מתקן המעצר בגואנטנמו
 |
מתקן המעצר בגואנטנמו הוא מתקן כליאה בבסיס הצי האמריקאי במפרץ גואנטנמו שבקובה. המתקן הוקם בשנת 2002 בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ומשמש את הפנטגון ואת ה-CIA לכליאתם של עצירים ביטחוניים ממדינות שונות, חלקם פעילי אל-קאעידה, לפני משפטם וחריצת דינם במשפט צבאי.
מתקן זה עורר פולמוס בינלאומי עקב הימצאותו בשטח שאינו שייך לארצות הברית אלא רק חכור על ידה, וכתוצאה מכך הוא אינו כפוף לחוקה ולבתי המשפט האזרחיים שלה. סיבה נוספת להיות המתקן שנוי במחלוקת היא ההגדרה המשפטית של לוחם בלתי חוקי הניתנת לעצירים שם, שכן הגדרה זו שוללת מעציר את זכויותיו של שבוי מלחמה על פי אמנת ז'נבה השלישית. לטענת ארגון זכויות האדם אמנסטי וארגונים אחרים, ממשלת ארצות הברית מנצלת את הפרצות הללו בחוק על מנת לעצור חשודים ללא משפט ולחקור באמצעים שאינם חוקיים לפי האמנה.[1]
במתקן הוחזקו מאז פתיחתו כ-780 אסירים. 741 מהם הועברו לבתי כלא אחרים, ו-9 אסירים מתו בזמן שהותם במתקן. נכון לאפריל 2023 מוחזקים במתקן 30 עצירים.
היסטוריה
עם קבלתו של תיקון פלאט בקונגרס האמריקאי בשנת 1901, שקבע כי ממשלת ארצות הברית רשאית להתערב בהחלטותיה של ממשלת קובה, החליטה ממשלת ארצות הברית להחזיק בשליטתה את מפרץ גואנטנמו תמורת תשלום שנתי של 4,000$ לממשלת קובה, ובכך התאפשרה הקמתו של בסיס הצי האמריקאי בגואנטנמו. מתקן המעצר הוקם שם בשנת 2002, והוא הפך חשוב לאינטרסים האמריקאיים. על פי הערכות שונות ממשלת ארצות הברית משקיעה בהחזקתו כשישים מיליון דולר מדי שנה. מתקן המעצר פותח מאוד מאז הקמתו, ואוכלוסיית האמריקנים השוהים בו שילשה את עצמה.[2]
ב-22 בינואר 2009 הוציא נשיא ארצות הברית ברק אובמה צו המורה על סגירת מתקן המעצר בגואנטנמו בתוך שנה ומסירת ההליכים המשפטיים של העצירים בידי התובע הכללי, אולם המתקן לא נסגר במהלך כהונתו והמשיך לפעול גם לאחר סיום כהונתו.
מבנה המתקן
מתקן המעצר מחולק לכמה מחנות המאכלסים עצירים שונים, בהתאם לחשיבותם, התנהגותם ותנאי הכליאה שלהם.
במחנה 4 משוכנים העצירים הממושמעים ביותר; המחנה פחות מאובטח מאשר שאר המחנות, כמה מהעצירים גרים יחד באותו התא, וניתנים להם תנאים טובים יותר, לדוגמה: צפייה בסרטים, אפשרות ללימודים וקריאה, עבודות אמנות וזמן רב יחסית של שהייה בחצר המחנה.
לעומתו מחנה 5 ומחנה 6 מיועדים לעצירים מסוכנים יותר וממושמעים פחות, בעלי עבר של התנהגות לא טובה. הם מאובטחים ביתר קפדנות, ובנויים בצורה מסיבית יותר. העצירים מבודדים ואין להם את האפשרות לשהות זה בחברת זה.
מחנה 7 הוא מחנה סודי, וככל הנראה מוחזקים בו עצירי אל-קאעידה המיוחדים - מתכנני פיגועי 11 בספטמבר.[3]
שיטות חקירה ועינויים
טענות רבות הועלו כלפי הממשל האמריקאי על הפעלת אמצעי חקירה לא חוקיים כלפי העצירים שם. טענות אלו אוששו במידה מסוימת בשנת 2004, עת נחשפה רשימה של כ-20 טכניקות חקירה בהן משתמשים במתקן המעצר בגואנטנמו - רשימה שאושרה בשנת 2003 על ידי הפנטגון ומשרד המשפטים האמריקאי. בין העינויים השונים נמנו מניעת שינה, הפשטה מלאה, חשיפה לחום, קור, אור חזק ובהיר והשמעת מוזיקה רועשת.[4]
מקרים נוספים נחשפו בהדרגה. בשנת 2006 דיווח אזרח סעודי ששוחרר מהמתקן על התעללויות נוספות כגון התזת מים קרים, הצמדת סיגריות בוערות לגופם, כבילה בתנוחה עוברית ושימוש בדגל ישראל על מנת להשפיל את העצורים ולשבור אותם בחקירה.[5] באמצע שנת 2007 התפרסם דו"ח של ארגון רופאים לזכויות אדם שהתבסס על בדיקת 11 עצירים לשעבר ששהו במתקני מעצר שונים של ממשלת ארצות הברית, בהם מתקן המעצר בגואנטנמו. על פי הדו"ח עברו העצירים עינויים כדוגמת מניעת שינה, מכות, שוק חשמלי והתעללויות. לטענת מחברי הדו"ח נגרמו לעצירים נזקים לטווח ארוך כתוצאה מהעינויים שכללו בעיות פסיכולוגיות, הפרעות שינה וסיוטים. עדויות נוספות נסובו אודות הזרקות של חומרים לא מזוהים, שיסוי של כלבים בעצירים, בידוד למשך חודשים, חשיפה לטמפרטורות חמות וקרות באופן קיצוני ודברים נוספים.[2]
דו"ח שהתפרסם באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי שנכתב על בסיס ריאיונות עם 69 עצורים, קבע כי גם פסיכיאטרים צבאיים שעבדו במתקן, נטלו חלק בפיתוח טכניקות החקירה המדוברות.[2]
היבטים משפטיים
כאמור, במתקן מוחזקים שני סוגים של עצירים; עצירים של הפנטגון ועצירים של ה-CIA. בעצירים המוחזקים על ידי הפנטגון נוהגים בגלוי - בהתאם לחוק הבינלאומי והם זכאים לביקורים של הצלב האדום. לעומתם עצירי ה-CIA מוחזקים תחת מעטה סודיות כבד הן באשר לזהותם והן באשר לתנאי שביים, והם מוגדרים משפטית כלוחמים בלתי חוקיים.[6] לפי אותו מקור, בין עצירי ה-CIA החשובים ששהו או שוהים במתקן המעצר גואנטנמו, נמנים: הוגה פיגועי 11 בספטמבר חאליד שייח' מוחמד, רמזי בינאלשיב, אבו זוביידה ונורז'אמן רידואן איסמודין.
כתוצאה מכך שהמתקן ממוקם בשטח שאינו חלק מארצות הברית, הוא הפך ללאקונה משפטית בכך שלא ברור איזו סמכות משפטית ניתן להחיל על העצירים, ובסמכות איזה בית משפט לשפוט אותם. ממשלת ארצות הברית אינה מעוניינת שישפטו בפני בתי המשפט הפדרליים, שכן אלה לא יוכלו לקבל הודאות שנמסרו בעינויים - דבר האסור על-פי חוק. צורת התמודדות אחת עם בעיה זו נעשתה באמצעות הקמת "וועדה צבאית מיוחדת" שתפקידה הוא לשפוט את העצירים; אלא שכוחה של וועדה זו מוגבל לבסיס ולא להעברת העצירים למקומות אחרים.
אפשרות נוספת שהועלתה היא הקמת בתי משפט מיוחדים בארצות הברית, אלא שרעיון זה נדחה בעקבות מחאה ציבורית שטענה כי מדובר בדרך לעקיפת החוק.[3]
לאחר שתי פסיקות שהוכשלו על ידי הקונגרס, בתביעה של המרכז לזכויות חוקתיות פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית ביוני 2008 כי עצירים בגואנטנמו יוכלו לערער לבתי משפט אזרחיים בארצות הברית.[7]
בפברואר 2022 הוגשה המלצה לשחרר לערב הסעודית את העציר מוחמד אל-קחתאני, פעיל באל-קאעדה שעבר עינויים במעצר וסובל מבעיות נפשיות קשות.[8]
מחאה ציבורית
ב-2003 הלורד סטיין - חבר בית הלורדים האנגלי, גינה את הנעשה במתקן המעצר בגואנטנמו וכינה זאת "עיוות מפלצתי של הצדק".[9]
בתחילת 2006 קראה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לסגור את מתקן הכליאה בגואנטנמו.[10]
באותה שנה התאחדות הרופאים והתאחדות הפסיכיאטרים האמריקאיות החמירו את הכללים של השתתפות רופאים בחקירת עצירים, והתאחדות הפסיכולוגים הצביעה בעד איסור השתתפות כל חבריה בחקירות המתנהלות במתקן המעצר בגואנטנמו.[2] בתחילת 2008 התקיימה הפגנה מול בית המשפט העליון בוושינגטון בה מחו המשתתפים על הפעלתו של מתקן המעצר בגואנטנמו, בהפגנה זו נעצרו 80 מפגינים.[11] בראשית 2009 פורסם כי בית משפט בספרד פתח בהליכים לקראת חקירה פלילית נגד שישה אנשי ממשל בכירים שנאשמים, לכאורה, בהפרת החוק הבינלאומי בכך שסיפקו מסגרת משפטית לנעשה במתקן הכליאה.[12]
בפברואר 2011 ביקש אמנסטי אינטרנשיונל משווייץ לפתוח בחקירה פלילית נגד נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש ולעצור אותו.[13] ב-12 באוקטובר 2011 הגיש הארגון בקשה דומה לקנדה. אמנסטי נימקה את הבקשה בכך שתחת שלטונו, ביצעו הכוחות המזוינים של ארצות הברית וה-CIA עינויים כלפי אסירים, בפרט במתקן המעצר בגואנטנמו.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מתקן המעצר בגואנטנמו |
- אתר בסיס הצי בגואנטנמו
- טל שניידר, מבט נדיר מבפנים על כלא גואנטנמו, באתר nrg, 4 ביולי 2009
- ynet, כיסא העינויים, הזונדה מהאף. גואנטנמו מבפנים, באתר ynet, 30 ביוני 2013
קרול רוזנברג, ניו יורק טיימס, משחקי גולף והשכרת יאכטות בין צנזורה לעוצר: החיים שנרקמו בבסיס גואנטנמו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2021- Dana Priest, Scott higham, At Guantanamo, a Prison Within a Prison, וושינגטון פוסט, 17-12-2004
- USA: RIGHT THE WRONG - DECISION TIME ON GUANTÁNAMO, באתר אמנסטי אינטרנשיונל, ינואר 2021 (באנגלית)
- מתקן המעצר בגואנטנמו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סקירת הדו"ח לשנת 2007 ו סקירת הדו"ח לשנת 2006.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 נטשה מוזגוביה, חלק ב'.
- ^ 3.0 3.1 נטשה מוזגוביה, חלק א'.
- ^ "ארצות הברית: מסמך רשמי חושף מדיניות חקירת אסירים", ynet.
- ^ איתמר ענברי, "עינויים" בעזרת דגל ישראל, באתר nrg, 3 ביוני 2006.
- ^ "גואנטנמו - כלא בתוך כלא".
- ^ "בימ"ש בארצות הברית: זכותם של עצירי גואנטנמו לערער" - ynet.
- ^ ארה"ב תשחרר את "החוטף ה-20" מפיגועי 11.9, שעבר עינויים במעצר, באתר ynet, 5 בפברואר 2022.
- ^ "מחנה גואנטנמו הוא עיוות מפלצתי של הצדק" - וואלה!.
- ^ Merkel: Guantanamo Mustn't Exist in Long Term, DER SPIEGEL, 9 בינואר 2006
- ^ "וושינגטון: 80 נעצרו בהפגנה נגד פעילות כלא גואנטנמו" - ynet.
- ^ ספרד: בכירים בממשל בוש ייחקרו על גואנטנמו, ynet, 28.03.09.
- ^ "USA: TORTURE, WAR CRIMES, ACCOUNTABILITY: VISIT TO SWITZERLAND OF FORMER US PRESIDENT GEORGE W. BUSH AND SWISS OBLIGATIONS UNDER INTERNATIONAL LAW: AMNESTY INTERNATIONAL'S MEMORANDUM TO THE SWISS AUTHORITIES". Amnesty International. 6 בפברואר 2011. אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2013. נבדק ב-8 בפברואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Canada urged to arrest and prosecute George W. Bush, האתר הרשמי של אמנסטי, 12.10.2011
37109347מתקן המעצר בגואנטנמו