חיים דורון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים דורון
לידה 26 במרץ 1928
בואנוס איירס
פטירה 14 בנובמבר 2017 (בגיל 89)
לאום ישראלי
תאריך עלייה 1953
לימודי רפואה אוניברסיטת בואנוס איירס
התמחות בריאות הציבור ומנהל רפואי
תואר פרופסור
תפקידים המנהל הרפואי המחוזי של קופת חולים כללית בנגב (1961–1968);
יו"ר האגף הרפואי במרכז קופ"ח ((1961–1976);
יו"ר מרכז קופ"ח (1976–1988)

חיים דורון (דרצ'ינסקי; 26 במרץ 192814 בנובמבר 2017) היה רופא ישראלי יליד ארגנטינה, שהשפיע במידה רבה על עיצוב מערכת הבריאות בישראל. דורון היה מומחה לבריאות הציבור ולמנהל רפואי, שפיתח את תחום רפואת המשפחה בישראל בתוככי מערכת הבריאות, במחקר ובאקדמיה. יו"ר מרכז קופת חולים כללית (19761988). פרופסור לרפואה קהילתית באוניברסיטת תל אביב.

קורות חיים

חיים דורון (דרצ'ינסקי) נולד ב-1928 בבואנוס איירס בירת ארגנטינה, בנם של חנה ומשה דרצ'ינסקי. סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בואנוס איירס. מנעוריו היה פעיל ציוני, וטרם עלייתו שימש כמזכיר הקונפדרציה של תנועות הנוער הציוניות בארגנטינה. הוא סבר כי עם קום המדינה, יש לעלות לישראל. בסוף 1952 הקים בבואנוס איירס ארגון למען עליית בעלי מקצוע לישראל. ובראשית שנת 1953 עלה לישראל עם רעייתו נעמי. עם עלייתו התיישב בגברעם ושימש כרופא ראשוני ביישובי הנגב ובבאר שבע. בשנים 19601961 השתלם בבריאות הציבור באוניברסיטת לונדון. עם שובו ב-1961 היה למנהל הרפואי המחוזי של קופת חולים כללית בנגב. ב-1968 התמנה ליו"ר האגף הרפואי במרכז קופת חולים כללית.[1] הוא כיהן בתפקיד זה עד 1976, אז התמנה ליו"ר ההנהלה המרכזית של קופת חולים כללית בפועל (ומ-1977 – יו"ר),[2] עד 1988.

דורון יזם ופיתח את תחייתה של רפואת המשפחה כמומחיות בישראל באמצעות קידום ההתמחות ברפואת המשפחה במערכת הבריאות כולה, במחקר ובאקדמיה.

כמנכ"ל קופת חולים כללית הרחיב את פריסת בתי החולים והמרפאות בצורה ניכרת תוך גיוס תורמים רבים. בין היתר הוביל את שיתוף הפעולה עם ארווינג שניידר, שבעקבותיו הוקם בית החולים לילדים הראשון בישראל[3]. כמו״כ יזם את הקמתה של עמותת המועצה הציבורית למען המרכז הרפואי לילדים בישראל[3].

בראשית עבודתו בנגב, תוך מפגש עם המציאות הקשה של מחסור ברופאים בכפר ובריכוזי העלייה ההמונית, יזם וארגן תוכנית להבאת רופאים צעירים מארגנטינה לשרות בנגב. במסגרת תוכניתו זו הגיעו כ-250 רופאים, רובם לנגב ומקצתם לגליל. רובם המכריע של הרופאים הללו השתקע בישראל.[4]

עמד בראש ועדה מטעם משרדי הבריאות והקליטה, שתכננה את קליטתם של המוני הרופאים שהגיעו מברית המועצות לשעבר, בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים.

הלך לעולמו בכ"ו בחשוון התשע"ח ונקבר בבית העלמין הישן-נושן בבאר שבע, קרוב לקברי הוריו (משה וחנה דרצ'נסקי).

מחקר ואקדמיה

את פעילותו האקדמית קיים דורון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת תל אביב. יחד עם פרופ' משה פריבס הקים את בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בהמשך הקים והיה למנהלו הראשון של בית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. ב-1975 הועלה לדרגת פרופסור חבר לרפואה קהילתית באוניברסיטת תל אביב.[5]

דורון היה מיוזמי ומקימי המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (1993). הוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון, אות הוקרה על מפעל חיים ממשרד הבריאות, ועמית כבוד של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

דורון הוציא מספר רב של פרסומים בנושא ארגון שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות. יחד עם פרופ שפרה שוורץ חיבר את הספר "הרפואה בקהילה" (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2004) וכן היה העורך ואחד מכותביו של הספר "מערכת הבריאות – לאן?" (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2009).

בשנת 2014 פרסם יחד עם פרופ' שפרה שוורץ ופרופ' שלמה וינקר את הספר "רפואת המשפחה בישראל" מקורותיה, תולדותיה ומשמעותה. (הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

משפחה

דורון נישא לנעמי לבית גוטמן. היה אב לשלושה: הרב ישעיהו, עמוס וחנה (הולנד), ולו נכדים ועשרות נינים.

לקריאה נוספת

  • 'Doron, Haim,' in: Who's Who in Israel and in the Work for Israel Abroad, 1980, p. 88.

קישורים חיצוניים

ממאמריו:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31401083חיים דורון