רבי ישעיהו שור
| לידה |
ה'תקל"ט מיקיליניץ |
|---|---|
| פטירה |
כ"ז באדר ה'תרל"ט (בגיל 100 בערך) יאסי, רומניה |
| מקום קבורה | יאסי |
| מדינה | רומניה |
| מקום פעילות | הורודנקה; חוטין; דולינא; זברז'; יאסי |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, רב ואדמו"ר |
| רבותיו | רבי מרדכי מקרמניץ |
| תלמידיו | רבי ישראל אברהם פורטוגל; רבי יצחק איזיק טויבש; רבי פנחס לנדמן; רבי יהושע פאליק זאב וולפסון; רבי יהושע רבינוביץ |
| חיבוריו | כליל תפארת |
| אב | רבי משה שור |
| אם | נעכא |
| חתימה |
 |
רבי ישעיהו שור (ה'תקל"ט- כ"ז באדר ה'תרל"ט) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות. רבה של יאסי ורבה הראשי של נסיכות מולדובה, תלמידו של רבי מרדכי מקרמניץ.
ביוגרפיה
נולד בשנת תקל"ט בעיר מיקיליניץ[1]. הוריו היו רבי משה שור, תלמיד הבעל שם טוב[2] ומצאצאי רבי אפרים זלמן שור (בעל 'תבואות שור') ונעכא בת רבי יהודה אריה לייבוש, גם הוא מתלמידי הבעל שם טוב.[3]
את ראשית חינוכו קיבל מאביו שהיה מופלג בתורה ובחסידות[4], וכן קיבל עליו את רבי מרדכי מקרמניץ כרבו. כבר בצעירותו התבטא רבו על אודותיו כי הוא לומד תורה לשמה[5]. (לאחר פטירת זוגתו, נשא את בת רבו בזיווג שני ורבים מתורותיו של רבו מובאים בספרו).
נשא את בת הגביר זאב מטארנירידא שפרנס אותו ביד רחבה, ורבי ישעיהו פתח ישיבה לתלמידים כשהוא עומד בראשה. באותה העת פנו ראשי הקהל של הורודנקה לרבי אברהם דוד מבוטשאטש שימליץ על רב לעירם, והוא ענה להם: "רבי ישעיהו שור זיצט באהאלטן, און די וועלט דארף האבן זיין תורה ועבודה!" (מאידיש: רבי ישעיהו שור יושב לו מוחבא, והעולם צריך את התורה והעבודה שלו!), ומסר בידם מכתב אליו בו ביקשוֹ לקבל את הצעת הרבנות. רבי ישעיה נענה לכך, ונכבדי הורדונקה לקחו אותו לעירם[6]. כן כיהן במשך הזמן ברבנות בקהילות חוטין במדינת בסרביה[7], דולינא וזבאריז[8].
לאחר פטירת רבו בשנת ה'תק"פ נסע לחצרות רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא ורבי מנחם מנדל מקוסוב[9] וכן לרבי צבי הירש מזידיטשוב[10].
בשנת ה'תרי"ד התקבל כרב העיר יאסי שבמזרח רומניה וכרבה הראשי של נסיכות מולדובה, ואז גם פתח חצר חסידית משלו[11]. רבי דב בריש ויידנפלד ("הרב מטשיבין") התבטא כי לרבי ישעיה היו חסידים רבים בגליציה ופולין "ולולא המחלוקת שעשו מחרחרי ריב בינו ובין גדול וקדוש מפורסם בדורו היה מאיר בתורתו את כל העולם".[12] לא ידוע מהי המחלוקת המדוברת.
לעת זקנותו התעוור אך המשיך ללמוד עם תלמידיו. נפטר בן כמאה שנים בכ"ז באדר ה'תרל"ט. מסופר שלפני פטירתו אמר שהוא רואה את פני רבו, רבי מרדכי מקרמניץ[13]. נקבר בעיר יאסי.
רבנותו ביאסי
בתקופתו התגוררו ביאסי כעשרים אלף יהודים. לצד רבי ישעיהו כיהנו בעיר רבי שמואל שמעלקא טויבש (ואחריו בנו, הרב אורי שרגא פייבל) ואחיו רבי יעקב טויבש[14] כרבני אזור שכונת פודול רוש ('הגשר האדום')[15].
רבי ישעיהו פיקח על השוחטים בעיר, ולחם בשוחטים שלא קיימו את תקנות הקהילה, בין היתר בהפעלת מונופולים אשר פגעו במיוחד במעמד הסוציו אקונומי הנמוך של יהודי העיר, ואסר את שחיטתם. הוא מינה שוחטים מטעמו והסמיך אברכים לרבנות, וכן נתן הסכמות לספרים[15].
בעיר הייתה תנועת ההשכלה דומיננטית במיוחד. כשביקשו המשכילים לחדש חידושים ולהרחיב את השפעתם, בין היתר בהקמת תלמוד תורה מודרני, פתח רבי ישעיהו במאבק חריף נגדם. המשכילים שנתמכו על ידי השר מיכאיל קוגלניצ'אנו הצליחו להשעותו ממשרתו לזמן מה, אך הוא הוחזר אליה כעבור זמן קצר בלחץ הציבור. הם פרסמו אז מכתב גינוי בקורא העיתים נגד ד"ר קרפל ליפה שהגן על רבי ישעיהו[15].
רבי ישעיהו קיבל מהשלטונות סמכות לפקח על פרנקיסטים ושבתאים שחדרו מפולין ליאסי ולערים אחרות דרך המדינה הסמוכה בסרביה ולעצור אותם. לצורך כך הוא מינה את רבי יהושע רבינוביץ לרב העיירה ביבולארי הסמוכה והטיל עליו לעצור את אנשי הכיתות האלה שניסו לעבור את הגבול דרך נהר פרוט[15].
פסיקותיו
בקיץ ה'תרכ"ד החלו להגיע ליאסי עופות מקפריסין שנקראו 'קיבריצר' (באידיש: קיבריציני הינער) השונים מהעופות שהיו נשחטים עד אז. רבי ישעיהו אסר את העופות וציווה על השוחטים שלא לשחוט אותם, ופסקו התקבל כמעט ללא התנגדות. כשאחד הרבנים ערער על הפסק, הוציא רבי ישעיהו ספר בנושא בשם 'כנפי נשרים' להוכיח שהעוף אסור. רבי אליעזר זוסיא פורטוגל סיפר שהיה שוחט ביאסי ששחט עוף כזה בניגוד לאיסורו של הרב, ולאחר שאכל את הבשר הזה נחנק ומת[16].
רבי ישעיהו אסר גם אכילת אווזים מפוטמים. רבי שלמה קלוגר חלק על הפסק והורה להיתר. וגם רבי יוסף שאול נתנזון כתב תשובה בה הוא מציג שיקולים להיתר, אך נמנע מלהתיר למעשה, עקב הערכתו לרבי ישעיהו כצדיק וכגאון. חלק מקהילות במולדובה נהגו לפי איסורו ולא אכלו אווזים מפוטמים[15].
קשריו עם גדולי דורו
לרבי ישעיהו היו הקשרים הדוקים עם גדולי דורו, וחלקם אף העריפו עליו שבחים. בין היתר:
- רבי חיים הלברשטאם מצאנז, הכותב בתשובות דברי חיים[17]: ”ואודות אשר חירפו את ידידו מחו' הגאון ההסיד מופת הדור מ' ישעיה נ"י צר לי מאוד וראוי לקרוע לשמע אוזן אך בעוונותינו הרבים יתמלאו בגדים מהקרעים כי כל היום מחרפים ומגדפים תלמידי חכמים וה' הטוב יושיענו.”
- רבי יצחק אייזיק ספרין, לחם יחד עם רבי ישעיהו נגד עופות הקיבריצר וכתב לחתנו של רבי ישעיהו על ספרו כנפי נשרים: ”הנה ידידי השגתי מכתבו הנעים... ומרוב אהבת מר חותנו סבא קדישא (רבי ישעיהו) אכתוב לו... וכו'”[15].
כמו כן עמד רבי ישעיהו ביחסים חמים עם המלבי"ם, וכתב לגבירי בוקרשט, על שו"ב שהפר את התחייבותו כלפי המלבי"ם: ”והשו"ב יהיה סר למשמעות של המלבי"ם ויצווה ששני שו"בים יראו סכיניהם זה לזה או לרב ושניהם יהיו אצל הבדיקה” – על פי התקנה שתיקן המלבי"ם בבוקרשט שכל שוחט חייב להראות לרב או לשוחט אחר את סכין השחיטה[15].
תלמידיו
בין תלמידיו הידועים נמנו:
- רבי ישראל אברהם פורטוגל, רב העיר סקולען במולדובה.
- רבי יצחק איזיק טויבש, רבה של פשקאן.
- רבי פנחס בן הרב צבי לנדמן, רב העיר טרגו-אוקנה.
- רבי יהושע פאליק זאב וולפסון, רבה של פלטיצ'ן.
- רבי יהושע רבינוביץ, רבה של ביבולארי.
צאצאיו
- בתו פרידא קילא, נישאה לרבי יצחק לייבוש טויב בן רבי משה חיים טויב בן רבי יצחק אייזיק מקאליב, ובזיווג שני נישאה לרבי יעקב הגר מזבלטוב[18].
- בתו דבורה, נישאה לרבי ברוך בן רבי יוסף יוסקה מוואלטשיסק[19] בן רבו רבי מרדכי מקרמניץ.
- בנו היחיד, רבי רבי דוד מרדכי חתן רבי יוסף לנדא אב"ד ליטען ויאסי, במשך הזמן גם נהיה רבי דוד מרדכי מחותנו של חמיו.
חיבוריו
- כליל תפארת על חמשת חומשי התורה, הובא לדפוס על ידי הרב מנחם מנדל לנדא חתנו בזאלקויזאלקווא בה'תרכ"ה נדפסו בו גם תשובות וחידושי תורה עם דברי חסידות וקבלה[20].
- חזון ישעיהו על התורה פורסם לאחר פטירתו על ידי רבי מנחם מנדל הגר רב זאבלאטוב בה'תרס"ה[21].
- חידושי רבינו ישעיה שור - לקט מחידושיו ושו"ת שנלקטו מספריו[22].
- מגלות למועדי השם חידושים בדרך פרד"ס[23].
- כנפי נשרים על כשרות התרנגולים מסוג שנקראו 'קיבריצר'.
- חידושים על הש"ס והפוסקים, ושו"ת שלא נדפס[15].
לקריאה נוספת
- רבי ישראל ברגר, זכות ישראל <עשר עטרות>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- יצחק אלפסי, מאורות מעולם התורה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- דוד הלחמי, חכמי ישראל - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- הקדמה לספר שנכתבה על ידי אהרן סורסקי, כליל תפארת, באתר אוצר החכמה.
- ויז'ניצר, מנחם מנדל, פרשת גדולת מרדכי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- יהודה אריה פרנקל-תאומים, עטרת תפארת, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- יעקב גלר, סיני - קמד (ב), קמד (ב), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי ישעיהו שור זצ”ל, באתר ערוץ התורה
הערות שוליים
- ^ רבי ישראל ברגר, עשר עטרות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) אות ט'.
- ^ ויז'ניצר, מנחם מנדל (עורך), פרשת גדולת מרדכי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) הערה כ"ה
- ^ קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - ג, ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יהודה אריה פרנקל-תאומים, עטרת תפארת אות ב'- ג'
- ^ בהקדמה לספרו כליל תפארת
- ^ פרנקל-תאומים, יהודה אריה, עטרת תפארת, באתר היברובוקס אות ז'
- ^ עיננו אודות תקופה זו בספר קהילה, ביסאראביה - יהדות ביסארביה, יהדות ביסארביה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) עמוד 94
- ^ רבי ישראל ברגר, עשר עטרות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) אות א'
- ^ על אודות כך ראו אצל רוט נתן אליהו, כתר מלכות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) פרק ה'
- ^ פרנקל-תאומים, יהודה אריה, עטרת תפארת, באתר היברובוקס אות י"ב- י"ג
- ^ נכדו רבי מנחם מנדל הגר אב"ד זאבלטוב בהקדמתו לספר "חזון ישעיהו"
- ^ רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, כליל תפארת, הקדמה
- ^ תלמידו רבי אליעזר זוסיא פורטוגל בספרו נועם אליעזר פרשת ויחי על הפסוק ושכבתי עם אבותי
- ^ מכתב שחתמו יחד: בקובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - ו, ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) עמוד צ"ח
- ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 15.5 15.6 15.7 מוסד הרב קוק, סיני - קמד (ב), קמד (ב), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בספרו, חידושי רבינו ישעיה שור, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) דף ע"ו הערה אות א' מבן המחבר
- ^ מהדורא תניינא
- ^ ישראל ברגר, עשר עטרות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) אות ט"ז והלאה
- ^ יש להבדיל בינו לבין רבי יוסף יוסקה מוואלטשיסק רבה של יאסי
- ^ כליל תפארת, באתר אוצר החכמה
- ^ חזון ישעיהו, באתר היברובוקס
- ^ חידושי רבינו ישעיה שור, באתר היברובוקס
- ^ דוד הלחמי, חכמי ישראל - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- רבנים רומנים
- משפחת שור
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- אדמו"רים רומנים
- יאשי: רבנים
- תלמידי רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב
- תלמידי רבי צבי הירש מזידיטשוב
- רבנים ראשיים של רומניה
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- נפטרים ב-1879
- יהודים הקבורים ביאשי
- מחברי ספרות תורנית
- מחברי ספרי חסידות
- מחברי ספרי שו"ת
- רבנים חסידים
- רבנים שהגיעו לגיל מאה