קולנוע מוגרבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כיכר מוגרבי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולנוע מוגרבי
מידע כללי
מיקום Emblem of Tel Aviv.svg תל אביב-יפו
קולנוע מוגרבי בצילום של רודי ויסנשטין
הפגנה לצד הקולנוע בעת בואו של הגנרל הבריטי בריאן רוברטסון. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
הפגנה לצד הקולנוע בעת בואו של הגנרל הבריטי בריאן רוברטסון. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית

קולנוע מוגרבי היה בית קולנוע ששכן בכיכר ב' בנובמבר בתל אביב, בפינת הרחובות אלנבי ובן-יהודה. הכיכר שבה שכן הקולנוע נודעת כ"כיכר מוגרבי", בזכות מרכזיותו של הקולנוע בחיי הקהילה התל אביבית.

היסטוריה

היוזמה להקמת המבנה הייתה מצד מאיר דיזנגוף והאדריכל יוסף ברלין אשר פנו אל יעקב מוגרבי, סוחר יהודי עשיר שעלה לארץ ישראל מדמשק בשנת 1925, כדי להקים בית אופרה חדש בתל אביב בסוף שנות ה-20. לבסוף נבנה בית קולנוע בקומה העליונה ומתחתיו, בקומת המרתף, אולם נוסף ששימש כאולם הצגות.

את המבנה תכנן ברלין בשנת 1928 והמבנה נחנך ב-13 בפברואר 1930. לחזית המבנה נוסף קיר לבני סיליקט חשופות כחלק ממערך ההגנה של ת״א כנגד ההפצצות האיטלקיות. הקיר כיסה והסתיר את חזית האר-דקו המפוארת. וחלונות אנכיים בסגנון האר דקו. אולם הקולנוע כלל גג שנפתח בקיץ, אשר תוכנן על ידי המהנדס מקס זרניצקי. באולם ההצגות התחתון הופיעו במשך השנים תיאטראות עבריים שונים בהם הקומקום, לי-לה-לו, המטאטא, האוהל, הבימה והקאמרי. בשנות ה-40 העלתה במקום "האופרה הארצישראלית העממית" את הפקותיה. בשנות ה-70 וה-80 שימש האולם התחתון כאולם קולנוע נוסף לאולם הראשי, ונקרא " סטודיו מוגרבי ". ב-17 ביוני 1986 אירעה שרפה בבניין[1] אשר גרמה לו לנזק בלתי הפיך שהוביל להריסתו בשנת 1989. כיום קיים מגרש חניה במקום שבו עמד הקולנוע.

באמצע שנות ה-90 אושרה תוכנית לבנייה מחודשת של מבנה בן חמש קומות, "בית מוגרבי", על ידי בעלי הקרקע, כולל שחזור ברוח החזית הישנה שהייתה לכיוון הכיכר, אולם התוכנית לא יצאה לפועל, במקום הוקם חניון.

יעקב מוגרבי

יעקב מוגרבי היה יהודי עשיר מדמשק אשר נודע כמייסדו של קולנוע מוגרבי.

מוגרבי שהיה בעל בית מסחר גדול בדמשק, עלה לארץ-ישראל בשנת 1925 והתיישב בתל אביב שם קנה מספר מגרשים. בין אלו קנה מגרש בפינת הרחובות אלנבי ובן-יהודה, ובו תכנן להקים בית מגורים לו ולמשפחתו מעל לפסאז' מסחרי. אחרי שפנו אליו מאיר דיזנגוף והאדריכל יוסף ברלין בבקשה להקים בית אופרה חדש בתל אביב, מוגרבי נענה לבקשה וכך קם לו במקום זה, בשנת 1930, "קולנוע מוגרבי". יעקב מוגרבי היה אביה של לאה יודקובסקי (אשתו של דב יודקובסקי) ודודו של אבי מוגרבי.

כיכר מוגרבי

המבנה הוקם ב"כיכר ב' בנובמבר", שנקראה כך על שם התאריך של הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917)[2], אך הייתה ידועה גם כ"כיכר מוגרבי" בשל מרכזיותו של הקולנוע בחיי הקהילה של מרכז תל אביב. הכיכר תיפקדה כמקום מפגש מרכזי וכמפרק עירוני שנמצא במפגש רחובות חשובים הממשיכים אל 3 כיכרות מרכזיות נוספות: כיכר הכנסת ממערב, כיכר מגן-דוד מדרום וכיכר דיזנגוף מצפון, בהמשכו של רחוב פינסקר. תפקיד מרכזי היה לכיכר גם בתוכנית גדס כנקודת ציון עירונית חשובה. בצידו של הקולנוע נמצא עד היום קפה נגה, אחד מבתי הקפה הידועים בעיר, שישבו בו אמנים רבים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולנוע מוגרבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלי דנון, מוגרבי בער כמו המגדל הלוהט, מעריב, 18 ביוני 1986
  2. ^ תל–אביב דבר 29 באוקטובר 1935


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0