יעקב סיקא אהרוני

יעקב סיקא אהרוני

לידה	21 בפברואר 1921 י"ג באדר א' ה'תרפ"א ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	כ"ז בחשוון ה'תשפ"ג (בגיל 101) רמת גן, ישראל
מדינה
השתייכות	ארגון צבאי לאומי צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1938 – שנות ה-50
תפקידים בשירות
ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל, איש הדרכה בתותחנים
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול פעולת האצ"ל בעיראק (1941) מלחמת העצמאות
עיטורים
אות הלוחם בנאצים
תפקידים אזרחיים
סופר, משורר, פובליציסט

יעקב סיקא אהרוני (‏21 בפברואר 1921, י"ג באדר א' ה'תרפ"א – 21 בנובמבר 2022, כ"ז בחשוון ה'תשפ"ג) היה לוחם אצ"ל, פובליציסט, מחנך, עיתונאי, משורר וסופר ישראלי. מתוקעי השופר בכותל המערבי בתקופת המנדט ומוביל פעולת האצ"ל בעיראק שהצילה יהודים רבים בתקופת הפרהוד.

ביוגרפיה

אהרוני נולד בשנת 1921 בשכונת מאה שערים, לסולטנה ולמקובל רבי יצחק אהרוני, שעלה מאיראן בתחילת המאה ה-20, והיה אחד מעשרה ילדים. בצעירותו היה חניך בתנועת הנוער בית"ר ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות". כל אחיו היו חברי מחתרת, ובבית הכנסת המשפחתי שלהם בנתניה היה סליק של האצ"ל.

הוא השתתף בפעולת האצ"ל בעיראק בה נהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. בפעולה זו השתתפו גם יעקב מרידור ויעקב טרזי. בסיכון חיים ובהצלחה, השלימו יעקב סיקא אהרוני ויעקב טרזי את הפעולה שהובילה לכניסת הבריטים לעיראק ולהצלת הקהילה היהודית מפרעות הפרהוד.

נמנה עם התוקעים בשופר בכותל בתקופת המנדט. המנהג החל בעקבות איסור של השלטון הבריטי לתקוע בשופר בכותל המערבי במוצאי יום כיפור בעקבות מאורעות תרפ"ט. למרות האיסור, אהרוני נמנה עם תוקעי השופר ברחבת הכותל בשנת 1938 ביחד עם ישראל תבואה. בשנת 2010 שוחזר המעשה ברחבת הכותל.

השתתף בפעולות נוספות של האצ"ל, בהן תקיפת המטה הארצי של המשטרה והבולשת ב-23 במרץ 1944, תקיפת משטרת בית דגן במוצאי יום הכיפורים, 27 בספטמבר 1944 (פעולה שעליה פיקד), והטמנת מרגמות מול המטה המחוזי של המשטרה ביפו ב-14 במאי 1945.

במאי 1945, בתקופת הסזון, נחטף, עוּנה ונחקר על ידי "ההגנה" והוסגר לבריטים שהגלו אותו למחנות המעצר בסודאן, קניה ואריתריאה. הוא חזר משם לישראל ב-12 ביולי 1948.

עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל ושירת כאיש הדרכה בחיל התותחנים.

אהרוני היה בוגר אוניברסיטת תל אביב בספרות ותנ"ך. עסק בחינוך ושימש כמורה, מחנך ומנהל בתי ספר, ויצא לשליחויות חינוכיות מטעם המדינה במדינות העולם. היה בשליחות להצלת יהודי איראן ערב עליית ח'ומייני לשלטון וחזר לישראל בטיסה האחרונה משם. שימש שנים רבות כחבר מועצת עיריית רמת גן, והיה יקיר העיר רמת גן.

כתב דברי פרוזה, סיפורת, שירים, מאמרים ודברי הגות בבמות שונות, בהן "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הצופה", "ברקאי", "מהות", "נתיב" ו"האומה".

נפטר ב-21 בנובמבר 2022 והובא לקבורה בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

חיים אישיים

אהרוני התחתן עם לוחמת האצ"ל ילידת ירושלים רחל אהרוני לבית אבישר. לזוג חמישה ילדים, בהם הסופרת מיכל אהרוני רגב, החוקרת והיזמית החברתית ד"ר שלומית אהרוני ליר והמשפטנית ד"ר שרונה אהרוני גולדנברג.

אהרוני נפטר ב-21 בנובמבר 2022, בגיל 101.

ספריו

יעקב-סיקא אהרוני במרכז בטקס פתיחת מוזיאון "פלוגת הכותל" ברובע היהודי בירושלים. מימין ראובן ריבלין, משמאל: מנכ"ל בית"ר העולמית נריה מאיר

גן יעקב סיקא ברחוב רימלט ברמת גן

ספריו של סיקא אהרוני חושפים עולם עשיר וצבעוני שמקורותיו רבים ומגוונים. סיפוריו הקצרים כתובים בלשון מזרחית 'ירושלמית' השואבת ממקורות התלמוד וההלכה. כתיבתו זיכתה אותו באות קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל ואחדים מספרי הפרוזה שכתב מומלצים על ידי משרד החינוך לתוכנית הלימודים בספרות.

ספרי פרוזה

• ממעגלי החיים, תיאורי מחזורי החיים בארץ ישראל והמזרח התיכון מתקופת הטורקים ועד ימינו אלו בעין בוחנת בניחוח ירושלמי ובשפה מתובלת בביטויים צבעוניים בטורקית, בלדינו, ביידיש, בערבית ובפרסית (1993, 1994).
• פותחת הגורלות ירוקת העין, עשרים ושלושה סיפורים על הווי חייהם והרפתקאותיהם של יהודי העולם בשכונות ירושלים ובצפת, באספהאן, בהאג, בסלוניקי, בליטא, בתימן, בחלב, בדלהי, בלשון חכמי ירושלים (1997).
• שבע נוצותיו של המלאך גבריאל, אסופת סיפורים מרתקת של מפגש בין מזרח ומערב, ברגעים קטנים וגדולים, ובשפה צבעונית ופיוטית (2005).
• מנפלאות הספינה אלבטרוס, הוצאת חלונות (2015), 203 עמודים.

ספרי עיון

• בעקבות המופתי עם דוד רזיאל - על המבצע בעיראק לדיכוי המרד הערבי בהשראה הנאצית שהביא להצלת יהודי עיראק. (2000)
• עלה מות בחלונינו – והומת, קולאז' ספרותי בשירה ובסיפורת העוסק בשואה ובתקומה מזווית מזרחית. (2006)

ספרים לבני הנעורים

• שירים שילדות וילדים אוהבים, 2021
• רוני חכמוני, 1993
• סלים ועבדאללה, ספור מעשה בנער יהודי ונער ערבי, 1999
• עלילות סולימאן, 1999
• חגיגת שיר ומזמור לחג ולמועד, 1999

מרובעים

• מרובעים של סיקא - צּפן ותכלית החיים, אמרי-בינה, פתגמים משלים, 2009

פרסים ואותות הוקרה

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

• 1986 – אות הוקרה מטעם ראשוני אצ"ל
• 1997 – אות הוקרה על תקיעת שופר בכותל בימי הבריטים
• 2000 – אות הלוחם בנאצים, משרד הביטחון
• 2000 – יקיר העיר רמת גן
• 2001 – פרס השתתפות בהוצאת הספר "שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" – קרן עמוס
• 2002 – אות ההוקרה על-שם מנחם בגין - מרכז מורשת מנחם בגין, ירושלים
• 2002 – אות אסיר ציון, משרד הביטחון
• 2004 – אות הוקרה מטעם מערך פס"ח (פינוי, סעד, חללים), משרד הפנים
• 2005 – פרס השתתפות בהוצאת הספר "עלה מות בחלונינו – והומת" - קרן עמוס
• 2011 – זוכה אות קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל
• 2018 – פרס מוסקוביץ לציונות ואות הוקרה ללוחם תש"ח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב סיקא אהרוני בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של יעקב סיקא אהרוני, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• הספרים של יעקב סיקא אהרוני, באתר "סימניה"
• יעקב סיקא אהרוני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אריאל בולשטיין, ‏שופר בכותל, בשירות האצ"ל, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018
• סרטון שחזור התקיעה בכותל (באנגלית)
• התקיעה שניצחה את הבריטים
• הרצל חקק, כך מספרים את ההיסטוריה האמיתית על שואת העם היהודי, על הספר "עלה מות בחלוננו - והומת"
• אהרון דולב, נער השופר הלך לכלא הבריטי בעוון תקיעה ליד הכותל, מעריב, 12 באוקטובר 1986
• תמיר מורג, ‏יעקב סיקא אהרוני, מגדולי לוחמי המחתרות, הלך לעולמו בגיל 101, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2022

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35109502יעקב סיקא אהרוני