לאבוסלב קאדלבורג
| לאבוסלב קאדלבורג | |
| ד"ר לאבוסלב קאדלבורג | |
| לידה |
26 באוגוסט 1910 וינקובצי,  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
12 בדצמבר 1994 (בגיל 84) בלגרד,  הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה |
| מדינה |
ממלכת יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| פעילות בולטת |
נשיא הקהילה היהודית בבלגרד נשיא איגוד הקהילות היהודיות של יהודי יוגוסלביה (1964 - 1991) |
| השכלה | לימודי משפטים באוניברסיטת זאגרב |
| תקופת הפעילות | 1945–1991 (כ־46 שנים) |
| מקצוע | משפטן |
| תואר | דוקטור למשפטים |
דוקטור לאבוסלב קאדלבורג (בסרבו-קרואטית: Lavoslav Kadelburg; 26 באוגוסט 1910, וינקובצי, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 12 בדצמבר 1994, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה) היה איש ציבור יהודי-יוגוסלבי, משפטן אשר כיהן כשופט בית המשפט העליון של סרביה תחת יוגוסלביה וכנשיא איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה בין השנים 1964–1991.
ביוגרפיה
ראשית חייו ומלחמת העולם השנייה
לאבוסלב קאדלבורג נולד בווינקובצי למשפחה מהמעמד הבינוני. אביו, טוביה, היה סוחר שהתיישב בעיר ב-1908. לאבוסלב רכש השכלה יסודית ותיכונית בעירו. בהמשך, למד משפטים באוניברסיטת זאגרב וב-1935 רכש דוקטורט. לאחר תום לימודיו עבר לוורשאץ ועסק בעריכת דין. בשנים אלו הצטרך לתנועה הציונית וכיהן כיו"ר ההסתדרות הציונית בוורשאץ. בפרוץ מלחמת העולם השנייה גויס לצבא היוגוסלבי כקצין מילואים בדרגת קפיטן. במהלך הפלישה ליוגוסלביה נפל בשבי הוורמאכט ונלקח למחנה שבויים באוסנבריק אשר בגרמניה הנאצית, ובו היה כלוא ביחד עם אלברט וייס. בעודו בשביו הצטרך לכוחות הפרטיזנים של טיטו, כיהן במועצה האנטי-פאשיסטית של תנועת השחרור(אנ'), ועסק בהפצת חומר כתוב מחתרתי וארגון השבויים תחת כוחותיו של טיטו. בתקופת השואה נרצחו כל בני משפחתו ובכלל זה אשתו מאגדה. ב-5 במאי 1945 שוחרר ממחנה השבויים על ידי כוחות הצבא האדום.[1][2]
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר המלחמה שב קאדלבורג לוורשאץ ונישא בשנית. הוא מונה לשופט מחוזי בפנצ'בו ובהמשך מונה לעוזר התובע הכללי של וויבודינה. ב-1951 מונה לשופט בבית המשפט העליון של סרביה תחת יוגוסלביה. כן כיהן כבורר מטעם יוגוסלביה בבוררויות בינלאומיות, וכעוזר המזכיר הכללי של המועצה המנהלית הפדרלית של יוגוסלביה.(אנ') לאורך שנות פעילותו היה חבר ויושב ראש של מספר לשכות עורכי דין אזוריים וארציים. ב-1969 מונה לשופט בבית המשפט הכלכלי העליון של יוגוסלביה.
במקביל לעבודתו המשפטית, שב קאדלבורג לעבודתו הציבורית בקרב יהודי יוגוסלביה. הוא נבחר לוועד הפועל של איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה, ובהמשך כיהן כסגן נשיא תחת אלברט וייס. לאחר מותו של וייס מונה לנשיא איגוד הקהילות היהודיות. הוא השתתף בכנסי הקונגרס היהודי העולמי ונבחר לוועד הפועל של הקונגרס. בתקופת המלחמה הקרה שמר על קשרים עם ראשי קהילות יהודיות באירופה, בארצות הברית ובישראל, וזאת אף על פי שיוגוסלביה הייתה מדינה קומוניסטית וחברה בגוש המזרחי. בעקבות מלחמת ששת הימים, ניתקו מדינות הגוש המזרחי ובכללן יוגוסלביה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. למרות דרישת השלטונות ביוגוסלביה, סירב קאדלבורג להוציא הודעת גינוי לישראל מטעם איגוד הקהילות היהודיות של יוגוסלביה. לאורך שנות פעילותו זכה לאותות הוקרה מממשלת יוגוסלביה ומארגונים יהודיים. קאדלבורג פרש מתפקיד נשיא איגוד הקהילות ב-1991 וכיהן כנשיא לשם כבוד עד מותו ב-1994. הוא הלך לעולמו בבלגרד ב-1994 והוא בן 84.[1]
בנו, פרופסור זוראן קאדלבורג(רו') (נולד ב-1950), הוא מתמטיקאי, אשר כיהן מספר פעמים כדקאן הפקולטה למתמטיקה של אוניברסיטת בלגרד.[2]
קישורים חיצוניים
- עברית בסיוע סרבית, למרחב, 16 בספטמבר 1968
- הנוער שלנו מתעניין בקבלה, מעריב, 23 בינואר 1981
- נח זבולוני, בהונגריה יש 80,000 יהודים, חרות, 15 בפברואר 1982
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 לאבוסלב קאדלבורג, באתר הספרייה היהודית הווירטואלית (באנגלית).
- ^ 2.0 2.1 לאבוסלב קאדלבורג, באתר הלקסיקון היהודי הביוגרפי של קרואטיה (בקרואטית).
29708797לאבוסלב קאדלבורג