כמאל סליבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
כמאל סאליבי

כמאל סולימאן סאליבי (בערבית: كمال سليمان الصليبي, בתעתיק עברי: כמאל סלימאן אל-צָאלִיבִּי); 2 במאי 1929 – 1 בספטמבר 2011) היה היסטוריון לבנוני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה האמריקאית של ביירות (AUB) והמנהל המייסד (לימים נשיא כבוד) של "המכון המלכותי למחקרים בין-דתיים (Royal Institute for Inter-Faith Studies) בעמאן.[1][2]

ביוגרפיה

סאליבי נולד למשפחה נוצרית יוונית אורתודוקסית, שמוצאה מהכפר בחמדון שבלבנון המנדטורית הצרפתית. למד בבתי ספר מיסיונרים צרפתיים בבחמדון ובבְּרוּמָנֶה (אנ'),[3][4] ולאחר שהשלים את השכלתו התיכונית למד לתואר ראשון בהיסטוריה ומדעי המדינה באוניברסיטה האמריקאית בביירות. את התואר השני הוא עשה באוניברסיטת לונדון, בבית הספר למזרחנות, למדע המדינה ולימודי אפריקה. סאליבי והמשיך ללמוד שם, בהנחייתו של ההיסטוריון ברנרד לואיס ובשנת 1953 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה, ב-1953.[3] עבודת הדוקטורט שלו פורסמה לאחר מכן תחת הכותרת: היסטוריונים מארונים של לבנון ימי הביניים.[4] הוא שלט בשפות עתיקות ועשה בהן שימוש רב לצורך מחקריו.[5]

לאחר סיום לימודיו בלונדון חזר לביירות והצטרף ל-AUB כביבליוגרף של התכנית ללימודים ערביים. בהמשך הפך לפרופסור במחלקה להיסטוריה וארכאולוגיה ובשנת 1965 פרסם את ספרו: ההיסטוריה המודרנית של לבנון, שתורגם לכמה שפות.

בשנת 1982 פרסם סאליבי בלונדון, את ספרו, התנ"ך בא מערביה[3] וגם ספר זה תורגם לשפות נוספות, במקביל לפרסום הגרסה האנגלית. סאליבי כתב יצירות עוקבות בנושאים מקראיים, תוך שימוש באותה מתודולוגיה אטימולוגית וגאוגרפית וספריו אלו נחשבים היום כקלסיקות, ובראשן בית אחוזות רבים: ההיסטוריה של לבנון נבחנה מחדש - The History of Lebanon Reconsidered (1988)), ההיסטוריה המודרנית של ירדן - The Modern History of Jordan (1993).

בשנת 1994, הוזמן סאליבי לירדן וסייע בייסוד המכון המלכותי ללימודים בין-דתיים בעמאן. בהמשך, בין השנים 1997 עד 2004, הוא היה מנהל המכון ובמקביל, ייעץ לקרן המורשת הדרוזית.

בשנת 1998 הוא פרש מהחוג להיסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטה האמריקאית של ביירות ב-1998, והפך לפרופסור אמריטוס.[4]

סאליבי האמין שלקהילה הנוצרית של לבנון יש תפקיד חשוב בבניית לבנון, שונה מזו שבה האסלאם דומיננטי, אך מנגד, לא היה שותף לקנאות על אופייה הנוצרי של לבנון, כפי שהופגן על ידי רבים מעמיתיו המארונים.[6] הוא ביקש להחליף את המיתוסים הבסיסיים של כל עדה, בנפרד, בדיוקן של מדינה המורכבת מפסיפס של קהילות שונות אך קשורות זו בזו, מבלי שקבוצה אחת תהיה דומיננטית. הוא התנגד נחרצות לפוליטיקה העדתית, שהביאה לחורבן לבנון, והיה אחד הלבנונים הראשונים שהוציאו את סעיף העדה הדתית שלו (באנגלית: Madhhab, בערבית: مذهب) מרישומי המפקד הלבנוני והוא אף הצמיד עותק של תעודת הזהות ללא הסעיף הזה, על דלת דירתו בביירות.[4]

תאוריית ארץ ישראל בחצי האי ערב

כמאל סאליבי כתב שלושה ספרים הדוגלים בתיאוריה השנויה במחלוקת: "ישראל בחצי האי ערב" ("Israel in Arabia theory"). לדבריו, שמות המקומות שבתנ"ך הם למעשה מקומות בדרום מערב חצי האי ערב, אלא שהם פורשו מחדש, תוך תרגום לקוי, מעברית לארמית, כדי להתאים אותם למקומות באזור ארץ ישראל.[3] בתוך כך הוא גם טען ש'לבנון' עצמה, בעת העתיקה, הייתה מקום בדרום חצי האי ערב.[3] סאליבי לא כפר בסיפורי ההיסטוריה שמשקף התנ"ך, אך הוא קבע שקריאתם בהקשר הארץ ישראלי - שגויה ומבוססת על שרשרת טעויות. הוא טען שראשית הסיפור העברי הוא בחצי האי ערב ובשלב מאוחר, הם היגרו משם אל המקום שנקרא כיום ארץ ישראל, וכאן הקימו את ממלכת החשמונאים. הם הביאו עמם את הסיפורים ההיסטוריים שלהם, שהיו כתובים עברית, אך במקום החדש החלו לדבר ארמית, מה שהוביל לחיבור מאולץ, של הכתוב, למקום החדש.[7] התאוריה של סאליבי הותקפה אך גם נתמכה, בשל השלכותיה, לכאורה, על נושאים פוליטיים מודרניים, אם כי הוא עצמו לא יצר קשר כזה. ההיסטוריון הבריטי טיודור פארפיט כתב "זה מסוכן כי לרעיונות של סאליבי יש השלכות רבות, כמו למשל על הלגיטימיות של מדינת ישראל".

על פי התאוריה שלו, אנחנו מפרשים ומתייחסים היום למונח "הירדן" כמייצג את נהר הירדן, על אף שבטקסט העברי, מעולם לא תואר המונח הזה כ"נהר". על פי התאוריה שלו מדובר במתלול בדרום מערב חצי האי ערב, המכונה הרי סארוואט ולפיכך ישראל הקדומה שכנה משני צידי הקטע הדרומי של המתלול, בדרום החג'אז וְ עסיר, מ-טאיף ועד לגבול תימן.[8]

סליבי טען כי עדויות אפיגרפיות מוקדמות ששימשו להצדיק את הסיפורים התנ"כיים נקראו בצורה שגויה. משה, השליט המואבי שחגג ניצחון על ממלכת ישראל בכתובת אבן, אסטלת משה שנמצאה ב-1868, היה, לפי סאליבי, ערבי. את האותיות "ימן רבן", מקובל לקרוא כ"ימים רבים" ואילו סאליבי טען ש"ימן" פירושו דרום, ו"רבן" הוא הכפר ראבין, ששוכן לא הרחק ממכה ושם לדבריו הייתה מואב המקראית.[3]

היו עוד חוקרים, כמו תומאס ל. תומפסון שסברו שקיימת אי התאמה, בין הנרטיב המקראי, לממצאים הארכאולוגיים בא"י וההסבר של תומפסון היה לבטל את התנ"ך כספר היסטוריה ואילו סאליבי העדיף את ההסבר שיש למקם את מרכז התרבות היהודית, דרומה יותר. בפרק 15 של ספרו "המקרא בא מערביה", סאליבי טוען שהתיאור התנ"כי הוא של שטח אדמה נרחב, גדול משמעותית מזה של א"י, הכולל נוף מגוון מאוד, כמו: פסגות הרים, מים, עמקים פוריים, גבעות, מדבריות ושפלה ותיאור כזה יכול להתאים לחלק הדרומי של חצי האי ערב, שם למשל, ישנם הרי געש וככל הנראה, שם קבורים השרידים של סדום ועמורה.

התאוריה של סאליבי נחשבת בקרב ההיסטוריונים ל"שולית", אם כי היו לה תומכים, שאף סיפקו "הוכחות" לתיאוריה שלו.[9] לפי איתמר רבינוביץ, התאוריה הביכה רבים מעמיתיו. רבינוביץ' התייחס בביטול לטענות שסאליבי כתב את התאוריה שלו מתוך מניע אנטישמי משום שסאליבי "לא היה אויב מושבע של ישראל או הציונות". עם זאת, הוא משער שאולי זה היה "תרגיל אינטלקטואלי" של סאליבי, והוא ממשיך להחשיב אותו כ"היסטוריון מוביל".[6]

היו מי שלקחו ברצינות את התאוריה של סאליבי. הסופר הבריטי רוברט פיסק (Robert Fisk) דיווח שהסעודים, חששו שהישראלים עלולים להחליט לקחת את סאליבי ברצינות ולהגיע להתיישב בהרי סארוואט ולכן שלחו מאות דחפורים לעשרות כפרים סעודים, שהכילו מבנים מהעת העתיקה, והרסו את כולם, "כדי לשמור על אדמת ערב המוסלמית ועל בית סעוד".[5]

חייו האישיים

סאליבי היה רווק שהקדיש את כל חייו לספרים.[6]

ספריו

  1. היסטוריונים מארונים של לבנון מימי הביניים - Maronite Historians of Mediaeval Lebanon, Beirut, AUB Oriental Series 34, 1959
  2. ההיסטוריה המודרנית של לבנון - The Modern History of Lebanon, London, Weidenfeld & Nicolson (אנ'), 1965
  3. צומת דרכים למלחמת אזרחים - Crossroads to Civil War, Lebanon 1958-1976, Beirut, Caravan Books (אנ'), 1976
  4. סוריה תחת האסלאם: האימפריה במשפט 634-1097 - Syria under Islam: Empire on Trial 634-1097, Beirut, Caravan Books, 1977
  5. תולדות ערב - A History of Arabia, Beirut, Caravan Books, 1980
  6. התנ"ך הגיע מערביה, The Bible Came from Arabia, London, Jonathan Cape (אנ'), 1985
  7. סודות אנשי התנ"ך - Secrets of the Bible People, London, Saqi Books, 1988
  8. מי היה ישו? : קונספירציה בירושלים - Who Was Jesus?: Conspiracy in Jerusalem, London, I.B. Tauris (אנ'), 1988
  9. A House of Many Mansions: The History of Lebanon Reconsidered, לונדון, IB Tauris, 1988
  10. ההיסטוריות של ישראל התנ"כית - The Historicity of Biblical Israel, London, NABU Publications, 1998
  11. ההיסטוריות של ישראל המקראית (מהדורה שנייה) The Historicity of Biblical Israel (second edition), Beirut, Dar Nelson, 2009
  12. ההיסטוריה המודרנית של ירדן - The Modern History of Jordan, London, I.B. Tauris (אנ'), 1993
  13. ציפור על עץ אלון - A Bird on an Oak Tree (Arabic طائر على سنديانة), Amman, Ashshoroq Publishers, 2002

לקריאה נוספת

  • ביאלה, ג'ואן (2004) מילון ישן דרום ערב - ניב סבאי אייזנבראונס, אגם וינולה, אינדיאנה, ארצות הברית
  • האברד, דייוויד (1956) המקורות הספרותיים של עבודת הדוקטורט של קברה נגסט., אוניברסיטת St.Andrews, סקוטלנד
  • לסלאו, וולף (1991) מילון השוואתי של Ge'ez Otto Harrassowitz, ויסבאדן, גרמניה
  • רבין, חיים (1951) לונדון המערבית הערבית העתיקה : העיתונות הזרה של טיילור
  • Savoie, Denis (2009), שעוני שמש: עיצוב, בנייה ושימוש Springer Praxis,מסת"ב 978-0-387-09801-2 (ראה עמ'. 163–164)
  • שניידר, רוג'ר (1973) Deux inscriptions subarabiques du Tigre. ליידן, הולנד: Bibliotheca Orientalis, 30, 1973, 385-387
  • Ullendorff, Edward (1956) אלמנטים יהודיים עבריים בנצרות החבשית (מונופיסטית) בכתב העת למחקרים שמיים, 1, no.3, 216-256
  • Ullendorff, Edward (1960) האתיופים לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד
  • Ullendorff, Edward (1968) אתיופיה והתנ"ך לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כמאל סליבי בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של כמאל סליבי
  • Phillip C. Hammond's 1990 Review of The Bible Came from Arabia The International Journal of Middle East Studies (August, 1990)
  • "Kamal Salibi and the "Israel from Yemen" theory". baheyeldin.com.

הערות שוליים

  1. ^ Brooke Anderson,Friends remember Lebanese historian for his generosity and storytelling,' The Daily Star, 1 ספטמבר 2011.
  2. ^ Ya Libnan, Salibi, a prominent Lebanese historian died at 82, 1 ספטמבר 2011
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Tom Segev, The Makings of History/Myths and facts, Haaretz, 16 ספטמבר 2011.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Sbaiti, Nadya and Mikdashi, Maya, 'Kamal Salibi (1929–2011),' in Jadaliyya, 6 ספטמבר 2011
  5. ^ 5.0 5.1 Kamal Salibi: Scholar and teacher regarded as one of the foremost, The Independent, ‏2011-09-06 (באנגלית)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Rabinowitz, Itamar, 'Eulogy for a Lebanese intellectual:On the death of historian Kamal Salibi,' in Haaretz, 29 ספטמבר 2011
  7. ^ תום שגב, קרב ארכאולוגי: מהיכן באו העברים? ואיפה שוכנת ארץ ישראל?, "הארץ, 16 ספטמבר 2011
  8. ^ انتوني لياس - אנתוני ליאס, التـوراة جـاءت حقـاً مـن جـزيـرة العـرب - התורה באמת הגיעה מחצי האי ערב, Dialogue with Kamal Salibi, 26 נובמבר 2010
  9. ^ Anthony Lias, The Sundial of King Ahaz, Dialogue with Kamal Salibi, 2 אוקטובר 2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37688383כמאל סליבי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כמאל_סליבי&oldid=2625291"