יצחק קנב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף י. קנב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק קנב
קובץ:Kanav yitzhak.jpg
לידה 22 באפריל 1896
מליטופול, האימפריה הרוסית
פטירה 8 במאי 1980 (בגיל 84)
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית הקברות של השומר (כפר גלעדי)
השכלה אוניברסיטת סימפרופול, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת לונדון, בית הספר למשפט וכלכלה
סיעה מפא"י
חבר הכנסת
20 באפריל 195020 באוגוסט 1951
(שנה ו־17 שבועות)
כנסות 1
יצחק קנב מקבל את פרס ישראל, 1962

יצחק קָנֵב (קָניֶבסקי) (22 באפריל 18968 במאי 1980) היה כלכלן ישראלי, ממנהיגי הסתדרות העובדים הכללית וחבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, יו"ר מרכז קופת חולים ומנהל המכון למחקר סוציאלי בהסתדרות. חתן פרס ישראל במדעי החברה לשנת תשכ"ב (1962).

ביוגרפיה

קנב (Kanev) נולד כיצחק קָניֶבסקי (Kanievsky) במֶלִיטוֹפּוֹל שבחצי האי קרים באימפריה הרוסית, הצעיר מבין חמשה בנים. הוא למד באוניברסיטת סימפרופול מדעי הטבע וכלכלה. בשנת 1917 השתתף בהגנה על עיר מגוריו. באותה עת היה בין מייסדי תנועת "החלוץ" ברוסיה, ומטעמה השתתף כציר בוועידת "צעירי ציון" ובוועידה הציונית הכללית בפטרוגרד. בשנת 1919 עלה לארץ ישראל, וכאן היה יו"ר מועצת הסתדרות החלוץ בארץ. קנב גם למד מדעי החברה באוניברסיטת וינה, בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה ובאוניברסיטת לונדון וקיבל תואר מוסמך.

בעת מאורעות תל חי השתתף בקרבות על הגנת החצר ונפצע. לאחר מכן נמנה בין מייסדי גדוד העבודה על שמו של יוסף טרומפלדור.

בהיותו חבר מפא"י השתתף בשנת 1920 בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית והחל לפעול בה. בין השנים 1923-1961 היה מראשי קופת חולים כללית.

מטעם קופת החולים החל כבר בשנת 1925 ליזום הצעה לגיבוש חוק ביטוח בריאות חובה. בשנת 1947 הקים מטעם ההסתדרות את המכון לחקר סוציאלי ועמד בראשו. במסגרת תפקידו עמד בראש הוועדה לביטחון סוציאלי של הוועד הפועל של ההסתדרות. מתוקף תפקידיו מונה מספר פעמים לעמוד בראש ועדות לתכנון מוסד ביטוח לאומי ממלכתי ולגיבוש חוקים סוציאליים. דו"חות ועדות אלו הוגשו החל משנת 1948 ועד לשנות השישים. באותה עת כיהן כחבר בוועדת המומחים לביטחון סוציאלי של ארגון העבודה הבינלאומי. הדוחו"ת היוו תשתית להקמתו ההדרגתית של המוסד לביטוח לאומי, אך מסיבות שונות לא נוסד ביטוח בריאות ממלכתי.[1]

בשנת 1950 עִברת את שמו ל"קנב".[2] ב-5 בפברואר 1951 הושבע לכנסת הראשונה, במקומו של חבר הכנסת אברהם טביב שנפטר באפריל שלפני כן, וכיהן בה כשנה עד לפיזורה.

בשנת תשכ"ב (1962) הוענק לקנב פרס ישראל במדעי החברה.[3]

משנת 1923 היה נשוי לרחל, והיה אב לשולמית נדלר (אדריכלית) ויוסף קנב (כלכלן).

נפטר בשנת 1980, בן 84 במותו.

לאחר פטירתו הוענק על שמו פרס לאקדמאים חוקרים בתחומי הביטחון הסוציאלי ומדיניות רווחה.

כתביו

  • ביטחון סוציאלי מהו? (1922)
  • קרן חוסר עבודה (1933)
  • תוכנית בווריג' (1943)
  • הביטוח הסוציאלי בישראל: הישגיו ובעיותיו (1942)
  • בעיות האוכלוסין והביטחון הסוציאלי (1944)
  • תוכנית לביטוח סוציאלי (1948)
  • ביטוח סוציאלי - מתכנון לתחיקה (1952)
  • אוכלוסין וחברה בעמים ובישראל (1957)[4]
  • חברה בישראל ותכנון סוציאלי (1962)[5]
  • מדיניות סוציאלית בישראל (1964)
  • בעיות פיתוח שירותי הבריאות וביטוח בריאות בארצות מתפתחות (1964)
  • Social policy and social insurance in Palestine, Tel Aviv: General Federation of Jewish Labour In Eretz-Israel (Palestine), 1942. (Second part of the book Social insurance in Palestine.) (2d ed: 1947 – Submitted to the thirtieth conference of the International Labour Organisation, held at Geneva, June 1947)
  • Social insurance in Palestine and its reconstruction (Translated from the Hebrew by Sylvia Satten), Tel Aviv: Social Insurance Committee, General Federation of Jewish Labour in Palestine,‎ 1946.
  • Mutual aid and organized medicine in Israel: forty years of the workers’ health services, Kupat Holim, Tel Aviv: Central Kupat Holim, 1953.
  • Mutual aid and social medicine in Israel, Tel Aviv: Central Kupat Holim; The Social Research Institute of the General Federation of Labour in Israel, 1958. (3d rev. ed.: 1960; 4th rev. ed.: 1965.)
  • Workers’ health insurance and immigrant absorption in Israel‪ Tel Aviv: Kupat Holim-Health Insurance Organisation of the Federation of Labour in Israel, 1960.‎
  • Public expenditure on social security and social services in Israel, and international comparisons (1961/62-1962/63)‎ / by I. Kanev [and] A. Nizan, Tel Aviv: Social and Economic Research Institute, 1966.‎
  • Social and demographic development and the shape of poverty in Israel, Tel Aviv: Economic and Social Research Institute, 1968.[6]
  • 'Israel’s war on poverty and new approaches to rehabilitation, New York: American Histadrut Cultural Exchange Institute (Published in cooperation with "Histadrut" Department of Higher Education, Israel),‎ 1970.‎

לקריאה נוספת

  • אלכסנדר מנור, יצחק קנב: המתכנן הסוציאלי, תל אביב: מקורות תשכ"ה 1965.
    • ביבליוגרפיה של כתבי יצחק קנב: עמ' 141–143.
  • מאיר בראלי (עורך), יצחק קנב, אבי הביטוח הלאומי: קובץ מאמרים, נאומים וראיונות, תל אביב: מחברות לספרות, תשנ"ח 1997. ‬(משלו ועליו)
  • מאיר בניהו, 'יצחק קנב', איתנים, יוני 1980, 161-163.
  • אהרן בקר וטובה ישורון-ברמן, 'יצחק קנב ז"ל', מידע לרופא: כתב-עת לבעיות רפואה, 23: 30-32, 1980.
  • חיים דורון, 'יצחק קנב בונה הביטוח הסוציאלי בישראל', מידע לרופא: כתב-עת לבעיות רפואה, 27: 29-31, 1981.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ שפרה שוורץ, גלגוליו של חוק ביטוח בריאות 1995-1925, באתר תנועת העבודה הישראלית.
  2. ^ ראו הודעה על כך: שינוי שם, דבר, 17 באפריל 1950.
  3. ^ נקבעו ששה חתני "פרס ישראל", דבר, 4 במאי 1962.
  4. ^ ראו ביקורות: זאב כרמי, אוכלוסין וחברה בעמים ובישראל, דבר, 27 באוקטובר 1957; יהודה גוטהלף, כיצד נתגבר על "מעגל הקסמים": המצב הסוציאלי בישראל ובעמים, דבר, 17 באפריל 1959.
  5. ^ ראו ביקורת: י. ג., מעט לעט: מדינת־רווחה בהתהוותה, מעריב, 30 במרץ 1962.
  6. ^ ראו ביקורת: י. שפר, דמותו של העוני בישראל, דבר, 14 בינואר 1969.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26512631יצחק קנב