כתובת חפציבה
כתובת חפציבה היא כתובת רשמית בשפה היוונית העתיקה, המתוארכת לסביבות 195 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. שמה ניתן לה על שם מקום הימצאה – בקרבת קיבוץ חפציבה. הכתובת מכילה שש איגרות שנשלחו מטעם המלך אנטיוכוס השלישי אל הנציב המקומי, תלמי בן תֵרֵסיאס, ושתי איגרות הנזכרות נוספות שנשלחו מטעמו של הנציב תלמי אל המלך. האגרות עוסקות במינהל המקומי ובמצב הכפרים והאיכרים בראשית התקופה הסלווקית.
הכתובת
הכתובת התגלתה בשנת 1960 באקראי בעת ביצוע עבודת חריש בתל אל פיר (תל שַמות) שליד קיבוץ חפציבה בעמק בית שאן.[1] הכתובת חקוקה על לוח של אבן גיר, שגובהו 77 ס"מ, רוחבו 47 ס"מ ועוביו 8–16 ס"מ. הכתובת שבורה לשישה שברים; חלקה הימני העליון חסר. בכתובת השתמרו כ-40 שורות. הכתובת נמסרה על ידי רשות העתיקות לתצוגה במוזיאון ישראל; העתק שלה מוצג במוזיאון בית שטורמן בעין חרוד מאוחד.
הכתובת פוענחה בידי יוחנן לנדאו, איש אגף העתיקות והמוזיאונים. בכתובת נזכרים תאריכים אחדים בין השנים 202 ו-195 לפנה"ס, ומכאן משוער שהכתובת הוצבה בשנת 195 לפנה"ס או זמן קצר לאחר מכן. אלה הן השנים הראשונות שבהן הייתה ארץ ישראל (ואזור בית שאן, שבו התגלתה הכתובת) נתונה לשלטון ישיר של הממלכה הסלווקית, לאחר שזו כבשה את ארץ ישראל מידי הממלכה התלמית בקרב בניאס (200 לפנה"ס). הכתובת מלמדת על כיבוש של סוריה על ידי הממלכה הסלאוקית במלחמה הקוילה-סורית החמישית, בדומה למשתמע מכתובת הליודורוס.
הכתובת היא מן הסוג המכונה 'פרוסטגמה אפיסטולארית' (epistolary prostagma), כלומר היא מכילה מספר צווים מלכותיים שנשלחו כל אחד כאיגרת. שש איגרות כאלה נשלחו מטעם המלך אנטיוכוס השלישי אל הנציב המקומי תלמי בן תֵרֵסיאס, ושתי איגרות הנזכרות בכתובת נשלחו מטעם הנציב תלמי אל המלך. הצווים הנזכרים באיגרות, ואשר קובצו בכתובת האבן, נוגעים למינהל המקומי ולמצב הכפרים והאיכרים בראשית התקופה הסלווקית. היא עוסקת בכפרים שהיו בבעלות תלמי בן תרסאס הנציב (סטרטגוס) והכהן העליון של קוילה-סוריה ופניקיה, שארץ ישראל נכללה אז בתחומיה. הכתובת עוסקת גם בכפרים נוספים שחכר תלמי מן המלך.
תלמי שולח תזכיר למלך, שבו הוא מבקש ממנו שידרוש מקלאון ומהליודורוס, האדמיניסטרטורים האחראים על הכפרים, לאסור כניסת זרים, והחרמת רכוש. המלך שולח הוראות ל-4 אנשים (כנראה מושלי מחוזות) ודורש לקבוע עונשים לעבריינים. המלך מצווה על הנציב תלמי לחקוק את המכתבים – שוודאי נכתבו במקור על יריעות פפירוס – באבן, ולהציב עותקים מהם בכפרים.
הליודורוס הנזכר בכתובת הוא ככל הנראה זה הנזכר בכתובת הליודורוס שהתגלתה במרשה.
תרגום הכתובת לעברית
המלך אנטיוכוס לתלמי, שלום ---
לנו (?) צווה כי אחרי שיכתבו על מצבות אבן או לוחות לבנים (?)
את המכתבים, יוצבו (אלה) בכפרים השייכים (לך). כן כתבנו
על אודות הדברים הללו לקלאון ולהליודורוס הממונים על הכספים למען יפעלו בהתאם.(שנת) 112, ב ... (חודש) היפרברטיוס [= תשרי שנת 200] המלך אנטיוכוס לקלאון, שלום. מה שנכתב על ידינו(?) למושל
--- והוא התעקש להפר פקודות (?) בנכסים --- לו לפי
מה שניתן דרך –ארץ המלך אנטיוכוס לקלאון, שלום. מן התזכיר שנתן לנו תלמי
הנציב והכהן העליון מצורף למטה ההעתק. ייעשה אפוא כפי הצעתו.(שנת) 111 ב -- [= תשרי 202 עד אלול 201] למלך אנטיוכוס תזכיר מאת תלמי, נציב וכהן עליון.
מן הסחורות המיועדות למכירה מציע אני שיירשמו אלו שאפשר
להוציא אותן מכפר אחד למשנהו (במסחר הדדי) בין תושבי הכפר שלי; אך אשר לסחורות (שאפשר למכור אותן) לתושבי
הכפרים האחרים (כלומר שאינם שייכים לי), יהא הפיקוח עליהן בידי המפקח על הנכסים והפקיד הממונה על --- אולם כאשר
--- ויותר מזה --- יישלח אל המושל שבסוריה ובפיניקי.
אבל ממפקדי חילות המצב ומפקדי האזורים אל יתנו חסות (?)
בשום אופן לאלה שיפרו (את ההוראות(. (מכתב) זהה להליודורוס. המלך אנטיוכוס לקלאון, שלום. מן התזכיר שנתן לנו
תלמי הנציב והכהן העליון מצורף למטה ההעתק.
יעשה אפוא כפי הצעתו. (שנת) 112 ב-4 בחודש אודניוס [= כסלו שנת 201] למלך הגדול אנטיוכוס תזכיר מאת תלמי, נציב
וכהן עליון. מציע אני אם טוב הדבר בעיניך, המלך, לשלוח הוראה (?)
לקלאון והליודורוס הממונים על הכספים בדבר הכפרים השייכים לי
בתור קניין ובתור נכסי חכירה העוברת בירושה ובדבר אותם (הכפרים) שציווית לרשום (על שמי)?
אל יורשה שום אדם, בכל אמתלה שהיא, להתאכסן בהם,
לא על ידי הכנסת בני אדם אחרים בהם ולא על ידי שימוש בכוח נגד (או: על ידי החרמה של) הקניין
ולא לעקור משם תושבים. (מכתב) זהה להליודורוס. (שנת) 111 ב --- [= תשרי 202 עד אלול 201]. למלך אנטיוכוס תזכיר מאת תלמי, נציב וכהן עליון.
מן הסחורות המיועדות למכירה מציע אני שיירשמו אלו שאפשר
להוציא אותן מכפר אחד למשנהו (במסחר הדדי) בין תושבי הכפר שלי; אך אשר לסחורות (שאפשר למכור אותן) לתושבי
הכפרים האחרים (כלומר שאינם שייכים לי), יהא הפיקוח עליהן בידי המפקח על הנכסים והפקיד הממונה על --- אולם כאשר
--- ויותר מזה --- יישלח אל המושל שבסוריה ובפיניקי.
אבל ממפקדי חילות המצב ומפקדי האזורים אל יתנו חסות (?)
בשום אופן לאלה שיפרו (את ההוראות(. (מכתב) זהה להליודורוס. המלך אנטיוכוס לקלאון, שלום. מן התזכיר שנתן לנו
תלמי הנציב והכהן העליון מצורף למטה ההעתק.
ייעשה אפוא כפי הצעתו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ר. הסטרין ואחרים (עורכים), כתובת מספרות, מוזיאון ישראל - קטלוג מספר 100, ירושלים: תשל"ב, עמ' 217–218 (כתובת מס' 214).
- Y.H. Landau, A Greek Inscription Found near Hefzibah, Israel Exploration Journal, 16 (1966), pp. 54-70 (באנגלית)
- T. Fischer, Zur Seleukideninschrift von Hefzibah, ZPE 33, (1979), pp. 131–38 (בגרמנית)
- J.M. Bertrand, Sur Inscription d'Hefzibah, ZPE 46 (1982), pp. 167–74 (בצרפתית)
- Piejko, F., Antiochus III and Ptolemy Son of Thrascas: the Inscription of Hefzibah reconsidered, Antiquite Classique 60, (1991), pp. 245-259 (באנגלית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גילוי הכתובת, באתר בית השיטה.
