כדורסל בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Basketball Israel.png

כדורסל בישראל הוא ענף ספורט בישראל פופולרי מאוד, ושני רק לכדורגל. הפעילות כוללת ליגות הכדורסל, הנבחרות והמועדונים הפועלים בישראל. בשנת 1932 נוסדה קבוצת הכדורסל הראשונה בארץ, מכבי תל אביב. בהמשך העשור נוסדו קבוצות נוספות והמשחקים הראשונים היו משחקי ידידות. הכדורסל שוחק לראשונה באופן סדיר במשחקי המכביה השלישית. הליגה הסדירה הראשונה הוקמה בשנת 1953 בשם 'הליגה הלאומית'. נבחרת ישראל החלה את דרכה בשנת 1952 כ'נבחרת צה"ל' וערכה משחקי הכנה בין היתר מול נבחרת הצבא הצרפתי. בהמשך השנה ערכה נבחרת ישראל את משחקיה הראשונים כשהשתתפה במשחקים המוקדמים של טורניר הכדורסל באולימפיאדת הלסינקי 1952.[1]

המפעלים הבכירים ביותר הם ליגת העל וגביע המדינה.

על הפעלת מפעלי הכדורסל השונים, אחראי איגוד הכדורסל בישראל כמו גם על שיבוץ השופטים ופיקוח על הקבוצות השונות. זאת מלבד האחריות על ליגת העל, שנמצאת בידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.

בישראל קיימות בנוסף גם ליגת תיכונים, נוער, נערים וילדים, וליגת קט סל.

מפעלי הכדורסל

  • ליגת העל - זו הליגה הבכירה ביותר בכדורסל גברים בישראל ותחרות הכדורסל הישראלית שזוכה לחשיפה הגדולה ביותר בארץ. הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל.
ללא קשר לזהות האלופה ומתוקף הסכם ארוך טווח עם הנהלת היורוליג, משחקת מכבי תל אביב ביורוליג. מלבדה,האלופה מקבלת כרטיס ליורוקאפ, והקבוצה שסיימה מתחתיה מקבלת את הכרטיס למוקדמות היורוקאפ. הקבוצה הבאה בתור מקבלת כרטיס ליורוצ'לנג'. בסיום ההסכם הוסר הכרטיס ליורוצ'לנג'.
  • הליגה הלאומית - זוהי הליגה השנייה בחשיבותה. בסיום עונת 2007-08 עלו מליגה זו שלוש קבוצות לליגת העל.
  • הליגה הארצית - הליגה השלישית בחשיבותה. מחולקת לשני מחוזות, מחוז צפון ומחוז דרום. שתי קבוצות עולות לליגה הלאומית בסיום העונה, אחת מכל מחוז.
  • הליגות המקומיות - ליגות א' וב' לכל אזור או מחוז. אלו ליגות חצי-חובבניות ובדרך כלל מסוקרות רק בעיתונות המקומית. קבוצה אחת עולה מכל מחוז בליגה ב' לליגה א' ואחת מכל מחוז בליגה א' לליגה הארצית בסיום העונה.


  • גביע המדינה - מפעל זה הוא השני בחשיבותו ונחשב לתחרותי יותר מהאליפות מכיוון שהוא מוכרע במשחק אחד.
  • גביע ווינר - טורניר כדורסל בן ארבעה ימים, אשר פותח את עונת הכדורסל ומאפשר לקהל להתרשם מההרכבים החדשים. בטורניר משתתפות הקבוצות שסיימו במקומות 1-8 בעונה שעברה. הטורניר התקיים לראשונה ב-2006.
  • ליגת העל נשים - ליגת הנשים המסוקרת והחשובה ביותר בספורט הישראלי, בין הקבוצות הבולטות בה: אליצור רמלה, אלקטרה רמת השרון ומכבי רמת חן.

היסטוריה

נבחרת ישראל

מאז קום המדינה בתש"ח, השתתפה נבחרת ישראל ב-24 אליפויות אירופה. היא נעדרה רק משתי אליפויות אירופה (בשנים 1989 ו-1991, שבהן השתתפו 8 נבחרות בלבד) לאחר רצף של 15 העפלות רצופות מאז 1959.

במאי 1953 הפתיעה נבחרת הכדורסל הישראלית באליפות אירופה שנערכה במוסקבה לאחר שגברה על נבחרות חזקות כמו פינלנד, בולגריה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ואיטליה וזכתה בניצחון טכני על לבנון ומצרים שסירבו להתייצב למשחק נגדה. לאחד הפסד נגד ברית המועצות, הונגריה וצרפת סיימה הנבחרת במקום החמישי המכובד.

הישג השיא של הנבחרת הוא מקום שני באליפות אירופה ב-1979. הדירוג העולמי שלה על פי פיב"א הוא 25 בעולם ו-12 באירופה.

עד כה השתתפה נבחרת ישראל רק פעמיים באליפות העולם בכדורסל- בריו דה ז'ניירו, ברזיל, בשנת 1954 (מקום 8 מתוך 12), ואליפות העולם 1986 בספרד (מקום 7 מתוך 24).

נבחרת ישראל השתתפה רק פעם אחת בטורניר הכדורסל האולימפי, באולימפיאדת הלסינקי (1952).

קבוצות ישראליות בתחרויות בינלאומיות

ברמת הקבוצות, השנה הראשונה בה השתתפה קבוצה ישראלית הייתה 1958, עת מכבי תל אביב לקחה חלק במשחקי גביע אירופה לאלופות. קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב זכתה ב-6 אליפויות אירופה בין השנים 1977 ל-2014 והיא הקבוצה הישראלית המצליחה ביותר, בכל ענפי הספורט. קבוצות ישראליות נטלו חלק גם במפעלים האירופיים השונים כאשר קבוצת הפועל ירושלים זכתה בשנים האחרונות להצלחה באירופה, כאשר השיא היה זכייה בגביע יול"ב בעונת 2003-2004, לאחר ניצחון על ריאל מדריד. הישג אירופי של קבוצה ישראלית במסגרת אירופית הוא זכייתה של קבוצת הנשים של אליצור רמלה ביורוקאפ לנשים בעונת 2010/11. רמלה אירחה את המשחק הראשון מבין שניים ברמלה, משחק שהסתיים בשוויון 61 מרתק. במשחק השני רמלה התעלתה על עצמה, ניצחה בחוץ 61-53, וזכתה בגביע.

הליגה לגברים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ליגת העל בכדורסל

הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.

מ-8 הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום רק ארבע - מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון ומכבי חיפה.

עם השנים נוצר מצב שבו לרוב מכבי תל אביב הוליכה את הליגה ונוצר פער משמעותי ברמה בינה לבין שאר קבוצות הליגה. מצב זה נוצר עקב חוסר האיזון בתקציבים של קבוצות הליגה. בתגובה דובר הרבה על הצבת תיקרת שכר לליגה, דבר שמעולם לא נעשה.

מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 7 קבוצות - מכבי תל אביב זכתה ב-53 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60 שאז נבחרה כקבוצת העשור), הפועל גלבוע גליל זכתה בשתי אליפויות: אחת בשנת 1993, והשנייה בשנת 2010, הפועל ירושלים זכתה בשתי אליפויות: אחת בשנת 2015, והשנייה בשנת 2017, הפועל חולון בשנת 2008, מכבי חיפה בשנת 2013, ומכבי ראשון לציון ב 2016.


מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-14 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. בעונת 2012/13 משחקות בליגה 12 קבוצות.

אלופות הליגה ומחזיקות הגביע לפי שנים

לחצו על כפתור "הצגה" הנמצא בשמאלה של התבנית.

עונה אלופה מחזיקת הגביע
18/19 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
17/18 מכבי תל אביב הפועל חולון
16/17 הפועל ירושלים מכבי תל אביב
15/16 מכבי ראשון לציון מכבי תל אביב
14/15 הפועל ירושלים מכבי תל אביב
13/14 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
12/13 מכבי חיפה מכבי תל אביב
11/12 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
10/11 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
09/10 הפועל גלבוע גליל מכבי תל אביב
08/09 מכבי תל אביב הפועל חולון
07/08 הפועל חולון הפועל ירושלים
06/07 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
05/06 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
04/05 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
03/04 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
02/03 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
01/02 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
00/01 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
99/00 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
98/99 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
97/98 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
96/97 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
95/96 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
94/95 מכבי תל אביב בני הרצליה
93/94 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
92/93 הפועל גליל עליון הפועל תל אביב
91/92 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון
90/91 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
89/90 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
88/89 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
87/88 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון
86/87 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
85/86 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
84/85 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
83/84 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
82/83 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
81/82 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
80/81 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
79/80 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
78/79 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
77/78 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
76/77 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
75/76 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור
74/75 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
73/74 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
72/73 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
71/72 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
70/71 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
69/70 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
68/69 הפועל תל אביב הפועל תל אביב
67/68 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
66/67 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
65/66 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
64/65 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
63/64 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
62/63 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
61/62 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
60/61 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
59/60 הפועל תל אביב -לא התקיים גביע-
58/59 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
57/58 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
56/57 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
55/56 -לא התקיימה ליגה- מכבי תל אביב
54/55 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
53/54 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-

מתקני הכדורסל בישראל

בראשית התפתחות הכדורסל הישראלי רוב משחקי הכדורסל נערכו תחת כיפת השמיים. האולם המקורה הראשון שנבנה בישראל היה אולם הפחים של הפועל חולון אשר הוקם בשנות ה-50 ולא עבר שיפוץ משמעותי עד היום. בשנת 1963 נבנה היכל הספורט ביד אליהו כזירה פתוחה עם יציעי בטון. בשנת 1964 עברה מכבי תל אביב לשחק במתקן זה ובהמשך הוא עבר שיפוץ והפך לאולם כדורסל מודרני בשנת 1972. בשנים אלה חלק גדול מקבוצות הכדורסל הגיעו מקיבוצים ומושבים ומשחקיהן הביתיים נערכו בתוך אולמות פח פשוטים, שחלקם אפילו לא היו מקורים. בשנות ה-70 החלה מגמה על מעבר למשחק באולמות סגורים עד שלפי חוק, בשתי הליגות הגבוהות היה אסור לשחק תחת כיפת השמיים אלא רק באולם סגור ומואר. בשנות ה-80 אכן הסתיים המעבר לאולמות סגורים, שפעמים רבות הוקמו בסיוע מפעל הפיס ולא כללו דבר מעבר לדרישות הבסיסיות. בשנות ה-2000 חלה התפתחות ברמת אולמות הספורט הארץ כאשר בתחילת העשור עבר היכל יד אליהו שיפוץ מקיף והרחבה, בתמיכת חברת נוקיה, וכן נבנו אולמות חדשים באשקלון ונהריה. בשנים האחרונות החלה בניית היכל ספורט גדול ומרכזי בירושלים אשר קבוצת הפועל ירושלים ציפתה לו זמן רב.

האולמות הגדולים בישראל לפי תכולה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היכלי כדורסל בישראל

להלן אולמות הכדורסל הגדולים בישראל לפי תכולה:

שם האולם קבוצה מיקום תכולה שטח תאריך הקמה
פיס ארנה ירושלים הפועל ירושלים מלחה, ירושלים 11,000 47,000 מ"ר הוקם: 2014
היכל מנורה מבטחים מכבי תל אביב יד אליהו, תל אביב-יפו 10,383 23,460 מ"ר הוקם: 1963
הורחב: 1972, 2005
היכל הטוטו חולון הפועל חולון קריית שרת, חולון 5,300 13,000 מ"ר הוקם: 2015
היכל הספורט רוממה הפועל חיפה

,מכבי חיפה

רוממה, חיפה 5,000 13,000 מ"ר הוקם: 1976
הורחב: 2012
היכל קבוצת שלמה הפועל תל אביב מתחם הדרייב אין, תל אביב-יפו 3,400 6,600 מ"ר הוקם: 2014
היכל הספורט אשקלון עירוני אשקלון אשקלון 3,000 6,500 מ"ר הוקם: 1999
אולם הקונכייה הפועל באר שבע באר שבע 3,000 5,000 מ"ר הוקם: 2013

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדורסל בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים