לואי השביעי, מלך צרפת

לואי השביעי "הצעיר" (בצרפתית: Louis VII le Jeune; ‏1120 - 18 בספטמבר 1180), בן לשושלת הקאפטינגים, ומלך צרפת בין השנים 1137–1180.

ביוגרפיה

לואי נולד בשנת 1120, והיה בנם של לואי השישי, מלך צרפת, ואדליידה מסבויה, בתם של אומברטו השני, רוזן סבויה וגיזלה מבורגונדי, רוזנת סבויה. אחיו הבכור פיליפ נועד לרשת את הכתר, ואילו לואי נועד להיות כומר, אך בשנת 1131 נהרג פיליפ בתאונת רכיבה ולואי הפך ליורש העצר. הוא היה מסור מאד לדת, ומתאים לכמורה יותר מאשר למלוכה. ב-22 ביולי 1137 נישא לאלינור מאקוויטניה (1122–1204), יורשת דוכסות אקוויטניה. כעבור עשרה ימים בלבד נפטר אביו, לואי השישי, ולואי ירש את הכתר בשם לואי השביעי. אלינור ילדה לו שתי בנות, אך במרץ 1152 בוטלו נישואיו לאלינור בידי מועצת הכנסייה. בשנת 1154 נישא לקונסטנס, בתו של אלפונסו השביעי, מלך קסטיליה, שילדה לו שתי בנות נוספות. ב-4 באוקטובר 1160 נפטרה קונסטנס, ואחרי חמישה שבועות בלבד נישא לואי בשלישית, הפעם לאדל משמפן, שילדה לו בן ובת.

בשנת 1142 היה המלך לואי השביעי מעורב במלחמה נגד תיבו השני, רוזן שמפן. מלחמה זו הסתיימה בשנת 1144 עם כיבושה של שמפן בידי הצבא המלכותי, ועם מותם בשריפה של יותר מאלף בני אדם שחיפשו מקלט בכנסייה של העיר ויטרי. מאז מאורע זה סבל המלך מרגשי אשמה, ובחג המולד של 1145 הציג בפני אציליו את תוכניתו לצאת למסע צלב כדי לבוא לעזרת ממלכת ירושלים והמדיניות הצלבניות בסוריה, ובכך לכפר על חטאיו. (רוזנות אדסה נכבשה בידי המוסלמים בשנת 1144 ורבים מתושביה הנוצרים נטבחו). הוא התייעץ עם ברנאר מקלרבו שהציע להתייעץ עם האפיפיור אאוגניוס השלישי. האפיפיור נתן את הסכמתו, וב-31 במרץ 1146 בבזיליקה של וזליי (שבחבל בורגון), ברנאר נשא דרשה כשהמלך לצידו והכריז על מסע הצלב השני לארץ ישראל.

ביוני 1147 יצאו לואי ואשתו אלינור מן העיר מץ (כיום בחבל לורן בצרפת) שנבחרה כמקום ההתכנסות של הצבא הצרפתי. מסע הצלב יצא לגרמניה המשיך דרך הדנובה לבולגריה והגיע לקונסטנטינופול ב-4 באוקטובר של אותה שנה. מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, חשש מאד מן הצרפתים ותיעב אותם, וחתם על הסכם עם הסולטאן הטורקי. לואי השביעי הגיע עם צבאו לאנטליה (כיום בדרום טורקיה) ב-20 בינואר 1148. הסלג'וקים תקפו את צבאו, ובקושי רב הצליח לואי השביעי להגיע עם חלק קטן מצבאו לנסיכות אנטיוכיה (19 במרץ 1148). בסביבות לטקיה (כיום בסוריה) הותקף צבאו של לואי השביעי בשנית על ידי הסלג'וקים, אך הוא מיהר להגיע עם צבאו לירושלים כדי למלא את הנדר ולכפר על חטאיו.

ב-24 ביוני 1148 התכנסה בעכו מועצת המלחמה של הצלבנים שבה הוחלט לנסות לכבוש את דמשק מידי המוסלמים. באמצע יולי של אותה שנה התאסף צבא גדול בטבריה בפיקודם של לואי השביעי, קונראד השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ובלדווין השלישי, מלך ירושלים. צבא הצלבנים התקדם אל חומת דמשק מצד מערב והשתלט על גני מטעים שספקו לו מים, מזון ועצים. אך ב-27 ביולי התקבלה החלטה מוטעית לתקוף את העיר מצד מזרח, שממנו היו הצלבנים חשופים בפני המוסלמים, ללא אספקה של מזון ומים. היות שהמוסלמים תפסו מחדש את גני המטעים שבצד מערב, לא נותרה לצלבנים ברירה אלא לסגת. בנסיגה זו מדמשק הסתיים מסע הצלב השני בכישלון צורב, וב-1149 שב לואי השביעי עם צבאו לצרפת.

ב-18 במאי 1152 נישאה אלינור מאקוויטניה, גרושתו של לואי השביעי, לאנרי, רוזן אנז'ו. המלך ניהל מלחמה נגדו בטענה כי נישא ללא הסכמתו וכי אקוויטניה היא נחלתו של מלך צרפת, אך לבסוף הסתפק בפיצויים. בינואר 1153 פלש רוזן אנז'ו לאנגליה, ובשנת 1154 הפך להנרי השני, מלך אנגליה, ודוכס נורמנדיה, אנז'ו ואקוויטניה. כך החלה שליטתה של אנגליה באקוויטניה, שנמשכה שלוש מאות שנה. לואי השביעי העניק את תמיכתו לתומאס בקט, הארכיבישוף מקנטרברי, במאבקו במלך אנגליה, וגם לבניו של הנרי השני שמרדו באביהם. ב־1177 הושג הסכם שלום בין מלכי צרפת ואנגליה, בתיווכו של האפיפיור אלכסנדר השלישי.

בתקופת מלכותו של לואי השביעי התפתחו החקלאות והמסחר, ואוכלוסיית צרפת גדלה. מבצרים חדשים הוקמו, והחלה בנייתן של בזיליקת סן דני וקתדרלת נוטרדאם בפריז, שתיהן באדריכלות גותית.

לאחר שלקה לואי בשיתוק, הוכתר בנו פיליפ כמלך צרפת בקתדרלה של ריימס ב-1 בנובמבר 1179. ב-18 בספטמבר 1180 נפטר לואי השביעי, ובנו פיליפ ירש את כתרו בשם פיליפ השני.

ילדיו

מאשתו אלינור

• מארי (1145–1198)
• אליכס (1150–1195)

מאשתו קונסטנס

• מרגריט (1158–1197)
• אליס (1160–1221)

מאשתו אדל

• פיליפ (1165–1223)
• אגנס (1171–1240)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23139771לואי השביעי, מלך צרפת