כתר שם טוב (בעש"ט)
 | |
| הספר במהדורה ראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אהרן כהן מאפטא |
| הסכמות | מרבי מנחם מענדל מליסקא, רבי שלמה מקרלין ,רבי אברהם משה מפּרשוואָרסק ורבי משה צבי מייזליש. |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ה'תקנ"ד |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | הספר באתר היברו בוקס |
הספר כתר שם טוב הוא ספר המלקט את תורת הבעל שם טוב, הליקוט בוצע על ידי רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא.
מהדורות הספר
הבעל שם טוב עצמו, לא הדפיס כלל את דברי תורתו, אולם במשך השנים הדפיסו תלמידיו בספריהם מדברי תורתו. שנים רבות מאוחר יותר ליקטו מספר מדפיסים את דברי תורתו מהספרים השונים, והדפיסום בספר אחד. הראשון שבהם היה רבי אהרן הכהן שהדפיס בשנים תקנ"ד-תקנ"ה את הספר "כתר שם טוב".
הספר נדפס בעיר זאלקווא בשני חלקים: החלק הראשון יצא בשנת תקנ"ד, והשני בשנת תקנ"ה.
הספר מתבסס על ספרי תלמידי הבעל שם טוב. בתוכם: ספרי "תולדות יעקב יוסף" ו"צפנת פענח" של רבי יעקב יוסף מפולנאה; ספר התניא[1]; מקדש השבת[2], רזא דשבת[3], מגן אבות[4], כפי שכותב המחבר בהקדמה לספר: ”והנה לקטתי אני הצעיר אהרן במוהר"ר צ"ה הכהן מאפטא את כל דברי קדשו של מוהר"י בעש"ט זלה"ה מתוך הספרים הנ"ל” (הקדמה לספר). ישנם קטעים רבים בחלק השני של הספר, שאין להם כל מקור בספרי תלמידי הבעל שם טוב[5], וההשערה היא שמדובר בדברי תורה של רבי אהרן הכהן עצמו, המלקט[6].
בספר מובאים גם סיפורים מהבעל שם טוב, והוא משמש לאחר המקורות הקדומים ביותר לסיפורי הבעל שם טוב[7][8].
במשך השנים יצאו מהדורות נוספות של הספר[דרושה הבהרה], בשנת ה'תשס"ד יצא מהדורה של הספר של מערכת "אוצר החסידים" אותה ערך החוקר יעקב עמנואל שוחט, עם השלמות ותיקונים, והוספות מדברי תורתו של הבעש"ט מאדמו"רי חב"ד.
ההוצאה החדשה של הספר נדפסה בשנת ה'תשפ"א בהוצאת קה"ת. ובה נוספו לקט ביאורים של הרבי מלובביץ' על "שבעת התורות" שאמר הבעל שם טוב.
הסכמות לספר
הספר קיבל הסכמה מאת:
תוכן
בתחילת הספר מובאת צוואתו של הבעל שם טוב, בה מורה לתלמידיו ללמוד כל יום בספר מוסר, לדקדק בתיבות הפילה, לטבול לפני התפילה ולשמור הלכות שבת כהלכתה[10]. כמו כן בתחילת הספר מובא האמירה המפורסמת, שכאשר שאל הבעל שם טוב את המשיח: "אימתי קאתי מר?" (מתי יבוא האדון) ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה"[11].
בין אמרותיו בספר נפרסת משנתו של הבעל שם טוב אודות התקשרות לצדיק, השגחה פרטית, אמירת תהילים[12], וביאורים על החומש והגמרא[13]. בנוסף מובאים בספר חידושי הבעל שם טוב בתורת הקבלה, לרוב עם הוראות למעשה כיצד לנהוג בחיי היום יום[דרוש מקור].
רוב הפרקים בספר מתחילים במילים "שמעתי ממורי זלה"ה", "ועוד שמעתי ממורי", "מהבעש"ט זלה"ה" ומשפטים דומים.
הספר מסתיים בשיר אותו כתב המחבר עם 17 בתים, כששמו אהרן הכהן רשום באקרוסטיכון בראשי הבתים, ובהמשך רשום באקרוסטיכון "יגדל בתורה".
באחד ממכתביו מורה רבי יוסף יצחק שניאורסון שיש ללמוד בספר בכל יום קודם התפילה וכן קודם קריאת שמע על המיטה[14].
קישורים חיצוניים
- הספר במהדורה הראשונה חלק ב תקנ"ה
- הספר לקריאה באתר ספריית חב"ד - ליובאוויטש
- סדרת שיעורים מאת הרב שאול יהודה שידלוי בספר כתר שם טוב (ביידיש)
הערות שוליים
- ^ של רבי שניאור זלמן מלאדי
- ^ על מסכת שבת
- ^ על מסכת עירובין
- ^ על מסכת אבות
- ^ כפי שמציינים גם במהדורת קה"ת
- ^ כפי שכותב רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן בהקדמה לספר ליקוטים יקרים של המגיד ממעזריטש
- ^ על ר' אהרן מאפטא באנציקלופדיה היהודית
- ^ הספר "שבחי הבעש"ט" יצא 20 שנה לאחר מכן
- ^ הרב מייזליש נתן את ההסכמה לגבי החלק השני, בעוד שאר הרבנים נתנו את ההסכמה לגבי החלק הראשון
- ^ הצוואה
- ^ חלק ראשון
- ^ Sears, Dovid. The Path of the Baal Shem Tov: Early Chasidic Teachings and Customs. Rowman and Littlefield. 1997.
- ^ לדוגמא
- ^ שיחת קודש, י"ב בתמוז, ה'תש"ט