רבי יצחק אייזיק וייס (סבליאבה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יצחק אייזיק וייס (כ"ב באדר תקפ"ד, 1824 - כ"ב באדר ב' תרנ"ד, 1894) היה רב חסידי-הונגרי. כיהן כרבה של סְבַליאַבָה (סוואליווע) ובהמשך כראב"ד מונקאטש. מחבר הספרים בית יצחק ודברי יצחק.

ביוגרפיה

נולד במונקאטש לרבי אברהם וייס, בנו של רבי שמואל צבי, שו"ב בקאלוב. נקרא על שם רבי יצחק אייזיק מקאליב, שאביו גדל אצלו לאחר שהתייתם בילדותו. בילדותו נסע עם אביו לחצרו של רבי צבי אלימלך מדינוב. נישא לחיה בתו של ר' קלונימוס קלמן אייזדארפער, עשיר מהכפר פאסיקא הסמוך למונקאטש. במשך 17 שנה היה סמוך על שולחן חמיו ("קעסט") ולאחר פטירתו אצל חמותו.

לאחר נישואיו בשנת תר"א, עת נפטר רבי צבי אלימלך מדינוב, החל לנסוע יחד עם אחיו רבי שמואל צבי, לרבי יהודה צבי מראזלא, חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב. לאחר פטירתו בשנת תר"ח היה חסידו של רבי שלום רוקח מבעלז. בספריו הוא מביא מדברי תורתו של רבו זה. לאחר פטירתו של רבי שלום מבעלז החל לנסוע לחצרו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ולאחריו החל לנסוע לרבי חיים מצאנז. רבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב מינהו להעתיק ולערוך את כתביו. בנוסף נסע לחצרותיהם של רבי צבי הירש מרימנוב, רבי ישראל מרוז'ין ורבי חיים הגר מקוסוב.

בשנת תרי"ט (1859) התמנה לרבה של סוליבה (כיום סבליאבה, אוקראינה), בה כיהן כ-20 שנה. בקהילה זו היו לו מספר שונאים שמיררו את חייו. בהוראת רבו מזידיטשוב נאות לקבלת משרה חדשה, ובשנת תרל"ז בחר מתוך מספר הצעות רבנות, לכהן כראב"ד מונקאטש, לצד רב העיר רבי שלמה שפירא. בתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו. בנוסף לעיסוקו בהלכה ובתלמוד, עסק גם בקבלה. הוא נודע בהתמדתו המופלגת, ובשיעוריו הקבועים בספרים שונים כמו תלמוד בבלי, רי"ף, רמב"ם, רא"ש, ארבעת חלקי שולחן ערוך וספר הזוהר.

בין תלמידיו היה אחיינו רבי יוסף מאיר וייס, האדמו"ר הראשון מספינקא.

בנו ר' קלונימוס קלמן וייס היה שו"ב בווייאן ובקאפיש. רבי שלום גולדנברג (-תרע"ח) מילא את מקומו לאחר שעבר למונקאטש, והקים ישיבה במקום. מחבר ספר "דברי שלום". לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי חיים יהודה לייב, עד הירצחו בשואה.

חתן נוסף היה רבי אלימלך מטאש. נכדו הוא ישכר דב וייס.

חתן נוסף היה רבי אפרים פישל אברהם אפשטיין בן רבי מרדכי מזידיטשוב, מגזע הרמ"א, המהרש"ל הט"ז והלבוש.

ספריו

רבי יצחק אייזיק כתב רבות ועליית גגו הייתה עמוסה בכתבי יד, אך רובם אבדו בשואה טרם הודפסו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0