לב פישלזון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. לב פישלזון (Lev Fishelson;‏ 23 בפברואר 192320 בנובמבר 2013) היה זואולוג ישראלי, חוקר ביולוגיה ואקולוגיה, ימיות ואיכות הסביבה, פרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

לב (לייב) פישלזון נולד בשנת 1923 בחלמנו שבפולין. כשפלשה גרמניה לפולין ב-1939 נמלט לברית המועצות, ושם השלים את לימודיו לתואר בוגר במדעים. לאחר המלחמה ניסה לעלות לארץ ישראל, נעצר על ידי הבריטים ונשלח למחנה מעצר בקפריסין, שם הכיר את לובה, ונישא לה ב-1947. ב-1949 עלו בני הזוג לישראל. תחילה התגוררו בלוד ואחר-כך עברו לתל אביב. בשנת 1951 הקים תחנת מחקר במפרץ אילת, שעסקה בחקר האלמוגים והפאונה שבסביבתם. בשנים 19521967 כיהן כמרצה לביולוגיה בסמינר הקיבוצים.

פישלזון נמנה עם מייסדי אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. בשנת 1959 קיבל תואר שני מאוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "Acridoidea of Israel, taxonomy and biogeography". בשנת 1966 קיבל תואר דוקטור על העבודה "התפתחות משווה של מינים שונים של דגים מהסוג Tilapia‏ (Cichlidae)", שכתב בהנחיית היינץ שטייניץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1] והאנס מ' פטרס מאוניברסיטת טיבינגן בגרמניה.

בשנת 1967 מונה למרצה בכיר במחלקה לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב, בשנת 1971 מונה לפרופסור חבר ובשנת 1975 מונה לפרופסור מן המניין. כיהן כמנהל המכון לשמירת הטבע באוניברסיטה. פרש כפרופסור אמריטוס. היה ממייסדי האגודה הישראלית לאקולוגיה ובין השנים 1975–1976 כיהן כיושב הראש שלה.

בשנת 1997 הוענק ללב פישלזון מגן השר לאיכות הסביבה על פועלו לשמירת הטבע והסביבה בישראל. בשנת 2011 הוענק לפישלזון פרס על מפעל חיים מטעם העמותה הישראלית למדעי הימים על תרומתו המיוחדת למחקרים ולחברה בתחומי מדעי הימים והסביבה. בנוסף למאמריו המדעיים הִרבה פישלזון בכתיבת מאמרים פופולריים, בכתבי העת "טבע וארץ", "אדם וסביבתו" ו"השדה", וכן נתן הרצאות בסדרת "אוניברסיטה משודרת" של גלי צה"ל.

פישלזון היה אב לבן ובת. נפטר ב-2013, בגיל 90. הותיר את אשתו, לובה, ילדיו, נכדים ונינים.
בנו, צבי פישלזון, הוא אימונולוג, פרופסור מן המניין במחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.[2]

מחקריו

  • גילוי שממינים שונים של דגי אמנון נולדים רק דגים זכרים.[3]
  • גילוי שבלהקה של דגי פזית ים סוף לנקבה יש יכולת להפוך לזכר כאשר הלהקה נותרת ללא זכרים. לאחר מכן התגלתה תכונה זו בדגים נוספים.

פישלזון העניק שמות מדעיים בעברית ל–800 מינים. לאות הוקרה נקראו 13 מינים על שמו. אחד מהם, Epulopiscium fishelsoni (אנ'), שאותו גילה בשנת 1985, היה עד לשנת 1999 החיידק הגדול ביותר המוכר למדע.

ספריו

  • מדריך לטיולי טבע ולטיפוח פינת החי בכיתות היסוד, מרחביה: מחלקת החינוך של הקבוץ הארצי, 1964.
  • החי בסביבת ים המלח, תל אביב: ספרית השדה, תשכ"ז.
  • יהושע מרגולין, זואולוגיה: ספר לימוד לבתי מדרש למורים, ספר עזר למורה ומתלמד; מהדורה חדשה מעובדת ומורחבת ע"י לב פישלזון, 2 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח–תשכ"ט.
    • לב פישלזון, זואולוגיה; על פי יהושע מרגולין; ערך והביא לדפוס: יצחק כפכפי, מהדורה מחודשת, 3 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ט–תשמ"ג. (מהדורה מתוקנת: תשמ"ד 1984)
  • פינת חי: מדריך לאיסוף, אחזקה והסתכלות למורים ולחובבי טבע, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ז.
  • הים שסביבנו: אקולוגיה וביולוגיה של הים; מביא לדפוס: יהודה עופר, ישראל: מטכ"ל - קצין חינוך ראשי - גלי צה"ל; משרד הביטחון - ההוצאה לאור ('אוניברסיטה משודרת'), תשל"ח. (הופיע במהדורות נוספות)
  • מגדיר דגי שוניות אילת, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1981.
  • מסתרי ים סוף; צילם: דוד פילוסוף; כתב: לב פישלזון, גבעתיים: מסדה, 1981. (הופיע בתרגום לאנגלית ב-1984)
  • לב פישלזון (עורך), החיים במים, ‬כרך 4 של החי והצומח של ארץ ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאויירת; עורך: עזריה אלון, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1982–1990.
  • Orthoptera:‎ acridoidea, Jerusalem:‎‪ Israel Academy of Sciences and Humanities (Fauna palaestina: Insecta, 3),‎‪ 1985.‎

בעריכתו

  • יואב ויזל, לב פישלזון (עורכים), אקולוגיה: אדם וסביבתו: קובץ מאמרים, פתח תקווה: המדור לאקולוגיה, תשל"ז.[4]

לקריאה נוספת

  • 'Fishelson, Lev,' in: Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, 1973, p. 128.

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0