כרבולת (צמח)
 כרבולת
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קיטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | כרבולת |
| שם מדעי | |
 Onobrychis
| |
כרבולת (שם מדעי: Onobrychis, מנוקד: כַּרְבֹּלֶת) הוא סוג של צמח בתת-משפחת הפרפרניים, הכולל כ-150 מינים. למינים הגדלים בארץ ישראל פרי אופייני המזכיר בצורתו כרבולת של תרנגול, ומכאן שמו העברי של הסוג. הצמח מוכר גם בשם פוקת היחפים בשל נוהגו להינעץ בכפות רגליהם של היחפנים.
תיאור הסוג
סוג זה מונה כ-150-130 מינים של עשבים ושיחים. תפוצתו באירופה, צפון ומזרח אפריקה, ומזרח אסיה. בארץ ישראל מיוצג הסוג על ידי 9-6 מינים. סוג זה נמנה עם שבט המשנציים.
סוג זה מונה שיחים ובני-שיח קוצניים, כדוגמת כרבולת מקרינה, וכן עשבוניים האופייניים לתצורת צומח פתוחה כדוגמת המין כרבולת מצויה. צורת הפרי הכרבולתית מאפשרת ליחידת התפוצה להיתפס בפרוות יונקים וכך הצמח מופץ למרחקים. כמובן שתכונה זו היא לרועץ עבור אדם המתהלך יחף, ונעיצתו בעור מכאיבה. מכאן כמה כינויי גנאי שניתנו לצמח, כדוגמת 'פוקת היחפים' בגרסה הספרותית, ו'אייכמן' בגרסה העממית יותר. יש לציין שצורת הכרבולת אינה אופיינית לכל המינים בסוג.
פריחתם של המינים מתרחשת באביב ובתחילת הקיץ. הפרחים מואבקים על ידי דבורים שונות.
פירוש השם הלטיני, Onobrychis, הוא 'מאכל חמורים', בשל היותו צמח מספוא טוב, כמו פרפרניים אחרים. המין העיקרי המשמש למספוא הוא 'כרבולת בקייתית' - 'Onobrychis viciifolia'. שמם האנגלי העממי הוא Sainfoin. מקור שם זה בצרפתית - ופירושו 'קש בריא'.
תיאור מורפולוגי
עלי סוג זה מנוצים - כלומר, מחולקים לעלעלים רבים הערוכים משני צידי העורק הראשי של העלה. מספר העלעלים אינו זוגי. פרח הכרבולת אופייני למשפחה, צבע כותרתו לרוב בגווני סגול-ורוד והפרח נישא על עוקץ ארוך (עוקץ הפרח הוא כינוי לאיבר הנושא אותו מן הגבעול).
פרי הכרבולת מאופיין בדופן קשיחה מאד שאינה נפתחת - תכונה שמבדילה אותו מסוגים אחרים במשפחה, ואחראית בין השאר לאופן הנביטה של הצמח. צורת הפרי פחוסה, עגולה או חצי עגולה, כאשר למינים רבים צורת פרי עדשתית אופיינית, ולמינים רבים צורת פרי כרבולתית. פירותיהם של כל המינים מגוממים. לרוב המינים שמופיעים בארץ ישראל צורת פרי כרבולתית. הגדרת המינים נעשית על פי צורת הפרי.
מנגנון הנביטה
הפרי מכיל 3-1 זרעים. כאמור, הפרי אינו נפתח, וגם כשהצמח נמצא בשלב של פריחה והפצת פירות, עקירת הצמח תגלה את פרי צמח האם, ותאפשר את הגדרת המין. תכונה זו מצפינה בחובה גם את מנגנון הנביטה המיוחד של הכרבולת. במינים רבים, גודל הזרעים אינו אחיד. בשנה הראשונה לאחר חניטת הפרי, במידה שהתנאים החיצוניים יאפשרו זאת - מבחינת משקעים ואקלים, ינבוט הזרע הגדול. 'מד הגשם' של הצמח הוא הדופן הקשיחה - רק כמות גדולה של משקעים תחדור אל קליפת הזרע, ותאפשר את תחילת הנביטה. כך, ינבטו הזרעים הבאים לפי הסדר, בעונות שונות - דבר שיבטיח את המשך קיום המין, גם במקרה שהתנאים החיצוניים לא ייטבו, ולא יאפשרו חניטת פירות.
מידע נוסף אודות מנגנוני נביטה של צמחים באזורים יובשניים ניתן לקרוא במאמרו של אבי שמידע 'הקזינו בבורסת האקולוגיה' (ראו קישורים חיצוניים).
מיני הסוג בארץ ישראל
- כרבולת מקרינה (Onobrychis cornuta)
- כרבולת קטנה (Onobrychis caput-galli)
- כרבולת מצויה (Onobrychis squarrosa)
- כרבולת התרנגול (Onobrychis crista-galli)
- כרבולת אדומית (Onobrychis ptolemaica)
- כרבולת מדברית (Onobrychis wettsteinii)
לקריאה נוספת
- נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת כנה, 1991, עמודים 334-332.
- קלרה חן, החי והצומח של ארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1983, כרך 10, עמודים 169-168.
קישורים חיצוניים
- כרבולת באתר צמחיית פקיסטן (באנגלית)
- 'הקזינו בבורסת האקולוגיה'- על סיכון ואי ודאות באקולוגיה ואבולוציה מאת אבי שמידע
