כובע פנמה
 | |
| כובע פנמה | |
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו | |
|---|---|
| מדינה | אקוודור |
| מזהה | 00279 |
| שנת הכללה | 2012 |
כובע פנמה (בספרדית: El sombrero panamá, או sombrero de paja-toquilla), הוא כובע קש בעל שוליים שלמרות שמו, מקורו באקוודור. הקליעה המסורתית מתבצעת באמצעות ליבת צמח ה"טוקייה" (toquilla), שלימים נודע גם בשם "צמח כובע פנמה". המקומיים מכנים אותו גם בשם "פאחה טוקייה" (דקל קש בספרדית), אף על פי שלא מדובר בדקל בהגדרתו הבוטנית.
ב-6 בדצמבר 2012 כללה אונסק"ו את אומנות הקליעה המסורתית ברשימת נכסי מורשת התרבות הרוחנית[1], מתוך הכרה כי מיומנות הקליעה היא אומנות של ממש המהווה נכס רוחני מקומי, המועבר מדור לדור במשך מאות שנים. כיום קיימים גם מוסדות פרטיים המבקשים לשמר את המסורת ולהעבירה בצורה מוסדרת לבני המקום המעוניינים בכך. קליעת הכובעים הייתה בעבר בראש ובראשונה מקור פרנסה מכובד עבור בני המקום, בעיקר כמוצר המשמש לייצוא שבתחילה, נרכש על ידי בני המקום, ומאוחר יותר על ידי המתיישבים האירופאים-הקולוניאליסטים.
תכונות
לכובע תכונות המתאימות לאקלים החם והלח השורר באזור, ולכן הוא אהוד בקרב מטיילים, ובעיקר בקרב נופשים (גם בשל עלותו). בשל מכלול תכונותיו, ובהן צבעו הבהיר, הוא מתאים לאזורים בעלי קרינה גבוהה. כמו כן ניתן ל"גלגל" דגמים מסוימים ולשאתם בקלות, דוגמת דגם "אופטימו". במרוצת המאה ה-20 הפך הכובע לפריט אופנה הקשור לפעילות ימית ולאזורי הנופש הטרופיים. נהוג להתאימו ללבוש פנאי בגוונים בהירים, העשויים כמוהו מאריגים קלים כגון, פשתן, כותנה או משי.
במקרים רבים כובע פנמה ניתן לכיבוס[2][3].
אטימולוגיה
מקור השם לא נעוץ במוצאו של הכובע כי אם בנקודת ההפצה המקובלת שלו. במהלך המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התנקז נתיב הסחר המקובל לייצוא סחורות ממרכז ודרום אמריקה למצר פנמה (אותה הסיבה שבגינה יזמו האמריקאים את הקמת תעלת פנמה)[4][5]. כבר ב-1834[6] תועד השימוש בשם "כובע פנמה", על שום מוצא ההפצה שלו לרשת המסחר הגלובלית.
היסטוריה
במאה ה-17 החלה תעשיית קליעת הקש להתפתח כפרקטיקה ביתית ברחבי קו החוף באקוודור. במהלך המאה ה-18 חבישת הכובע צברה אהדה מקומית, והייצור התפתח בהדרגה. כבר באותה עת התקבע אזור "מאנאבי" (שבמערב אקוודור, השוכן לחופי האוקיינוס השקט) כמקור לאריג האיכותי ביותר.
במאה ה-19 הפך הכובע לפריט אופנה מקובל אצל הקולוניאליסטים הבריטים, והפך למזוהה עם האימפריה. בייחוד הכובע מדגם "אופטימו", המוצג בסרטים רבים כחלק מאפיון "בוני האימפריה", המבדיל אותם מבני המקום ומבני זמנים אחרים. כמו כן במהלך מחציתה השנייה של אותה מאה, החל הכובע להיות אופנתי בקרב המתיישבים האמריקאים במערב, בעת שחיפשו זהב בקליפורניה. רבים מהם חנו בדרכם לקליפורניה במצר פנמה. הכובע קנה לו מוניטין כאייקון אופנתי נחשק לאחר פרסום תמונתו של הנשיא תיאודור רוזוולט שבה הוא נראה חובש את הכובע לראשו במהלך ביקורו באתר הקמתה של תעלת פנמה.
תהליך הכנת הכובע
תהליך הכנתו של כובע פנמה מתחלק לשני שלבים עיקריים, האחד קליעת האריג שממנו מורכב הכובע, והשני הכנת האימום.
תהליך הקליעה מתבצע באופן בלעדי, על ידי בני המקום, כחלק מהתקינה המקובלת להגדרת הכובע ככובע פנמה. התהליך מתחיל בקטיף גבעולי הטוקייה ממשיך בטיפול הכולל מיון, בישול, ייבוש והלבנה, וכן קליעתם לאריג בצורת מעגל כדי לאפשר את עיצובו של הכובע וריכוכו במכות כנגד גוש עץ רך. תהליך הקליעה מסתיים בגיזום עדין של קצות קש העולים מפני שטח האריג, להקניית מראה עדין וגיהוצו בחום.
תהליך האימום אינו מתבצע רק באקוודור. ישנם כובענים מומחים ברחבי העולם, שיש להם קשרים מסחריים עם הקולעים המקומיים, שמהם הם רוכשים את הכובעים טרם הכנת האימום ולאחר מכן מעצבים אותם בהתאם לביקוש ולהזמנות אישיות.
דגמים מקובלים
כובע פנמה קלוע ידנית מקש עץ הטוקייה המקומי ויש לו שוליים, עם זאת הוא מעוצב במגוון צורות. הצורה המקובלת באקוודור היא דגם ה"אופטימו". זהו כובע שלא עבר קיבוע על אימום, ובעקבות השימוש המצטבר בו, וגלגולו החוזר ונשנה, נוצר במרכז הכתר שלו שביל חיץ בולט. עבור המקומיים באקודור מוגדר כובע זה ככובע פנמה. כאמור, היה זה הדגם השכיח בקרב החברה הגבוהה באימפריה הבריטית. לדגם יש בדרך כלל שוליים ברוחב 6.25-8 סנטימטרים. דגם שכיח נוסף הוא המגבעת הקלאסית, המקבילה בצורתה ובאימומה למגבעות הנמוכות המקובלות באירופה במאה ה-20. השוליים של דגם זה בדרך כלל אינם רחבים יותר מ-7 סנטימטרים וחצי. לעומת דגמים אלה ישנם כובעי ה"פלאנט" או "פלאנטישן", מלשון מטע, שיש להם שוליים רחבים יותר. לחלקם יש כתר נטול צורה וחלקם מקובעים כצורת מגבעת. מקובל שכובע זה נחבש על ידי בעלי המטעים, אם כי בעבר, כובע מסוג דומה היה מקובל בקרב עובדי המטעים.
כמו כן נפוצים הדגמים הבאים:
- "מונטה קרלו", בעל כתר שטוח ונמוך ותיתורה רחבה יחסית.
- "גטסבי" בעל כתר המקובע על שני אימומים שונים ותיתורה קצרה, שקיבל את שמו בהשראת הדמות הספרותית פרי דמיונו של פיצג'רלד.
- "הוואנה", בעל כתר גבוה ותיתורה קצרה.
- "דרבי" בעל כתר דמוי חצי-כדור.
כובעי פנמה עשויים באופן מקובל מקש בהיר שעבר הלבנה כדי לשמר את צבעו הטבעי. ככלל מקובלות שתי שיטות הלבנה. האחת נחשבת לאיכותית יותר, ובשל כך היא מקובלת בכובעים האיכותיים ביותר, כ"מונטה כריסטי" שבמאלבי אקודוור. השיטה מתבצעת באמצעות טיפול בגופרית מחוממת בגחלים לוחשות. לעומתה, השיטה הרווחת בכובעים היקרים פחות מקואנקה שבאקוודור, מתבצעת על ידי טיפול במי חמצן המקנה לקש בוהק לבן במיוחד.
ישנם דגמים העושים שימוש בקש צבוע בגוונים צהבהבים או חומים (מקובל לקרוא לצבע "קקאו"), להבדיל מכובע פנמה המסורתי המקובל על תיירים המבקרים בחופי הים. כובעים כאלה נרכשים לרוב על ידי תיירים השוהים בספארי ובפנים היבשת. כמו כן ישנם דגמים המשלבים קש בגוונים שונים.
בחלק מאריגי הקש נהוג לקלוע דוגמאות פתוחות גדולות, דמויות תחרה התורמות לנידוף הזיעה ולאוורור הראש.
איכותו של כובע פנמה נקבעת על ידי איכות הקש והטיפול בו, צפיפות הקליעה או צפיפות האריג שממנו הוא עשוי. יצרני הכובעים השונים מדרגים מספרית את תוצרתם. ככל שהמספר הנקוב גבוה יותר, כך האריג שממנו עשוי הכובע צפוף יותר. אין שיטת דירוג אחידה ומקובלת על היצרנים השונים ולכן לא ניתן להשוות דירוגים שונים של יצרנים שונים זה לזה.
מקובל שהכובעים האיכותיים והיקרים ביותר מיוצרים במונטה-כריסטי, מאלבי, אקוודור, שם כ-12 קולעים מסורתיים מקצועיים משמרים את אומנות קליעת כובעי ה"סופר פינו" (המעודנים ביותר) בעידודה של קרן סיוע פרטית שהוקמה במיוחד למטרה זו ("קרן מונטה-כריסטי"). נכון לפברואר 2014, לכובע פנמה האיכותי ביותר כ-800 קשרים לסנטימטר רבוע.
סיפורי פולקלור אופפים את כובעי הסופר-פינו, כמו הסיפור הרווח כי כובע איכותי הוא צפוף כל כך ולכן ביכולתו "להחזיק מים", וכשהוא "מגולגל", הוא דק דיו לעבור בקלות דרך טבעת נישואים.
גם שמם של הכובעים המיוצרים בקואנקה, אקוודור יצא עד למרחוק.
כמו בתחומים רבים אחרים, עלות היצור הנמוכה במזרח אסיה ובעיקר בסין הביאו לנדידה של היצור מאקודור וגוויעתה של רוב התעשייה המקומית, לטובת גרעין אמנים קטן בהרבה מזה שהיה בימים עברו.
בתרבות
במרוצת השנים הפך כובע פנמה מכובע קש מקומי, לסמל סטאטוס של ממש. כובע המקובל לזהות לראשם של ראשי מדינות ועשירי תבל[7]. כמו כן צורה מסוימת שלו, האופטימו, מזוהה יותר מכל עם דמות השליט האימפריאליסט הבריטי ברחבי המושבות החמות באימפריה, מאוסטרליה ומלזיה דרך הנמלים של סינגפור והונג קונג ועד הודו, עדי כדי השימוש הרווח בו בקולנוע לייצוג הדמות. כמה דמויות קולנועיות פיטר אוטול- "הקיסר האחרון", שון קונרי- "האיש שרצה להיות מלך", סידני גרינסטריט-קזבלנקה, דייוויד הייג-בני ג'ק ופול ניומן-אדון וגברת ברידג' (דגם ה"אופטימו"- הקולוניאליסט). המגבעת הקלאסית לראשם של פאול הנרייד גם כן ב"קזבלנקה" ולראשו של אנתוני הופקינס-בחניבעל. דגם מונטה קרלו בחלף עם הרוח על ראשו של קלארק גייבל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Traditional weaving of the Ecuadorian toquilla straw hat". UNESCO. נבדק ב-24 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סקנדל פנמה, דבר, 10 באוגוסט 1949
- ^ כובע של קש, מעריב, 25 ביולי 1980
- ^ History of the Panama Hat — Brent Black Panama Hats, www.brentblack.com
- ^ Miller, Tom (1986). The Panama Hat Trail. p. 1.
- ^ "Panama hat, n." Oxford English Dictionary. נבדק ב-2012-02-21.
- ^ על ראש הגבר בוער הכובע, דבר, 26 ביולי 1963
