, שמהתשובות עליהן (ובעיקר מהנימוקים לתשובות) ניתן ללמוד על ציות לחוקים והבנת ערכים גבוהים, כמו כבוד לחיי אדם.

קולברג חילק את ההתפתחות המוסרית לשישה שלבים, בשלוש רמות מוסריות כלליות. השלבים לפי קולברג הם קבועים ואוניברסליים, זהו רצף שלבים שכל אדם עובר בסדר קבוע, כך שכל שלב נבנה על הקודם וכרוך בהבנה עמוקה יותר של מושג הצדק. מחקרים מצאו שמעבר משלב לשלב קשור בגיל, בהתפתחות קוגניטיבית, בהשכלה וביכולת לראות את הפרספקטיבה של האחר. התפתחות מוסרית גם קשורה לאינטראקציה בין בני הגיל ולהשתתפות בארגונים חברתיים, וכן יש השפעה של סגנון ההורות.

השלבים בתאוריה של קולברג:

א. הרמה הפרה-קונבנציונלית: שיקול הדעת המוסרי נקבע על ידי קבלת חוקים של סמכות חיצונית, והמעשים נשפטים לפי תוצאותיהם. התנהגויות ייחשבו לטובות או רעות אם יובילו לפרס או לעונש. רמה מוסרית זו מתחילה בגיל הגן ועשויה להימשך עד גיל תשע.

1. אוריינטציה של ציות ועונש – בשלב זה האדם מתקשה לראות את שני הצדדים של הסיטואציה, ונוטה להתעלם מכוונת האנשים בה ולהתמקד יותר בצורך לציית לחוק, בשל פחד מעונש מדמויות סמכות.

2. אוריינטציה של כוונה אינסטרומנטלית – בשלב זה האדם מודע לכך שלאנשים שונים יכולות להיות כוונות שונות ופרספקטיבות שונות לדילמה המוסרית, אך ההבנה הזו מאוד מוגבלת וקונקרטית. פעולה נכונה מבחינתו היא זו שמעניקה לו יתרון אישי ומספקת את צרכיו. כשיש הדדיות בין אנשים היא מובנת כחליפין של "טובות".

ב. הרמה הקונבנציונלית: יש חשיבות לדעות של אחרים ולציות לחוקים חברתיים, אך לא בגלל אינטרס אישי, אלא מתוך אמונה ששמירה על המערכת החברתית חשובה להמשך יחסים אנושיים חיוביים וסדר חברתי. לטענת קולברג, רוב המתבגרים והמבוגרים נמצאים ברמה מוסרית זו.

3. אוריינטציה של ילד/ה טוב/ה (שיתוף בין-אישי) – ציות לחוקים חשוב, כי הוא מאפשר הרמוניה חברתית, בעיקר בהקשר של יחסים בין-אישיים חשובים. לאדם חשוב לקבל חיבה ואישור מהדמויות הקרובות, ולהראות כאדם טוב, מכובד ועוזר, שניתן לסמוך עליו.

4. אוריינטציה של שמירת הסדר החברתי – האדם לוקח בחשבון פרספקטיבה רחבה יותר של יחסים חברתיים. החוק צריך להיאכף באופן שווה על כולם וחובתו של כל אדם בחברה לשמור על החוק, כי הוא חיוני לשמירת הסדר החברתי, ואם כולם לא יצייתו - הסדר החברתי יתמוטט.

ג. הרמה הפוסט-קונבנציונלית: אנשים ברמה הזו אינם מצייתים לחוקים בצורה עיוורת אלא גמישה, והם מגדירים מוסריות במושגי עקרונות וערכים מופשטים. לטענת קולברג, חלק מהמבוגרים עשויים להימצא בשלב 5 בתוך רמה זו, אך מעטים מגיעים לשלב 6.

5. אוריינטציה של חוזה חברתי – האדם מתייחס לחוקים כאל כלים גמישים המשרתים צרכים אנושיים, ולכן ניתן לדמיין אלטרנטיבות לחוקים, כך שיהיו הוגנים יותר. כשהחוקים מתאימים לזכויות האדם ולאינטרס הרוב, נוצרת השתתפות מתוך רצון חופשי במערכת הוגנת שכזו.

6. אוריינטציה של עקרון אתי אוניברסלי – לטענת קולברג, נדיר להגיע לשלב זה, בו הפעולה מוגדרת על ידי עקרונות אתיים של מצפון שהאדם בוחר לעצמו. החוקים הם ערכים מוסריים מופשטים, ואין צורך בחוק חיצוני להיאחז בו, ולכן אין כלל חשיבות לחוקים חברתיים קונקרטיים אלא רק למצפון האישי.

הביקורות על הגישה של קולברג הן רבות. חוקרים טענו כי לא קיימת בה התייחסות להתפתחות המוסרית של ילדים בגיל מוקדם יותר מגיל הגן; היא אתנוצנטרית ולא נותנת הסברים לגבי התפתחות מוסרית בקרב אוכלוסיות שאינן מערביות (למשל, תרבויות מסורתיות רבות הן שיתופיות יותר מהתרבות המערבית, ורווחת הקבוצה נתפסת בהן כערך עליון, אך לפי שיטת קולברג, שיקול דעת כזה נוטה להיות מדורג בשלב השלישי או הרביעי בלבד); התאוריה מתארת רק שיקול דעת מוסרי אך הקשר בינה לבין התנהגות מוסרית בפועל הוא רופף, זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק לביצוע ההתנהגות משום שישנם שיקולים נוספים המשפיעים עליה; התאוריה לא מתייחסת לסוגי תכנים ספציפיים של מצבים הדורשים התנהגות מוסרית, אלא רק לדרך חשיבה מוסרית כללית, בעוד זו עשויה להשתנות בהתאם לאופיו הספציפי של המצב - אדם עשוי לחשוב ולהתנהג באופן מוסרי שונה בהקשרים שונים. הביקורת המשמעותית ביותר שספג קולברג על התאוריה שלו הייתה של קרול גיליגן, שטענה כי קיימת בה הטיית מגדר כלפי נשים; גיליגן יצרה תאוריה אלטרנטיבית, שמתייחסת גם למושגים כגון הדאגה לאחר, שלטענתה מנחים נשים יותר מגברים בשיקוליהן המוסריים.

ראו גם

• מקורות ההשפעה של המדריך - מבוסס על התאוריה של קולברג

לקריאה נוספת

• סרוף, א., קופר, ת., ודהארט, ג., (1998), התפתחות הילד: טבעה ומהלכה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

קישורים חיצוניים

• לורנס קולברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לורנס קולברג29482640