המילון האנגלי של אוקספורד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף Oxford English Dictionary)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

המילון האנגלי של אוקספורדאנגלית: Oxford English Dictionary, בקיצור OED), הוא מילון אנגלי-אנגלי שהוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. המילון נחשב בעיני רבים כמקיף והמהימן ביותר לשפה האנגלית. נכון לסוף שנת 2005 המילון מכיל 301,100 ערכים ראשיים היוצרים 616,500 מילים בהטיות שונות. המהדורה המודפסת השלמה האחרונה יצאה לאור בשנת 1989.

מדיניותו הרשמית של המילון היא לתעד את כל צורות הביטוי והשימוש של כל מילה בכל נוסחי האנגלית, בהווה ובעבר.

היסטוריה

מקורות

למילון ממנו התפתח המילון הנוכחי לא היה כל קשר בתחילתו לאוניברסיטת אוקספורד. הרעיון נולד בלונדון כפרויקט של החברה הפילולוגית בעקבות חוסר שביעות הרצון של ריצ'רד טרנץ', הרברט קולרידג' ופרדריק פורנויל מהמילונים של התקופה.

ביוני 1857, הם הקימו את "ועדת המילים הבלתי מתועדות", כשמטרתם למצוא מילים שלא נכללו במילונים קיימים. אמנם, הדו"ח שטרנץ' הגיש בנובמבר של אותה שנה לא היה רשימה פשוטה של מילים חסרות- היה זה מחקר בנוגע לחלק מהחסרונות העקרוניים של המילונים הקיימים, אותם הוא סיכם בשבע נקודות:

  • כיסוי לא מספק של מילים שיצאו משימוש
  • חוסר עקביות בפירוט משפחות מילים קרובות
  • מידע שגוי לגבי שימוש ראשון במילים
  • השמטת ההיסטוריה של פירושים שיצאו משימוש
  • הבחנה לא מספקת בין מילים נרדפות
  • שימוש בלתי מספיק בציטוטים מדגימים טובים
  • בזבוז מקום על מידע שחוזר על עצמו או שאינו רלוונטי

הצעתו של טרנץ' הייתה לא פחות מאשר כתיבת מילון מקיף חדש, מאפס. המילון יתבסס על כמות גדולה של תרומות ממתנדבים שיקראו ספרים, יעתיקו ציטוטים המדגימים את השימושים השונים של מילה וישלחו אותם אל העורכים. ב-1858 החברה נתנה את הסכמתה העקרונית לפרויקט: מילון אנגלי חדש המבוסס על עקרונות היסטוריים.

העורכים הראשונים

פרדריק ג'יימס פורנוויל
ג'יימס מארי

טרנץ' אמנם היה דמות מפתח בתחילתו של הפרויקט, אך תפקידו בכנסייה לא אפשר לו להשקיע את הזמן הדרוש כדי לשמש כעורך המילון ולאחר מספר חודשים הוא הוחלף על ידי הרברט קולרידג' שנחשב לעורך הראשון.

ב-12 במאי 1860, פורסמה תוכנית העבודה של קולרידג' והמחקר החל. ביתו שימש כמשרד העורך והוא התקין בו מערך של 54 תאים שיכלו להכיל עד 100,000 דפי ציטוט. באפריל 1861 פורסמו דפי הדוגמה הראשונים. בשלהי אותו חודש נפטר קולרידג' עצמו ממחלת השחפת כשהוא בן 31.

מלאכת העריכה נפלה בידי פרדריק ג'יימס פורנוויל, שאמנם היה בעל מוטיבציה ובקיאות גדולה אך חסר לו אורך הרוח שנדרש מפרויקט כל כך גדול. התחלתו הנמרצת הביאה לגיוס עוזרים חדשים לפרויקט ול-2 טונות של דפי ציטוט שהתקבלו בביתו מהציבור הרחב. פורנוויל הבין שבכדי לייעל את הפרויקט יש להקים מערכת סינון. ב-1864 הוא הקים את החברה לחקר האנגלית המוקדמת וב-1865 את חברת צ'אוסר, שעסקו בהכנת טקסטים שיועילו לפרויקט. במשך 21 שנים המשיכו בעבודה מקדימה זו ובסוף התקופה כבר היו כ-800 מתנדבים. אחד המתנדבים שתרם חומר רב לפרויקט, ויליאם מיינור, התגלה לימים כחולה נפש הסגור במוסד באשמת רצח. ככל שהפרויקט התמהמה החל פורנוויל לאבד שליטה על המתנדבים ורבים מהם חשבו שהפרויקט נזנח. אחרים נפטרו ודפי הציטוט שלהם לא הוחזרו. סט שלם של דפי ציטוט לאות H נמצא לימים בטוסקנה, אחרים נחשבו לבזבוז נייר ונשרפו כחומר בעירה.

ב-1870 חיפש פורנוויל מחליף לעצמו. הנרי סוויט והנרי ניקול סירבו לבקשתו ולבסוף מונה ג'יימס מארי לעורך החדש.

העריכה באוקספורד

עם הזמן התברר כי המילון ההולך ונכתב יצטרך לצאת לאור כספר ארוך במיוחד. החברה פנתה למספר הוצאות במשך השנים כדי להדפיס דפי דוגמה או כגישוש לגבי הוצאה לאור של המילון כולו, אך שום הסכם לא נחתם. בין ההוצאות היו הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' והוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

לבסוף, בשנת 1879, אחרי שנתיים של משא ומתן, הסכימה ההוצאה של אוקספורד לא רק להוציא לאור את המילון אלא גם לשלם את משכורתו של מארי (שאז כבר היה גם נשיא החברה הפילולוגית) כעורך. תוכניתם הייתה לחלק את ההוצאה לשלבים, שכל אחד מהם יצא כקונטרס ולבסוף המילון כולו בארבעה כרכים ו-6,400 עמודים. הם קיוו לסיים תוך 10 שנים.

מארי, שהעריך נכונה את גודלו הפרויקט, בחר שלא להשתמש בביתו כמקום עבודה כדי לא להפריע למשפחתו הגדולה. לצורך העניין, הוא הקים מבנה במיל היל, פרבר של לונדון. בבנין החדש, אותו מוריי כינה ה'סקריפטוריום', נבנו מערך של 1,029 כוורות, עבור דפי הציטוט, ואין ספור מדפים.

מארי אסף מחדש את כל דפי הציטוט מתקופת פורנוויל אך מצא אותם בלתי מספיקים משום שהקוראים התמקדו בעיקר במילים הנדירות והמעניינות. הוא פרסם קריאה חדשה למתנדבים שהופצה בעיתונים, חנויות הספרים והספריות. הפעם התבקשו הקוראים במפורש לספק כמה שיותר ציטוטים גם עבור מילים "רגילות". מארי מינה את הפילולוג הצרפתי, פרנסיס מרץ לנהל את התהליך בצפון אמריקה. תוך זמן קצר, 1,000 דפי ציטוט חדשים הגיעו כל יום לסקריפטוריום וב-1882 מספרם כבר הגיע ל-3.5 מיליון.

ב-1 בפברואר 1884, 23 שנים אחרי דפי הדוגמה הראשונה של קולרידג', יצא לאור הקונטרס הראשון של המילון תחת הכותרת החדשה: מילון אנגלי חדש על בסיס עקרונות היסטוריים. הקונטרס, שהתבסס בעיקר על החומר שנאסף על ידי החברה הפילולוגית, כלל 352 עמודים וכיסה את כל המילים מ-A עד Ant. מחירו היה 12 שילינג ו-6 פני, והוא נמכר בכמות מאכזבת של 4,000 עותקים בלבד.

בשלב זה התבהר להוצאה באוקספורד שאם לא יעשו שינוי נרחב במבנה העריכה, ההוצאה תארך זמן רב מדי. הם סיפקו תקציב נוסף עבור סייעים חדשים אך הציבו למארי שתי דרישות בתמורה. קודם כל היה עליו לעבור ממיל היל לאוקספורד, מה שאכן עשה ב-1885. שוב הוא בנה לעצמו סקריפטוריום (עקב סכסוך שכנים חלקו נקבר תחת לאדמה) ורשות הדואר התקינה לו תיבת דואר מחוץ לבית.

את הדרישה השנייה מארי היה פחות להוט למלא. ההוצאה אמרה שאם לא יוכל לעמוד בלוח הזמנים הרצוי, ייאלץ להעסיק עורך בכיר נוסף שיעבוד על אותיות אחרות במקביל אליו ולא תחת פיקוחו. מארי לא רצה לחלוק את העבודה וקיווה כי קצב עבודתו יגבר עם צבירת הניסיון. אולם, שאיפתו של מארי התבדתה וב-1888 תחת לחץ מפיליפ גל מהוצאת אוקספורד, מארי קידם את הנרי ברדלי שהועסק 4 שנים קודם לכן כסייע, לשמש כעורך בכיר שני. בתחילה עבד ברדלי בחדר במוזיאון הבריטי בלונדון וב-1896 עבר לאוניברסיטת אוקספורד עצמה.

גל המשיך להטריד את שני העורכים ללא הרף בדרישות לעמוד בלוחות בזמנים ומסגרות התקציב עד שנראה כי הפרויקט כולו עומד להתמוטט. אלא שכשהתפרסם הסיפור בתקשורת, דעת הקהל תמכה בגישת העורכים. גל פוטר והאוניברסיטה שינתה את מדיניותה לגבי מסחריות הפרויקט, אם העורכים מרגישים כי על המילון לגדול ולעלות יותר מהמתוכנן - לו יהי, זהו פרויקט חשוב מספיק כדי להקדיש לו את מירב הזמן והמשאבים הנדרשים כדי לסיימו כראוי.

אמנם, לא מארי ולא ברדלי זכו לראות בסיומו של הפרויקט. מארי נפטר ב-1915 והיה אחראי לכל המילים המתחילות באותיות A-D,H-K,O-P,T, המהוות כמעט חצי מהמילון. ברדלי נפטר ב-1923 וסיים את E-G,L-M,S-Sh,St,W-We. באותו הזמן שני סייעים נוספים קודמו להיות עורכים בכירים כך שהעבודה המשיכה ללא בעיות מיוחדות. ויליאם קרייגי שהתחיל ב-1901 היה אחראי על N,Q-R,Si-Sq,U-V,Wo-Wy וב-1925 המשיך לעבוד משיקגו שם קיבל פרופסורה. העורך הרביעי היה ס.ט. אוניונס שהתחיל לעבוד ב-1914 וכיסה את הטווחים שנותרו, Su-Sz,Wh,Wo,X-Z.

הקונטרסים

בתחילת שנת 1894 כבר יצאו לאור 11 קונטרסים, בקצב של כאחד בשנה. ארבעה לאותיות A-B, חמישה ל-C ושניים ל-E. מתוכם שמונה היו באורך של 352 עמודים והאחרון בכל קבוצה קוצר כדי שיסתיים בסוף האות. בשלב זה הוחלט להוציא לאור את הקונטרסים בכרכים ובפרקי זמן קצרים יותר, אחת לשלושה חודשים. החל מ-1895 הכיל כל קונטרס 65 עמודים ועלה 2.6 שילינג. כשהצטבר מספיק חומר, 128 ולעיתים אף 192 עמודים יצאו לאור יחד. קצב זה נמשך עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה שגררה קיצוצים בכח האדם. כשמספיק חומר רציף היה זמין הוא פורסם בשנית במסגרת החוברות הארוכות המקוריות.

ב-1895 נקרא המילון לראשונה בשם "המילון האנגלי של אוקספורד". הכותרת הופיעה על הכריכה החיצונית של הקונטרסים אך השם המקורי המשיך להיות השם הרשמי והופיע בכל מקום אחר.

הקונטרס ה-125 והאחרון, שכלל את המילים בין Wise לסוף האות W, פורסם ב-19 באפריל 1928 ובעקבותיו המילון הכרוך המלא.

המהדורה הראשונה וכרך המילואים הראשון

התכנון המקורי היה להוציא לאור מילון אנגלי-אנגלי חדש בעשרה כרכים על פי האותיות, A, B, C, D, F, H, L, O, Q, Si, Ti; אך ככל שהפרויקט התקדם הכרכים נעשו יותר ויותר עבים. המהדורה המלאה שיצאה ב-1928 אמנם שמרה על החלוקה המקורית אך שני הכרכים האחרונים חולקו לשניים בתחיליות Su ו-V בהתאמה. ניתן היה גם לקבל את הסדרה כולה מחולקת ל-20 חצאי כרכים שכאלה בשני סוגי כריכה אפשריים. המילון כיסה 414,825 מילים על פי כ-5 מיליון ציטוטים שכ-2 מיליון מהם הודפסו בפירוט במילון עצמו.

מאז פרסום הכרך הראשון של A-Ant עברו 44 שנה. השפה האנגלית הספיקה להתפתח ולהשתנות בצורה כזו שהכרכים הראשונים של המילון כבר נראו מיושנים. הפתרון לבעיה זו היה הוצאת כרך מילואים שיעסוק בערכים שהיה צורך לעדכן. כרך המילואים נתן גם אפשרות לתקן טעויות או חוסרים שהתגלו במהדורה הראשונה. לרוכשי מהדורת 1928 הובטח כי יזכו בעותק חינם של כרך המילואים לכשיצא.

כמו על קודמיו, גם על כרך המילואים עבדו שני עורכים במקביל. קרייגי שהתגורר בארצות הברית עשה את רוב המחקר על האנגלית האמריקנית. בנוסף הוא ערך את האותיות A-K ואת S-T. העבודה כולה ארכה 5 שנים נוספות.

ב-1933 יצא מחדש המילון כולו, לראשונה תחת הכותרת "המילון האנגלי של אוקספורד". הכרכים אחרי ששת הראשונים שונו באורכם ואוזנו כך שכבר לא היה צורך בחצאי הכרכים. התוצאה הסופית הייתה 12 כרכים על פי התחיליות A, C, D, F, H, L, N, Poyesye, S, Sole, T, V. כרך המילואים היה הכרך ה-13.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24760074המילון האנגלי של אוקספורד