ישראל זרחי

ישראל זרחי (גרטלר) (כ"א בתשרי תר"ע, 9 באוקטובר 1909, ינדז'יוב, פלך קיילצה, פולין – ז' באב תש"ז, 24 ביולי 1947, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם ועורך. בתו היא המשוררת נורית זרחי.

ביוגרפיה

זרחי נולד בשנת 1909 בשם ישראל גרטלר בעיירה ינדז'יוב (Jędrzejów) שבפלך קיילצה בפולין. למד בבית ספר פולני ובגימנסיה יהודית-פולנית. בגיל 15–16 שהה בטירול אצל משפחה יהודית וינאית ולמד גרמנית. עם שובו לפולין התקרב לציונות, למד עברית והצטרף להכשרה חלוצית בחוות גורוכוב שליד ורשה. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל, הצטרף לקיבוץ, והיה פועל. בין שאר עבודותיו היה גם פקיד וסולל כבישים. בשנת 1932 עלה להר הצופים והשלים לימודיו באוניברסיטה העברית כמוסמך למדעי הרוח. החל לפרסם סיפורים בכתבי העת בראשית שנות השלושים. בשנת 1933 יצא לאור ספרו הראשון "עלומים". עד מותו בגיל צעיר הספיק ישראל זרחי לפרסם כעשרה רומנים וקובצי סיפורים.

בשנת 1947 נפטר בירושלים מסרטן. לאחר מותו יצא לזכרו מאסף ספרותי בשם "עיטורים", ובו סקירת חייו, דמותו ויצירתו. על שמו קרוי רחוב בשכונת רמות בירושלים.

יצירתו

הביקורת הספרותית של זמנו לא היטיבה עם זרחי שיצירתו הייתה מנוגדת להלך הרוח הכללי של התקופה: ספריו בוקרו קשות, והוגדרו כספרות לא גבוהה, לא אמנותית דיה, בעלת השפעות זרות בולטות, ריאליסטית מדי ואפילו נטוריאליסטית. יוצאים מכלל זה הוא ספרו "נחלת אבות", שנדפס בירושלים בשנת תש"ו, 1946. שזכה להערכה והתייחסות חיובית (יצא בשנית בהוצאת "תרמיל" של משרד הביטחון, בשנת תשל"ד, 1974) וספרו "ארץ לא זרועה", רומן מחיי הביל"ויים, שזכה בשנת 1947 בפרס ירושלים ע"ש דוד ילין.

ישראל זרחי היה גם מתרגם מוכשר, ועל אף שלא הרבה לתרגם, הרי סיפוריו הקצרים של היינריך פון קלייסט שבתרגומו זכו לתפוצה נרחבת ולמהדורות חוזרות. ישראל זרחי שייך ספרותית לאותו "דור אבוד" ונשכח, שפעל ויצר בין ראשוני הסופרים העבריים של העלייה השנייה, לבין צעירי הסופרים של דור הפלמ"ח, דור בארץ, ילידי הארץ או מי שעלו כילדים.

מספריו

• עלומים, רומן, תל אביב, 1933.
• ימים יחפים, רומן, הוצאת מצפה, תל אביב, 1935.
• מסע בלא צרור, עלים מפנקס מסעות, ירושלים תרצ"ט 1939.
• קראו לו כילי, סיפור, ירושלים תרצ"ט 1939.
• הר הצופים : ארבע שנים מחייו של דניאל גפן , רומן, אחיאסף, ירושלים, 1940.
• שלהבת גנוזה, מחזור סיפורים, ירושלים 1943.
• ארץ לא זרועה, רומן, עם עובד, תל אביב, תש"ו 1946.
• מלון אורחים, תל אביב, תש"ז 1947.
• כפר-השילוח, רומן, עם עובד, תל אביב, תש"ח 1948.
• החוף הנכסף : סיפורים, הביא לדפוס חיים תורן, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1950.
• בית סבתא שחרב ; מלון אורחים ; על שום מה , סיפורים, תל אביב, משרד הביטחון, 1988.
• נחלת אבות, תל אביב, משרד הביטחון, 1974.
• הנפט זורם לים התיכון, מהדורה אחרונה, הוצאת כרמל ירושלים 2007.

תרגומיו

• היינריך פון קלייסט, שלוש נובלות: מיכאל קולהאז, המרקיזה פון או -, דו-קרב, עם עובד, תל אביב, 1982.
• ג'וזף קונראד, סיפורים מפי השמועה: הסיפור, נשמתו של חייל, ירושלים, תש"ה 1945.
• זוסמן סגלוביץ', בנתיב הלהבות, ראובן מס, ירושלים, תש"ו 1946.

ספר לזכרו

• חיים תורן, עיטורים: מאסף ספרותי לזכר ישראל זרחי, ירושלים: אחיאסף, תש"ט.

לקריאה נוספת

• אריה ליפשיץ, 'צעיר קנה לו אחיזה שורשית בסיפור : לדמותו של ישראל זרחי', דבר, ינואר 1985.
• גרשון שקד, 'מאותם שיחים שבלעדיהם אין עצים', על יצירתו של ישראל זרחי, בצרון, ד', 1982.
• יוסף בן חיים טובי, 'על כפר השילוח ועל הספר "כפר השילוח" לישראל זרחי', אפיקים, קכ"ז, 2006.
• חיה הופמן, 'סאגה תימנית על עולי תרמ"ב', על "כפר השילוח" לישראל זרחי, בתוך סעי יונה, 1983.
• אביבה מהלו, 'ישראל זרחי - המאבק על הלשון ביצירתו', בתוך בין שני נופים, ראובן מס, 1991.
• ניצן ליבוביץ, ציונות ומלנכוליה: החיים הקצרים של ישראל זרחי, הוצאת כרמל, 2015

קישורים חיצוניים

• כתבי ישראל זרחי בפרויקט בן-יהודה
• רשימת הפרסומים של ישראל זרחי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "ישראל זרח זרחי (גרטלר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 907
• ישראל זרחי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• הסופר ישראל זרחי, דבר, 25 ביולי 1947 (נקרולוג)
• צבי קרול, ישראל זרחי: שבעה למותו, דבר, 1 באוגוסט 1947
• אריה ליפשיץ; יוסף אריכא, בשלבי העלייה, דבר, 21 באוגוסט 1947 (עם מותו)
• גלילי שחר, ישראל זרחי - מי שעלה בחתרנותו על כל סופרי דורו, באתר הארץ, 1 בינואר 2016
• כרטיס הקבר של ישראל זרחי, באתר הר הזיתים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ישראל זרחי24720908