ישראל עבדיך

יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ
יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ נֶאֱסָפִים,     מִתְאַוִּּים סְלִיחָתְךָ וּלְיִשְׁעֶךָ נִכְסָפִים –     אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ קָרְבָּן מוּסָפִים,     הָאֵ-ל, הַנּוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים.     יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ הָעֲשׁוּקִים וְנֶאֱנָחִים,     בְּכָל יוֹם שׁוֹפְכִים שִׂיחָם לְדָר בִּמְרוֹמֵי מְתוּחִים –     אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ עוֹלוֹת וּזְבָחִים.     יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ הַהוֹלְכִים שָׁחוֹחַ,     מִשְׁתַּטְּחִים וּמִתְנַפְּלִים לְאֵל נֶאְדָּר בַּכֹּחַ –     אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ.     יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ עָלֶיךָ נִסְמָכִים,     וְאֶל רַחֲמֶיךָ פּוֹנִים וּלְיִשְׁעֶךָ חוֹכִים –     אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ מְנָחוֹת וּנְסָכִים.     יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ נִדְהָמִים וְנִפְעָמִים,     וּמֵעֹצֶם חֶטְאָם קְרָאָם פַּחַד וְאֵימִים –     אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּקָרְבָּנוֹת וּשְׁלָמִים.     יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ נֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים,     וְעַל חַסְדְּךָ נִשְׁעֲנוּ, וְאִם הֵם מִטּוֹב רֵקִים –     אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ חַלּוֹת וּרְקִיקִים.
פרויקט בן יהודה

ישראל עבדיך הוא פיוט ליום הכפורים מאת רבי אברהם אבן עזרא. הפיוט פותח את סדר הסליחות הנאמרות בתפילת מוסף של יום הכפורים בקהילות הספרדים.

מבנה

בפיוט ששה בתים, ובכל בית שלושה טורים המסתיימים בחרוז קבוע. הפיוט שקול במשקל ההברתי-דקדוקי, ובכל שורה בו ישנן שתים-עשרה תנועות.

הצלעית הראשונה בכל בית היא: ”יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ”, ביטוי הלקוח מתחינת משה אל אלוקים אחרי חטא העגל, שלא ישמיד את עם ישראל. או מספר נחמיה, פרק א', פסוק ו', שם מתחנן הנביא: ”תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתֻוּחוֹת לִשְׁמֹעַ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם יוֹמָם וָלַיְלָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ וּמִתְוַדֶּה עַל חַטֹּאות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָטָאנוּ לָךְ וַאֲנִי וּבֵית אָבִי חָטָאנוּ.”. כל טור שלישי פותח במילים ”אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם”. בחלק מהדפוסים, לאחר כל בית נאמרת השורה:

הָאֵ-ל, הַנּוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים.

— מתוך הפיוט, ע"פ ספר שמות, פרק ל"ד, פסוקים ו'-ז'

הלקוחה מתוך י"ג מדות של רחמים, לב סדר הסליחות, בהם נאמר: ”ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה” (ספר שמות, פרק ל"ב, פסוקים ו'-ז'). המובאה מדגישה את המדה לפיה האל יגמול חסד לעם ישראל.

תוכן

הפייטן מתאר את תפילתם ואת שפלותם הגשמית והרוחנית של עם ישראל, המתקבצים לתפילה בבית הכנסת לתפילת מוסף של יום הכפורים מבקש מאלוקים שיקבל את התפילה, כאילו הייתה קרבן המוקרב אליו.

הפיוט מתמקד בכך שהתפילה באה במקום הקרבנות, רעיון המופיע בתלמוד הבבלי, ונפוץ בשירת ימי הביניים. הפייטן משווה את תפילתם של ישראל למספר סוגי קרבנות: הוא פותח בקרבן מוסף, המתאים לתפילה אותה הוא פותח, בבית א'. לריח ניחוח, המופיע בפרשת ויקרא לגבי כמעט כל הקרבנות וכן לגבי קטורת הסמים בבית ב', לקרבן עולה ונסכים בבית ג', לקרבן שלמים בבית ד', ולקרבן מנחה, הדל מכולם ומושווה לריקנות המעשים הטובים של עם ישראל, בבית האחרון.

יש שכתבו שכוונת הפייטן בשורה החותמת כל בית, היא לבקש מהקל שינצור את הקרבנות אותם הקריבו האבות, בעת תפילת הבנים.

לקריאה נוספת

• ישראל לוין, שירי־הקודש של אברהם אבן עזרא, חלק ב', הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 1975, עמ' 532–534.
• ביאור לפיוט מאת הרב יעקב יצחקי, מחזור אהלי יעקב ליום הכפורים, ירושלים ה'תר"ע, דף קנב ע"ב - קנג ע"א.
• ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק ב', 4236, עמ' 424.

קישורים חיצוניים

• הפיוט ישראל עבדיך, באתר הפיוט והתפילה.
• אברהם אבן עזרא, "יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ נֶאֱסָפִים" בפרויקט בן-יהודה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37240870ישראל עבדיך