כתב יד קאופמן
כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה. נכון ל-2008, כתב היד נמצא באוסף דוד קאופמן שבספריית האקדמיה ההונגרית למדעים בבודפשט ומספרו שם MS A 50.
בכתב היד נמצאים כל ששת סדרי המשנה, והוא גם מנוקד במלואו. הכותב והמנקד אינם אותו אדם, וכך נוצר למשל המצב בו ישנן מילים הכתובות בכתיב מלא, אך מנוקדות כאילו הן כתובות בכתיב חסר. עם זאת, מניחים שמנקד אחד הוא שניקד את כתב היד כולו (למעט כמה עמודים בסדר טהרות, ראו להלן). הנקדן היה כנראה מן המסורת הספרדית, שבה מתחלפים הפתח עם הקמץ והצירי עם הסגול. אמנם בדרך כלל ההבדל נשמר, אך אפשר למצוא: צַריך, ואם קָדָם הקטון, אַמַה, עומֶד, עושֵה.
הבלשן יחזקאל קוטשר הוכיח כי כתב יד קאופמן הוא כתב היד המדויק ביותר של המשנה המצוי בידינו[1]. בהוכחתו הביא קוטשר מספר ראיות לכך שכתב היד משמר מסורת מהימנה של לשון חז"ל נוסח ארץ ישראל וחף במידה רבה מתיקוני מעתיקים:
- הוא משמר צורות מקוריות של לשון חז"ל, ואינו מחליף אותן בצורות מקראיות: טִיבור ולא טבור כבמקרא, סְכין ולא סַכין, אדן ולא אדם ועוד. הוא מזוהה עם המסורת המערבית של לשון חז"ל, כלומר עם הניב הארץ-ישראלי ולא הבבלי.
- ציון הדיפתונג ay בסופי מילים נעשה בכתב היד בציון יו"ד כפולה (לדוגמה "רשיי" ולא "רשאי"). צורה זו הייתה הנהוגה בארץ ישראל, כפי שמעידות כתובות מהתקופה.
- השמות הפרטיים "אליעזר" ו"אלעזר" מופיעים בכתב היד לפעמים כ"ליעזר" או "לעזר" (הנקדן הוסיף את תנועת האל"ף החסרה לפני המילה). צורה זו אף היא אופיינית לנהוג בארץ ישראל באותה תקופה, והיא מלמדת על נטייה שהייתה אז להשמיט אל"ף בתחילת מילים, בעיקר כשאחריה תנועה חטופה.
- השם המקראי "הלל" מנוקד בו הֶלֵּל או הֶילֵּל. צורה זו תואמת את תעתיק השם בתרגום השבעים, ומכאן שהיא מעידה על ההגייה הרווחת באותה תקופה.
- כינוי הגוף "את" מתייחס לעיתים לזכר, במקום "אתה". עדות נוספת לכך שהטקסט לא שונה בידי מגיהים על פי הנהוג במקרא. בדומה, כינוי הגוף לנסתרים הוא כמעט תמיד "הן", במקום "הם".
שני עמודים במסכת נידה וחמישה עשר עמודים ממסכת זבים עד סוף סדר טהרות נכתבו ונוקדו על ידי אדם אחר, שאיננו לא הסופר ולא הנקדן של רוב כתב היד. עמודים אלו מכונים "כתב יד קאופמן 2" ומסומנים ק2, לעומת עיקר כתב היד המסומן ק או ק1.
הוצאה לאור
בחודש אב תשע"ז (אוגוסט 2017) הוצאה לאור מהדורה מודפסת של סדרי זרעים ומועד מתוך כתב היד על ידי מפעל המילון ההיסטורי בהוצאת האקדמיה ללשון העברית[2]. בתשע"ט יצא הכרך השני (מתוך שלושה) המכיל את סדרי נשים ונזיקין. הכרך השלישי - קדשים–טהרות - אמור היה לצאת לאור בשנת תשפ”א[3], אך עדיין לא יצא.
לקריאה נוספת
- י' קוטשר, "לשון חז"ל", ספר חנוך ילון (ירושלים תשכ"ג), עמ' 280-246
- מ' בית-אריה, "כתב יד קאופמן של המשנה - מוצאו וזמנו", קובץ מאמרים בלשון חז"ל, ב, בעריכת משה בר-אשר (ירושלים תש"ם), עמ' 99-84
- מ' בר-אשר, "על משוגות הניקוד בכתב יד קאופמן של המשנה", מסורות א (ירושלים תשמ"ד), עמ' 17-1
- א' דמרי, "בין כתב יד קאופמן 2 לכתב יד קאופמן 1: ייחודו של כ"י קאופמן 2 בתצורת הפועל והשם בהשוואה לכ"י קאופמן 1", לשוננו סט (תשס"ז), עמ' 261-243
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: כתב יד קאופמן למשנה |
- דפי כתב היד באתר אוסף דוד קאופמן בספריית האקדמיה למדעים בבודפשט
- כתב יד קאופמן בקובץ אחד באתר "ספרים אונליין"
- כתב יד קאופמן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- העתקה של כתב היד באתר דעת
הערות שוליים
- ^ יחזקאל קוטשר, לשון חז"ל, מתוך "קובץ מאמרים בלשון חז"ל" בעריכת משה בר-אשר, ירושלים תשל"ב
- ^ יצא לאור הכרך הראשון של המשנה על פי כתב יד קאופמן (אב תשע"ז, אוגוסט 2017) | האקדמיה ללשון העברית, באתר hebrew-academy.org.il
- ^ המשנה לפי כתב יד קאופמן, באתר האקדמיה ללשון, אוגוסט 2020
כתב יד קאופמן33464068Q3287096