רבי חיים יצחק אהרן רפפורט
| לידה |
1802 ה'תקס"ב סלונים |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1904 (בגיל 102 בערך) י"ד באלול ה'תרס"ד ירושלים |
| כינוי | המגיד מוילקומיר |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים. |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | איישישוק, וילקומיר וירושלים. |
| תחומי עיסוק | רבנות וכתיבה תורנית. |
| חיבוריו | בית אהרן, עיני יצחק, כתר תורה, מנחת אהרן, מעשי ה', זכות הרבים, כליל תפארת, זקן אהרן ועוד. |
רבי חיים יצחק אהרן הכהן רפפורט[1] (בכתיב יידי: ראפאפארט; מכונה: המגיד מוילקומיר[2]; ה'תקס"ב - י"ד באלול ה'תרס"ד) היה רב ומגיד מישרים בליטא ובירושלים ומחבר ספרים רבים.
ביוגרפיה
הרב רפפורט נולד בשנת ה'תקס"ב (1802) בסלונים (בלארוס), לאביו רבי יהודה לייב[3], סבתו (אם אביו) מתייחסת לרבי יום-טוב ליפמן הלר (בעל ה'תוספות יום טוב') ולמהר"ם פאדובה.
למד בישיבה בסלונים יחד עם רבי יצחק דאנציג (לימים רב בפטרבורג) ורבי ראובן (לימים רב בלונא).
בהיותו צעיר היה לומד בין לימודיו ההכרחיים גם תנ"ך ואגדות חז"ל, וזו הייתה תחילת דרכו בכתיבת ספריו.
כשהתבגר המליצו לו לחפש קהילה שבה יוכל לכהן כמגיד מישרים, הוא החל לחפש והגיע לווילנא שם פגש את רבי זלמן זאב וואלף, רבי זלמן עודד אותו מאד ודירבן אותו והוא נשאר לשהות אצלו במשך כמה חודשים.
כיהן כמגיד מישרים באיישישוק (ליטא על גבול בלארוס) ולאחר מכן בוילקומיר (ליטא) במשך 43 שנים, עד עלייתו לארץ ישראל שאז כיהן תחתיו בנו רבי זאב (וואלף) רפפורט.
בראש חודש אב ה'תרל"ז בהיותו רב בוילקומיר פרצה שריפה גדולה בעיר ונשרפו בתי כנסיות ובתי מדרשות וכן מאות בתים ואפילו אנשים נשרפו בשוק, ולמרות היותו באיזור השריפה ניצל בנס ואף הצליח להציל את כל כתבי היד שלו חוץ מכתב היד על עין יעקב ('עיני יצחק') שנמצא לאחר זמן בחיפושים מרובים, אך הרב נשאר עני והוצרך לבקש את עזרת בנו וחתנו לגיוס הכסף הדרוש להדפסת הספר, והספר נדפס בצמצום רב בשנת ה'תרל"ח[4].
בשנת ה'תרמ"ב (1882) עלה ארצה והתגורר בירושלים והחל לכהן כמגיד בחורבת רבי יהודה החסיד.
בשנת ה'תרנ"ה התעורר פולמוס אודות דברים שכתב רבי ישראל ליפשיץ (ה'תפארת ישראל') בפירושו למשנה[5] אודות משה רבינו שנולד, חלילה, עם טבע רע ועבד על עצמו להגיע למעלתו[6], והרב רפפורט כתב קונטרס 'כליל תפארת' להוכיח שמשה נולד כלול בכל הטוב, בין היתר הסכים לדבריו ולקונטרס רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת).
בזקנותו התגורר במושב זקנים 'מושב זקנים וזקנות ירושלים ת"ו', ובחודש אדר ה'תרס"ד בהיותו בן מאה ושתיים צולם בפרסומת למושב זקנים, ומסביב לתמונה כתבה מתוך עיתון המליץ[7] אודות הרב, דברי שבח אודותיו מפי גבאי המושב וידידו מנוער רבי יצחק דאנציג, ובסוף נאמר כי הרב כותב וחותם את שמו בלי צורך במשקפיים.
הרב רפפורט נפטר בי"ד באלול[8] ה'תרס"ד (25 באוגוסט 1904) ונקבר בהר הזיתים[9], על מצבתו נכתב ”פ"נ הרה"ג ר' חיים יצחק אהרן ב"ר יהודא מגיד משרים מוואלקמיר נלב"ע י"ז אלול תרס"ד ת.נ.צ.ב.ה.”.
ספריו
- בית אהרן - ב' פירושים ('עולת יצחק' על דרך הפשט ו'תורת העולה' על דרך הדרש) על שיר השירים (וילנא תר"ג).
- כתר תורה - ט"ו שערים בדרכי התורה (וילנא תר"ל, תרמ"א).
- מנחת אהרן - שיירי מנחה - על הגדה של פסח (וילנא תרל"ד, תרמ"א).
- עיני יצחק - ב' חלקים על עין יעקב (וילנא תרל"ח).
- אדמת קודש - (תר"ן).
- מעשי ה' - (ירושלים תרנ"ב).
- זכות הרבים - (ירושלים תרנ"ד).
- כליל תפארת - קונטרס נגד דברי התפארת ישראל בענין משה רבינו, להוכיח שמשה רבינו נולד טוב במהותו (ירושלים תרנ"ה).
- זקן אהרן - ג' חלקים ביסודות האמונה: חלק א' נקרא 'מאמר קדישין' - פירוש הקדיש; חלק ב' נקרא 'מאמר הזכות' והוא עוסק בתחיית המתים וגלגול נשמות; (קונטרס) חלק ג' נקרא 'שער האמת' והוא עוסק בהדבקות באמת (ירושלים תרנ"ו, תרמ"ז).
משפחתו
- בן אחיו היה רבי יהושע אהרן הכהן, אביה של חיה מלכה, אשתו של רבי ישראל שלום לוריא, חמיו של רבי חיים גריינמן[10].
קישורים חיצוניים
- ספריו
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, עיני יצחק, מהדורת ווילנא, תרל"ח, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, כליל תפארת, מהדורת ירושלים, תרנ"ה, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, בית אהרן, מהדורת ווילנא, תר"ג, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, זקן אהרן ח"א - מאמר קדישין, מהדורת ירושלים, תרמ"ז, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, זקן אהרן ח"ג - שער האמת, מהדורת ירושלים, תרנ"ב, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, כתר תורה, מהדורת ווילנא, תר"ל, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, מאמר חסד ואמת, מהדורת ירושלים, תרנ"א, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, מאמר קדישין, מהדורת ירושלים, תר"ס, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, מנחת אהרן שיירי מנחה - על הגדה של פסח, מהדורת ווילנא, תרל"ד, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, מעשה ה', מהדורת ירושלים, תרנ"ב, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, שיח יצחק, מהדורת ירושלים, תרנ"ד, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, תקנת השבים ח"ב, מהדורת מיכאלעוויץ, תרצ"ב, באתר היברובוקס
- רבי חיים יצחק אהרן רפפורט, תקנת השבים ותיקון העולם, מהדורת ירושלים, תר"ן, באתר היברובוקס
- אודותיו
- אודות המגיד מאיישישוק באתר mytzadik
- דוד תדהר, אודות רבי חיים יצחק אהרן רפפורט באתר אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו.
- כרטיס קבר חיים יצחק אהרן לא ידוע באתר עיר דוד.
- תמונת המגיד מוילקומיר רבי חיים יצחק אהרן רפפורט – ירושלים תרס"ד (1904). כרוז תעמולה לטובת בית מושב זקנים וזקנות בירושלים, באתר בית המכירות צפונות.
- לוט של 30 דפים וחלקי דפים עם כתב יד בהלכות שבת של הגאון הרב חיים יצחק אהרן רפפורט מוילקומיר מתוך ספרו באור על התוספתא בשם 'פרישת אהרן' 'דרישת יצחק' באתר מורשת מכירות פומביות.
- תמונת רבי יצחק אהרן רפפורט באתר jewage.
- זקן אהרן ספרי המגיד מוילקומיר עותק מיוחד באתר winners-auctions.
מקורות
- פנחס גראייבסקי, מגנזי ירושלים, חוברת ז', תר"ץ.
- הקדמה לספרו עיני יצחק.
הערות שוליים
- ^ אודות שם המשפחה רפפורט ראו בערך רפפורט (שם משפחה)
- ^ יש המכנים אותו המגיד מאיישישוק, על שם מקומו הראשון.
- ^ בן רבי אהרן מפרויזן, חתן רבי יהודה לייב קזס, שהיה אחיו של רבי משה קזס מחכמי בריסק
- ^ על פי דבריו בהקדמתו לספר עיני יצחק
- ^ בסוף מסכת קידושין
- ^ דבריו באתר היברובוקס
- ^ מתאריך ח' בשבט ה'תרס"ג
- ^ כן מופיע באתר אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, מאידך באתר עיר דוד נכתב על פי המצבה התאריך י"ז באלול
- ^ גוש ישן, תת חלקה ח', שורה י"ח, מס' 6
- ^ על פי האמור כאן
