רבי ישראל משה אולבסקי
 | |
| לידה |
כ"ח באלול ה'תרע"ו אושנצ'ין פולין |
|---|---|
| פטירה |
ז' בסיוון ה'תשכ"ו (בגיל 49) ניו יורק ארצות הברית |
| מקום פעילות | פולין, גרמניה |
| השתייכות | רבני פולין, חסידי גור |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | רבי אריה צבי פרומר, רבי מנחם זמבה |
| בני דורו | הרב יואל הלפרן, רבי שלמה זאב צווייגענהאפט, הרב ישראל אריה זלמנוביץ |
רבי ישראל משה אולבסקי (כ"ח באלול ה'תרע"ו – ז' בסיוון ה'תשכ"ו) היה איש ציבור ואיש חינוך במסגרת אגודת ישראל, בפולין, גרמניה וארצות הברית. היה הרב של ראדזיוב עד השואה. לאחר השואה שימש כרב בברגן-בלזן וכרב העיר צלה (אנ'). מרבני הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש הבריטי. בהמשך היגר לארצות הברית שם ייסד מוסדות של חסידות גור.
ביוגרפיה
נולד לרבי יהודה אריה ולהענא רבקה. אמו הייתה בתו של הרב דוד שלמה זלמן ניימן, רבה של אושנצ'ין. אביו נפטר בהיותו בן שש, והוא נשלח ללמוד ב"חדר" בעיר ולוצלאווק. לאחר מכן למד במתיבתא בוורשה ואחר כך בישיבת חכמי לובלין[1] הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב מנחם זמבה. לאחר חתונתו גר אצל חמיו באיזביצה קויאווסקה. ולאחר מכן כיהן כרב העיר ראדזיוב.[2]
במהלך השואה, היה אסיר במחנה הכפייה פלצרי בצ'נסטוחובה[3] ובמחנה הריכוז אושוויץ במהלכה איבד את כל משפחתו, אמו אשתו וילדיו למעט אחיו. לאחר צעדת המוות ומעבר בכמה מחנות ריכוז פגש את אחיו הבכור רפאל אולבסקי, במחנה ברגן-בלזן, שם התברר להם ששניהם היו אסירים באושוויץ באותו זמן בבלוקים סמוכים מבלי לדעת זאת.
פעילותו בגרמניה לאחר השואה
ב-1945 התקיים הקונגרס הראשון לשארית הפליטה באזור הכיבוש הבריטי, ובו נבחר הרב אולבסקי לאחד משלושת נציגי אגודת ישראל[4] בוועד מחנה העקורים ברגן-בלזן שהיה בתחילה מחנה העקורים היהודים היחיד באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. הוועד לקח אחריות ציבורית על כל היהודים באזור הכיבוש הבריטי שבגרמניה[5].
הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן התיר לעגונות להינשא מחדש[6]. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות[7].
הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"[8] להקמת הקהילה בצלה היה משנה חשיבות מאחר שבכוונת הבריטים הייתה להחזירם לפולין תוך הסתמכות על אי קליטתם ומעמדם כפליטים עקורים[9]. כמו כן סייע להקמת ישיבה לצעירים ניצולי שואה בלנדסברג שנמצאה אז בדרום אזור השיפוט האמריקאי בגרמניה. גם בלנדסברג היה מחנה ריכוז ולאחר מכן מחנה עקורים. במקביל המשיך בפעולותיו הציבוריות והרבניות בוועד האזורי הבריטי ובמחנה העקורים.
פעילותו בארצות הברית במסגרת חסידות גור ואגודת ישראל
הרב אולבסקי עבר לאמריקה ב-1950, המשיך לפעול במסגרת אגודת ישראל ולקח חלק פעיל בהנהגת שיקום חסידות גור בארצות הברית לאחר השואה[10]. שם ייסד מספר מוסדות תורניים של חסידות גור בהם "דרכי נעם", "ישיבת מחזיקי הדת" ו"מתיבתא בית ישראל" והיה חבר הוועד הפועל והמוסדות המרכזיים של אגודת ישראל.
הרב אולבסקי שאף לעלות לא"י. בשנת 1950 היה בין הנואמים בטקס העלייה לקרקע של המושב גמזו[11]. בשל צורכי הציבור בארצות הברית נשאר שם עד שנפטר בגיל מוקדם יחסית בארצות הברית בז' בסיון ה'תשכ"ו, (1966). לאחר מסע הלוויה גדול בניו-יורק בו נשאו דברים, רבנים ונציגי שארית הפליטה הועלו עצמותיו לישראל, כאשר המשיך מסע ההלוויה בירושלים בהשתתפות רבני חסידות גור. הרב אולבסקי נקבר בסמיכות לרבו הרב מנחם זמבה בבית הקברות הר המנוחות, בירושלים[12].
בשנת 2006 הונצחו הרב ישראל משה ורפאל אולבסקי בשלט על בית הכנסת בעיר צלה בגרמניה.
משפחתו
- אשתו רחל לאה בתו של הרב יהושע קאטובסקי, ובנם יהושע יהודה אריה נהרגו בטרבלינקה בשנת ה'תש"ג. הוא נישא בשנית לאחר השואה להרבנית זלאטא ונולדו להם כמה ילדים.
- בנו, הרב דוד אולבסקי, היה ראש ישיבה של חסידי גור באמריקה[13][14][15]. נכדו, הרב ישראל משה אולבסקי (הקרוי על שמו) הוא ראש הישיבה הנוכחי[16].
לקריאה נוספת
- הפרדס, חוברת י' שנה מ', עמ' 42, 1966.
- חגית לבסקי, "משוחררים אך לא בני חורין: יסודות הארגון היהודי-לאומי בברגן-בלזן", הציונות יח (1994)
- רפאל אולבסקי - הדמעה: פרקי זכרונות על אושנצ'ין-קויאבסקי, אושוויץ, בונה, וברגן-בלזן, בהוצאת ארגון שארית הפליטה מהאזור הבריטי - ברגן-בלזן - בישראל, תל אביב 1983.
קישורים חיצוניים
- מ"ם, "אחד ממקימי הריסות הרוח לאחר השואה", בית יעקב, גיליון 89, תשרי תשכ"ז, עמ' 25, באתר היברובוקס
- חגית לבסקי - ראשית חדשה: שארית הפלטה כישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945, בספר "השואה - היסטוריה וזיכרון : קובץ מאמרים שי לישראל גוטמן" בהוצאת יד ושם, 2001.
הערות שוליים
- ^ "אור המאיר" שנה א' עמ' 4 , בהוצאת אגודת תלמידי מהר"ם שפירא.
- ^ שמואל אלברט, המודיע (מהדורה אנגלית) "עניין", ג' אייר תשע"ג
- ^ אייבשיץ יהושע -"בקרובי אקדש" עמ' 262
- ^ בריחים של שתיקה - שארית הפליטה וארץ ישראל", בשנתון משואה כח' עמ' 59, בעריכת יואל רפל. לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות.
- ^ ליהודים מקבוצות שונות לא היה מעמד זהה בעיני השלטון הבריטי, לא רק מקרב העקורים אלא גם מקרב מי שהשתכנו בערים עצמם.
- ^ "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא", אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.
- ^ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות, דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.
- ^ מגדל דוד (לעלוב) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל
- ^ ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה, בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152–154. באתר דעת.
- ^ המודיע (מהדורה אנגלית) ה' אייר תש"פ (community section) עמ' 24
- ^ מושב עובדים חדש של פועלי אגודת ישראל, הצופה, 1 במרץ 1950
- ^ הרב ישראל משה Olewski, באתר geni_family_tree
- ^ כל רגע - אבל בגור: ראש הישיבות נפטר מנגיף הקורונה, באתר kore.co.il
- ^ ראש ישיבות גור בארה"ב: הגר"ד אולבסקי, באתר כיכר השבת
- ^ יעקב מלמד, אבל בארה"ב: ראש ישיבות גור הגאון רבי דוד אולבסקי זצ"ל, באתר JDN - חדשות, 2020-04-05
- ^ New Gerrer Rosh Yeshiva, Son of Haguon Rav Dovid Olewski, Moves to New York – Boro Park 24, boropark24.com
31469835ישראל משה אולבסקי