לאונרד הובהאוס

לאונרד טרלוני הובהאוס

לאונרד הובהאוס בערך בשנת 1910
לידה	8 בספטמבר 1864
פטירה	21 ביוני 1929 (בגיל 64)
זרם	תועלתנות, סוציאליזם ליברלי
הושפע מ	ג'ון סטיוארט מיל, ג'רמי בנתם, ג'ון לוק
השפיע על	ארנסט ויגפורס

לאונרד טרלוני הובהאוס (באנגלית: Leonard Trelawney Hobhouse‏; 8 בספטמבר 1864, סנט איב, קורנוול, אנגליה – 21 ביוני 1929, אלאנסון, צרפת) היה פילוסוף וסוציולוג אנגלי, ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הליברלית, תאורטיקן ליברלי, עיתונאי ופעיל במפלגה הליברלית.

הובהאוס היה הראשון שמונה כפרופסור בקתדרה לסוציולוגיה שהוקמה באותה עת באוניברסיטת לונדון. האידאולוגיה שלו הייתה כי האבולוציה הביאה את האדם למצב שבו הסולידריות והנכונות לשיתוף פעולה חשובים לשרידתו עשרת מונים מהתחרות והמלחמה. הובהאוס טען כי קיים קשר הדוק בין הליברליזם והסוציאליזם, ורצה לבצע רביזיה בשתי האידאולוגיות. בשל כך ראה הובהאוס באדוארד ברנשטיין, מחבר הספר "התנאים המקדימים של הסוציאליזם", בן-ברית. מלחמת העולם הראשונה גרמה להובהאוס לאכזבה, והוא הפך יותר פסימי, שכן ראה בפריצת המלחמה ניגוד לקידמה שבה האמין. הוא האריך ימים כ-11 שנים לאחר המלחמה, ונפטר ביוני 1929.

ביוגרפיה

לאונרד הובהאוס נולד בשנת 1864 בכפר סנט איב (St Ive) שבמזרח קורנוול כבן למשפחה אנגליקנית חשובה (אביו היה כומר). בשנת 1883 בהיותו בן 21, החל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד, ומיד לאחר מכן לימד בשתיים מהמכללות של האוניברסיטה (מרטון וקורפוס כריסטי). באותה עת כתב מספר עבודות במגוון רחב של נושאים, שהקו שאיחד את כולן, היה המחויבות לרעיונות של רפורמה חברתית, בהתאם לכללים של מוסר והיגיון.

בשנת 1883 כתב את ספרו הראשון, "התקדמות העבודה" (The Labour Movement). ספר זה עסק ברעיון של איחוד כוחות האיגודים המקצועיים עם אלה של רפורמת הליברליזם. בלב התוכנית עמדה הדרישה לפיקוח קולקטיבי מלא על התעשייה והחקלאות, וזאת כדי להבטיח חלוקה שוויונית ויעילה של צורכי החיים.

בשנת 1896 פרסם את עבודתו השנייה, "התאוריה של הידע" (Theory of Knowledge): מאמר טכני פילוסופי, אשר כוּון כנגד הזרם האידיאליסטי ששלט באותה עת באוניברסיטת אוקספורד. במאמר זה הדגיש הובהאוס את תקפותו של הידע הרציונלי (הידע המולד בניגוד לידע הנרכש), בהאמינו כי הכחשת ידע זה, עלולה להביא להכחשה מוחלטת של אפשרות קיומה של רפורמה חברתית.

בשנת 1897 החל הובהאוס לעבוד כעיתונאי בעיתון "הגרדיאן", שנקרא אז "הגארדיאן של מנצ'סטר". הוא עבד בעיתון כ-4 שנים, שבמהלכן פרסם את המאמר "Mind in Evolution", הנחשב לאחת הקלאסיקות הראשונות בפסיכולוגיה ההשוואתית.

בשנת 1902 עבר הובהאוס להתגורר בלונדון. בתקופה זאת החל את מעורבותו בפוליטיקה, כאשר שימש בתפקיד מזכיר איחוד הסחר החופשי, וזאת עד לשנת 1905.

בשנת 1904 כתב את ספרו Democracy and Reaction, שבו תקף את מדיניותהּ האימפריאליסטית של הממשלה הבריטית.

בשנת 1906 כתב את אחת מעבודותיו המרשימות ביותר: "המוסר באבולוציה" (Morals in Evolution). בספרו זה הוא ניסה למיין את הדפוסים השונים של ההישגים האנושים בתחומי הדת, המוסר, הידע והמוסדות הפוליטיים. הוא הגיע למסקנה כי התקדמות כללית, על אף שאינה יציבה ואף לא שוויונית, ניתנת להבחנה בכל הצורות של היצירתיות האנושית, וכעת יש לאדם היכולת לארגן את כל החיים האנושיים על פי מערכת רציונלית, אשר בה נמצאים צרכיו של הפרט הבודד בהרמוניה עם אלה של החברה.

בשנת 1907 פתחה אוניברסיטת לונדון בפעם הראשונה קתדרה לסוציולוגיה, והובהאוס מונה להיות הפרופסור הראשון לסוציולוגיה באוניברסיטה.

בשנת 1911 כתב את יצירתו המפורסמת ביותר "ליברליזם". בספרו זה הוא מעלה את גישתו הפילוסופית, המכונה על ידו בספר "סוציאליזם ליברלי", בכך שהוא מתווה תוכנית המאזנת בין שליטה קולקטיבית של המדינה לבין חירויותיו של הפרט.

תקופת מלחמת העולם הראשונה

1914–1918 בתחילה התנגד הובהאוס למעורבותה של אנגליה במלחמה העולמית, אך בהמשך הפך לתומך נלהב במאמצי המלחמה. בשנת 1915 כתב את ספרו "העולם בקונפליקט" (The World in Conflict), ובשנת 1916 את "שאלות של מלחמה ושלום" (Questions of War and Peace). בשני הספרים הללו הוא מתאר את המלחמה כמאבק תרבותי בין המערב, המייצג את התבונה והמוסר, וגרמניה, המייצגת אלימות וחוסר רציונליות. בשנת 1918 כתב את "התאוריה המטפיזית של המדינה" (The Metaphysical Theory of the State), שבו תקף את ה"הגליאניזם" (Hegelianism), שאותו החשיב לאחראי להלכי הרוח האינטלקטואליים בגרמניה. עם זאת, לאורך כל תקופת המלחמה דגל הובהאוס בדרך של משא ומתן עם גרמניה וביכר אותו על דרך של כפיית הסדר בכוח.

לאחר המלחמה מילא הובהאוס מספר תפקידים בלשכת המסחר הבריטי, ובאותה תקופה כתב ספרים נוספים. בשנת 1921, כתב את ספרו "השכל הישר". בשנת 1923 כתב את "צדק חברתי", ובשנת 1924 את "התפתחות חברתית, טבעהּ ותנאיה" (Social Development, Its Nature and Conditions). בתקופה זאת התפכח מיכולתם של המוסדות הממשלתיים לבצע את משנתו, ודבר זה הוביל אותו לתמוך בגילדת הסוציאליזם (תנועה פוליטית הדוגלת בשליטתם העובדים על התעשייה באמצעות איגודי הסוחרים).

בשנים האחרונות לחייו, עקב מחלתו, מותה של אשתו, וההתפכחותו מהבירוקרטיה הליברלית, פרש הובהאוס מכל פעילות פוליטית, אם כי שמר על הפרופסורה שלו באוניברסיטת לונדון, עד פטירתו באלאנסון שבצרפת ב-21 ביוני 1929.

משנתו הפילוסופית

הובהאוס ראה את עצמו כממשיכו של ג'ון סטיוארט מיל, מפתח הגישה התועלתנית של ג'רמי בנת'ם, ולכן ראה קשר בל-יינתק בין זכויותיו של הפרט לבין התועלת של הכלל. בפרק הזמן שחלף מאז פרסם מיל את ספרו ועד לתקופתו של הובהאוס, התבססה תורתו האבולוציונית של דרווין. הובהאוס לא ראה סתירה בין תורת האבולוציה לבין גישת הליברליזם התועלתני של מיל, אלא גרס כי הופעת האבולוציה מספקת דווקא הוכחה מדעית ומדידה לגישה זאת. לטענתו, ההיסטוריה האנושית מראה כי האדם התקדם מחברה פרימיטיבית שהפרטים בה זהים, מחד, אך כל אחד דואג באופן פרטי למזונו, מאידך, לחברה תעשייתית מתקדמת, שבה אמנם כל פרט תלוי במשנהו, אך יש לו מרחב אישי גדול יותר וזהות עצמאית ברורה. לדעת הובהאוס, משמעות הדבר היא שקיומו וחירותו של הפרט מהווים חלק בלתי נפרד מתועלתו של הכלל. שיטתו של הובהאוס, אם כן, התבססה על תורתם של הוגי הדעות בדורות שלפניו, ג'ון לוק, מיל ובנת'ם: מלוק נטל את החשיבות העליונה שייחס לכנות ולבחירה החופשית; ממיל את הגישה שחירותו של הפרט אינה ממעיטה מתועלת הכלל, אלא מעצימה אותה; ומבנת'ם את ההבנה שזכות, מקורה ביחסי כוח, ומה שפרט מסוים רוצה לעשות מכוח זכותו, על האחר לאפשר לו לעשות מכוח אותה זכות.

תרומתו המדעית

תרומתו המדעית של הובהאוס התבטאה בעיקר בתחום הפילוסופי ובתחום הסוציולוגי. הוא עסק בחקר תהליכי ההתפתחות הרוחנית והחברתית וקשר בין המחקר ההשוואתי של המוסדות החברתיים לבין תורת ההתפתחות החברתית. הוא עשה זאת בכך שקבע כי המחקר ההשוואתי של המוסדות החברתיים מנתח את תנאי ההתפתחות של המוסדות על פי כללים של התפתחות חברתית. הובהאוס הציע קני מידה ברורים למדידת תהליכי הבידול (דיפרנציאציה) וההתפתחות החברתית.

1. ההיקף של ארגון הפעולות החברתיות העיקריות.
2. יעילותם של הכוונה ופיקוח לגבי הפעולות החברתיות העיקריות.
3. ההיקף של הקואופרציה בסיפוק צורכיהם של בני חברה מסוימת.
4. מידת החירות הניתנת להתפתחותו האישית של הפרט.

לקריאה נוספת

• JA Hobson and Morris Ginsberg, LT Hobhouse: His Life and Work, 1931.

• האנציקלופדיה העברית, כרך י"ב, עמ' 636.

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30389461לאונרד הובהאוס