רב-חובל
רב-חובל או קַבַּרְנִיט (גם קְבַרְנִיט; באנגלית: captain או master) הוא תוארו של מי שמפקד על כלי שיט אזרחי ואף דרגה בצי הסוחר. רב-החובל הוא הסמכות העליונה והבלעדית בנוגע להפעלת כלי השיט בים.
רב-החובל אחראי באופן ישיר על הנעשה בכלי השיט, הוא משמש כנציג הבעלים ומחובתו לבדוק את ידע הקצינים ואת תפקודם. כיום מבצע רב-החובל תפקידים נוספים בהם ניהול תקציב הספינה, דבר שהיה באחריות הכלכל הראשי או קצין הקשר בעבר. רק קצינים ממסלול הסיפון יכולים להגיע לתפקיד זה.
ימאי מקצועי (master mariner)
רבי חובלים מקצועיים הם מי שמחזיקים ברישיון "ימאי מקצועי" (באנגלית: master mariner), שהוא רישיון המקנה לבעליו את הזכות לפקד על כלי שיט ללא הגבלה על גודלו, כוח מנועו, או מיקומו הגאוגרפי. לצורך קבלת רישיון זה נדרשת רמת ההכשרה והמיומנות הגבוהים ביותר בין ימאים. המונח האנגלי master mariner נמצא בשימוש באנגליה לפחות מן המאה ה-13 ואומץ בצפון אמריקה החל ממחצית המאה ה-19. רישיון "ימאי מקצועי" נקרא לעיתים באנגלית אף בשם master mariner ocean going, דהיינו "ימאי מקצועי חוצה ימים", או master unlimited "ימאי מקצועי ללא הגבלה".
סמכות ואחריות
לרב-חובל הספינה סמכויות חוקיות רחבות ביותר והוא נושא באחריות העליונה לספינה שתחת פיקודו. בין השאר, לרב-החובל סמכות להורות לירות כדי להרוג בנסיבות של פירטיות או מרד.
תקנה 2 בחוקי הדרך בים מגדירות את אחריותו של רב-החובל
אחריות
(א) שום דבר האמור בתקנות אלו לא יפטור כל כלי שיט, או בעליו, קברניטו או צוותו, מהאחריות לתוצאותיה של כל רשלנות במילוין של תקנות אלו, או של רשלנות בנקיטת אמצעי זהירות ימיים מקובלים או בנקיטת אמצעי זהירות שנסיבותיו המיוחדות של המקרה יהיו דורשות את נקיטתם.
(ב) בפירושן ובמילוין של תקנות אלה תינתן תשומת לב ראויה לכל סכנות שיט וסכנות התנגשות, וכן לכל נסיבות מיוחדות, לרבות מגבלותיהם של כלי שיט המעורבים, העשויות לחייב סטייה מן התקנות הללו כדי למנוע סכנה מיידית.
מתוך החוק ניתן לדעת כי במקרה של תאונה, גם רב-החובל וגם הבעלים אחראים לכך (בין אם רב-החובל ער או ישן באותה עת, והבעלים כלל לא היו על כלי השיט), ולא ניתן להסיט מהם את האחריות בכל מקרה. בעת שאונייה מפליגה בים רב-החובל נהנה משליטה בלעדית ומוחלטת בכלי השיט. כלל זה בתוקף אף אם על האונייה נוכחים אנשים בדרגה גבוהה ממנו בחברת הספנות.
במקרה שיש לנטוש אונייה בנסיבות חירום, קיים כלל בלתי כתוב ולפיו רב-החובל יהיה האחרון לנטוש. מוסכמה זו הובילה לאינספור מקרים שבהם רב-החובל טבע עם אונייתו, למרות שחלק מצוותו ניצל. מקרים שחלקם זכו להיות מונצחים בסיפורת ובקולנוע, דוגמת הסרט טיטניק.
רב-החובל הוא המחליט על נתיב השיט של האונייה, על המצרכים שירכשו בנמל לכלכלת הצוות, על העסקה ופיטורים של אנשי צוות ואפילו על תפריט הארוחות לכל הצוות. לרב-החובל אף אחריות מוסרית לבריאות, לבטיחות ולרווחת אנשי צוותו. בתחילת המאה ה-21 נותרו מקצועות מעטים בלבד שבעליהם אוחזים בידיהם סמכויות ואחריות כה רבה.
נהוג כי רב-החובל אינו מבצע משמרות בגשר באופן סדיר. מאידך, הוא מבקר את פעילות הגשר במשך היום ונמצא בו בעת אירועים חריגים ובכל כניסה ויציאה מהנמל.
נתבים בנמלים הם בדרך כלל רבי חובלים בדימוס.
מדים
המדים המסורתיים לרב-חובל כוללים ארבעה פסים מוזהבים (המכונים לעיתים "טבעות", אנגלית: rings) בקצה השרוול או בדרגות כתפיים. במקומות רבים אימצו את המסורת הימית הבריטית ולפיה על הטבעת הפנימית יש לולאה, המכונה "לולאת פיקוד".
קיימות עדיין אוניות רבות בהן רבי החובלים לובשים מדים, אולם באופן כללי התופעה נפוצה רק על אוניות גדולות יותר המנוהלות באופן מסורתי. יש אוניות בהן קיימת דרישה ללבישת מדים בחדר הצוות בשעות מסוימות וכן בעת הארוחות. הופעה זו במדים מדגישה את סדר הדרגות בצוות ואת דרישת הציות לבעלי דרגה גבוהה. מדים בעת הפלגה הם בדרך כלל מכנסיים שחורים, נעליים שחורות, חולצה לבנה ודרגות כתפיים. רבי חובלים לובשים מדים יצוגיים, הכוללים חליפה מלאה וכובע, לעיתים נדירות בלבד, בדרך כלל בטקסים רשמיים.
באוניות נוסעים השימוש במדים נפוץ יותר ומקל על הנוסעים לזהות את אנשי הצוות ודירוגם בסדר החשיבות.
סדר הכפופים לרב-החובל
השני בדרגתו לרב-החובל באונייה הוא הקצין הראשון (אנגלית: Chief Mate). הקצין הראשון אחראי ליישום הוראותיו של רב-החובל וכן לתאם עם רב-החובל נושאים הנוגעים לניהול האונייה. הקצין הראשון אחראי אף למשמעת באונייה ולמטען האונייה, יציבותה ותחזוקתה. הקצין השני אחראי לניווט האונייה והקצין השלישי אחראי לבטיחות. רב המלחים כפוף ישירות לקצין הראשון ומנהל את עבודת המלחים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
22737785רב-חובל