כפר ברוך (יישוב קדום)
כפר ברוך הוא יישוב מהתקופה הביזנטית, שמקובל לזהותו עם הכפר המודרני בני נעים.
היישוב נזכר נזכר אצל הירונימוס בתור אחת מתחנות מסעה של פאולה ה"קדושה",[דרוש מקור] ושוב בידי קירילוס מסקיתופוליס ככפר שבסמוך אליו הוקם מנזרים בימי אותימיוס (423) ובימי סווריאנוס, תלמידו של סבאס (סביבות 515).[דרוש מקור]
על פי אפיפניוס מסלמיס, במאה הרביעית היה אזור כפר ברוך כר פורה למינות גנוסטית ומניכאית.[1]
הכותבים בני התקופה הביזנטית כתבו בלטינית וביוונית, ומכנים את הכפר בשמות "Caphar Baricha" ו"Καπαρβαρίχα", בהתאם.
במגילת הנחושת[2] ובאיגרות בר כוכבא,[3] שני מקורות עבריים מתקופה קודמת במקצת, עשוי להופיע שם מקום בשם "הברך". בשני המקומות פיענוחה של המילה אינו ודאי והקריאה "הברך" הוצעה רק בתור אפשרות משנית, אולם אם הקריאה נכונה, ייתכן כי הכוונה היא לאותו כפר.[4]
שם היישוב
שם היישוב נשתמר עד סמוך לימינו ביישוב כפר-בריכ, המוכר כיום בשם בני-נעים. אדוארד רובינסון הציע לראשונה את הזיהוי על סמך דמיון משמעות השמות ברוך ונעים, אך לא הזכיר וכנראה לא ידע כי בראשית התקופה הערבית היישוב נקרא השם 'כפר בריכ'.[5] על השם הערבי הקדום עמדו החוקרים שאחריו, כגון גרן[6] מדר (גר'),[7] אלט,[8] אבי-יונה,[9] ושוורץ[10]. לגבי משמעות השם, ייתכן שהוא בא משמם של בני השבט הבדואי בני נעים שהתיישבו במקום; אולם אם כך הוא או אם לאו, ייתכן כי השם נמצא גם בזיקה לשם הקדום מבחינת משמעותם. אם אכן יש זיקה כזו הרי היא דוגמה נוספת לתופעה של השתמרות השם הקדום על דרך התרגום, תופעה שצוינה בדרך כלל בספרות בעיקר בקשר לדן\ תל אל-קאדי, ובסימן שאלה לגבי מולדה\ ח' אל-וטן (אהרוני תשמ"ז: 100). צורת השם כפר-X אופיינית לתקופה הרומית-ביזנטית (למשל כפר-טוב, וכפר-ביש) אך לא לפניה, ולפיכך ייתכן ששם היישוב בתקופת המקרא היה שונה, מה גם שבאתר שלפנינו נתקיים כנראה פער בין התקופות.
הזיהוי
זיהויו של כפר-ברוך מהתקופה הביזנטית באתר שבכפר בני נעים הוא אם כן ודאי. לאור מערכת השיקולים בזיהוי יישובי ההר וספר המדבר אשר ברשימת ערי יהודה שבספר יהושע ט"ו (קבוצת הערים מספר 7), ולאור מיקום האתר, ייתכן שיש לזהותו גם עם גבעא\ה המקראית שבהר יהודה, למרות שאין זיקה בין השם המקראי לשם הביזנטי.
הממצא הארכאולוגי
הכיסוי המאוחר והמודרני של הכפר צפוף במיוחד ומקשה על איתור מדויק והערכת שטח של האתר הקדום ועל מציאת חרסים, וייתכן כי תקופות שלמות חסרות או שייצוגן בממצא חלקי. תחת מגבלות אלה, שטחו המרבי של היישוב הקדום הוערך בהיקף של בערך 15 דונם. ראשית היישוב בתקופת הב"ק 1 (בערך 8 דונם), ולאחר פער יישובי ניכר הוא מתחדש בתקופת הברזל 2ב-ג (בערך 8 דונם). לאחר פער יישובי נוסף וארוך, נושב המקום החל מהתקופה הביזנטית (בערך 15 דונם) ולסירוגין עד ימינו. כיוון ששני סקרים ארכאולוגיים מדוקדקים לא העלו אף שבר מהתקופות שבין תקופת הברזל 2ב-ג לתקופה הביזנטית, הרי למרות חלקיות הממצא נראה שהאתר אכן היה נטוש אז. נתון זה עשוי לחזק את ההנחה ששמו הקדום של האתר אולי נשכח כליל ולא נשתמר, ובתקופה הביזנטית ניתן לו שם חדש.
לקריאה נוספת
- אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, תשנ"ג (1993), חלק 3, עמ' 29–30, 52–53
הערות שוליים
- ↑ Patrich, Joseph (1995). Sabas, Leader of Palestinian Monasticism: A Comparative Study in Eastern Monasticism, Fourth to Seventh Centuries. Dumbarton Oaks studies. Vol. 32. Dumbarton Oaks. p. 162. ISBN 0884022218. ISSN 0070-7554. נבדק ב-20 בפברואר 2025.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Lefkovits, Judah K. (2000). The copper scroll - 3Q15: a reevaluation a new reading, translation and commentary. Leiden Boston Köln: Brill. pp. 418–419. ISBN 90-04-10685-5.
- ↑ Milik, Józef T. (1961). "42. Lettre des administrateurs de Bet-Mašiko à Yešuaꜥ fils de Galgula". In Benoit, Pierre; Milik, Józef T.; de Vaux, Roland (eds.). , Les Grottes de Murabba'ât. DJD II. Oxford. p. 157.
- ↑ לטיעונים בעד זיהוי כפר ברוך/בני נעים עם מקומו של ישוע בן גלגולא ראו Horbury, William (2014). Jewish War under Trajan and Hadrian. Cambridge University Press. p. 342. וראו גם Avi-Yonah, Michael (1976). Gazetteer of Roman Palestine. Qedem. Vol. 5. Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem. p. 46.. לטיעוני־נגד, ראו: דודת עמית וחנן אשל, "מרד בר־כוכבא בדרום הר חברון", ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כה (ספר יוסף אבירם), תשנ"ו, הע' 2.
- ↑ Edward Robinson, biblical researches in Palestine and the adjacent regions : a journal of travels in the years 1838 & 1852 Vol. 1 (2nd ed.), New York, 1856, pp. 489–491
- ↑ ויקטור גרן וחיים בן־עמרם (מתרגם), תיאור ארץ ישראל – כרך ג: יהודה, יד יצחק בן־צבי, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 103–106
- ↑ Mader A.E., 1918, Altchristliche Basiliken und Lokaltraditionen in Südjudäa. Archäologische und topographische Unter-suchungen (Studien zur Geschichte und Kultur des Altertums) 8 (5–6), Paderborn. pp. 157–165
- ↑ Alt, Albrecht (1926). "Das Institut im Jahre 1926". Palaestina Jahrbuch des Deutschen Evangelischen Institut Für Alter- tumwissenschaft des Heiligen Landes zu Jerusalem. 22: 75.
- ↑ מיכאל אבי-יונה, גיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל : למן שיבת-ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי, מוסד ביאליק, תשכ"ג, עמ' 116 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ↑ יהושע שוורץ, הישוב היהודי ביהודה : מלאחר מלחמת בר-כוכבא ועד לכיבוש הערבי 135–640 לספירה, ירושלים, תשמ"ו: 107–108
כפר ברוך (יישוב קדום)40629231