לואיס אצ'ווריה אלברס

לואיס אצ'ווריה אלברס
מדינה	מקסיקו
מפלגה	המפלגה המוסדית המהפכנית
בת זוג	מריה אסתר סונו
	1 בדצמבר 1970 – 30 בנובמבר 1976; (6 שנים)
	→ גוסטבו דיאס אורדס חוסה לופס פורטייו ←
	16 בנובמבר 1963 – 11 בנובמבר 1969; (6 שנים)
	16 בנובמבר 1963 – 11 בנובמבר 1969; (6 שנים)

לואיס אצ'ווריה אלברס (בספרדית: Luis Echeverría Álvarez;‏ 17 בינואר 1922 – 8 ביולי 2022) היה פוליטיקאי מקסיקני, אשר כיהן כנשיא מקסיקו בין השנים 1970–1976.

אצ'ווריה נולד במקסיקו סיטי. הוא היה חבר המפלגה המוסדית המהפכנית (PRI) כבר משנת 1940. במשך השנים השתלב בפוליטיקה המקסיקנית ומילא תפקידים שונים. הוא היה שר הפנים בממשלתו של גוסטבו דיאס אורדס, בין השנים 1964 ל-1970. ב-1968, ימים ספורים לפני פתיחת אולימפיאדת מקסיקו סיטי, נערכו בבירה הפגנות גדולות בקרב סטודנטים פעילי שמאל. ההפגנות דוכאו על ידי המשטרה והצבא בהוראת אצ'ווריה, ונהרגו בהן עשרות מפגינים, במה שנודע כטבח טלטלולקו.

בשנת 1970 נבחר אצ'ווריה לנשיא מקסיקו, וכיהן בתפקיד עד 1976. בשנת 2006 הורה שופט בבית המשפט הפדרלי במקסיקו להעמיד לדין את אצ'ווריה בגין מעורבותו בטבח הסטודנטים ב-1968, ובטבח נוסף שאירע ב-1971, בעת שכיהן כנשיא. בסופו של דבר בוטלו האישומים בשל התיישנות.

ביוגרפיה

אצ'ווריה היה למזכיר הפרטי של נשיא המפלגה המוסדית המהפכנית (PRI) השלטת במקסיקו מאז המהפכה המקסיקנית בשנת 1940 וקיבל תואר במשפטים מהאוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו בשנת 1945. במסגרת תפקיד זה שירת את לאסרו קארדנאס, מנואל אבילה קמאצ'ו, מיגל אלמאן ולדס, אדולפו רואיס קורטינס ואדולפו לופס מטאוס. הוא עלה במהירות במעמדו בקרב החוגים הפוליטיים והחזיק בכמה תפקידים חשובים בממשלה ובתוך מפלגת ה-PRI. כל זאת לפני שהתמנה למזכיר הפנים של מקסיקו בשנת 1964 על ידי הנשיא גוסטבו דיאס אורדס. הוא ספג ביקורת קשה על התנהלותו בהפגנות הסטודנטים ב-1968 איפה שהשתמש בדיכוי משטרתי של המחאות אשר הגיעו לשיאן ב"טבח טלטלולקו", בו נהרגו או נפצעו יותר מ-300 מפגינים ואלפים נעצרו^[1]. בשנת 1970 מינה אותו הנשיא אורדס ליורשו בנשיאות בקביעתו כמועמד למשרה מטעם ה-PRI בבחירות של אותה השנה.

לאחר שהפך לנשיא, עבר אצ'ווריה בצורה חדה אל מחנה השמאל במפלגה. הוא שחרר את מרבית האסירים שנעצרו בשנת 1968, חילק מיליוני דונמים מחדש בקרב החקלאים חסרי הקרקעות, הרחיב את התשתיות הממשלתיות עבור הביטוח הלאומי, הדיור והתחבורה, והשליך סכומי עתק גדולים לטיפוח של תשתיות ציבוריות חדשות. בהיפוך של עמדתו הקודמת, אצ'ווריה הציג תוכנית ארצית לתכנון הסדר הילודה בתוך המשפחה הממוצעת להפחתת גידול האוכלוסייה. הממשל שלו הוטרד מאינפלציה נרחבת שפגעה בערך הפסו המקסיקני, אבטלה גבוהה ואחוז לא יודעי קרוא וכתוב גבוהה ברחבי המדינה, בין לבין עקב הזנחת התחום החינוכי בידי הממשל שהיה אחראי עליו.

הצעותיו הכלכליות של אצ'ווריה התאימו לאידיאלים הפוליטיים שלו ונגעו, בין לבין, לרכישה ממשלתית של מפעלים רבים שהיו קודם לכן בבעלות פרטית, גרמו לניכור נרחב של אינטרסים עסקיים וגרמו להפחתת השקעות מקומיות כמו גם השקעות זרות אשר החריפו את המשבר הכלכלי. גורם נוסף שפגע בכלכלה המקסיקנית היה משבר האנרגיה העולמי בשנת 1973. מאזן סחר בירידה אילץ את פיחותו של הפסו המקסיקני ב-50 אחוזים בשנת 1976, מה שיצר חוסר ביטחון ואנטגוניזם בקרב גורמים מתוך מעמד הביניים. במדיניות חוץ, אצ'ווריה פתח ביחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין ותמך בהבעת עמדת סולידריות של אמריקה הלטינית בנושאים בינלאומיים. לאחר שעזב את תפקידו בשנת 1976, כיהן כשגריר מקסיקו באוסטרליה וניו זילנד (1977–1980) תחת יורשו, הנשיא חוסה לופס פורטייו.

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה חקירה משפטית רשמית של אצ'רווריה על מעורבותו בטבח ב-1968 והרג של למעלה מעשרה מפגינים בידי המשטרה בשנת 1971. מאוחר יותר הוא עמד בפני אישומי רצח בגין פעילותו ומעורבותו בשני האירועים, אך לאחר תמרונים משפטיים רבים, בית משפט פדרלי בשנת 2007 קבע כי לא ניתן לשפוט את אצ'ווריה בגין הרג והתיק נגדו נסגר בשנת 2009^[2].

נפטר ב-8 ביולי 2022.