לואי אנטואן, דוכס אנגולם

לואי אנטואן, דוכס אנגולם
Louis-Antoine d’Artois, duc d’Angoulême
	לואי אנטואן, דוכס אנגולם
לידה	6 באוגוסט 1775; ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה	3 ביוני 1844 (בגיל 68); גרץ, האימפריה האוסטרית
שם מלא	לואי אנטואן
מדינה	צרפת
בת זוג	מארי תרז, נסיכת צרפת
שושלת בית בורבון
תואר	דוכס אנגולם
אב	שארל העשירי, מלך צרפת
אם	מריה תרזה, נסיכת סבויה
	2 באוגוסט 1830
	→ שארל העשירי לואי פיליפ ←

לואי התשעה עשר (6 באוגוסט 1775 – 3 ביוני 1844), לואי אנטואן, דוכס אנגולם (בצרפתית: Louis-Antoine, duc d’Angoulême), היה מלך צרפת שכיהן למשך הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה של צרפת - במשך כ-20 דקות בלבד. לואי אנטואן הוכרח לוותר על תוארו בשנת 1830 לטובת אחיינו אנרי, רוזן שאמבור, שוויתר אף הוא על הכס לטובת לואי פיליפ, מלך הצרפתים.

ביוגרפיה

ילדותו

לואי אנטואן נולד בוורסאי ב-6 באוגוסט 1775, כבנו הבכור של שארל פיליפ, אחיו הצעיר של מלך צרפת לואי השישה עשר. לואי אנטואן נולד שנה אחרי מותו של לואי החמש עשרה, אבי-סבו. אמו הייתה מריה תרזה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה ומריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד ומלכת סרדיניה, ובתם של פליפה החמישי, מלך ספרד ואליזבטה פארנזה, המלכה הרעיה של ספרד.

בשנת 1792, התגייס לואי אנטואן לצבא המהגרים של בן דודו, לואי ז'וזף, נסיך דה קונדה.

ביוני 1795, דודו, רוזן פרובנס הכריז על עצמו כמלך, תחת השם לואי השמונה עשר. מאוחר יותר באותה השנה, לואי-אנטואן בן ה-20 הוביל התקוממות כושלת. בתחילת 1797, הוא הצטרף לאחיו ולדודו בדוכסות בראונשווייג בתקווה להצטרף לצבא האוסטרי. לאחר תבוסת אוסטריה, נאלצו לואי אנטואן ומשפחתו לברוח, והם מצאו מקלט במיטאו, קורלנד, תחת חסותו של פאבל הראשון, קיסר רוסיה. בשנת 1799 התחתן לואי אנטואן עם בת דודתו מארי תרז, נסיכת צרפת, בתם של לואי השישה עשר ומארי אנטואנט.

שירות צבאי

בתחילת 1801, פאבל הראשון, קיסר רוסיה עשה שלום עם בונפרטה, ובית המלוכה הצרפתי הגולה נמלט לוורשה, שהייתה אז בשליטת פרוסיה. בעשר השנים הבאות, לואי-אנטואן ליווה ויעץ לדודו, לואי השמונה עשר. בהמשך בני המשפחה חזרו לרוסיה, אולם לאחר חתימת הסכם טילזיט בין נפוליאון לאלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, נאלצו בני המשפחה לתפוס מחסה באנגליה. שם, בבית הארטוול, חידש לואי השמונה עשר את חצרו, וללואי-אנטואן ניתנה קצבה של 300 £ בחודש. פעמיים (בשנת 1807 ובשנת 1813) הוא ניסה לחזור לרוסיה להצטרף למאבק נגד נפוליאון, אך בקשתו נדחה על ידי הצאר, ולואי אנטואן נאלץ להישאר באנגליה. בשנת 1814 הפליג לואי אנטואן לבורדו, שם הכריז על הרסטורציה. בהמשך לחם לואי אנטואן לצד הדוכס מוולינגטון כדי להחזיר את בן דודו פרננדו השביעי, מלך ספרד לכס המלוכה של ספרד.

הגלות לאנגליה והחזרה

כראש הצבא המלוכני בעמק נהר הרון הדרום, לואי אנטואן לא הצליח למנוע את חזרתו של נפוליאון לפריז, ונאלץ לברוח שוב לאנגליה במהלך "מאה הימים". בשנת 1823, הוא פיקד על חיל צרפתי שנשלח לספרד, כדי לסייע לשלטונו של פרננדו השביעי, מלך ספרד. לואי אנטואן ניצח בקרב טרוקדרו, ועל כך קיבל את התואר נסיך טרוקדרו.

עם מותו של לואי השמונה עשר בשנת 1824, עלה אביו שארל העשירי לשלטון, ולואי-אנטואן הפך ליורש העצר. לואי אנטואן תמך במדיניות הריאקציונית של אביו, שכללה גירוש קצינים בונפארטיסטים לשעבר מהצבא.