יעקב מלמד-כהן
| קובץ:Yaakovmelamed.jpg | |
| לידה |
ספטמבר 1909 ה'תר"ע |
|---|---|
| פטירה |
ספטמבר 1991 (בגיל 82) ה' בתשרי ה'תשנ"ב |
| מקום פעילות | ירושלים |
הרב יעקב חיים מלמד-כהן (ספטמבר 1909 – ספטמבר 1991) היה מחנך ואיש ציבור ירושלמי, חבר הנהלת הסתדרות המזרחי, וחבר ועד העדה הפרסית, ועד העדה הספרדית בירושלים ועוד.
ביוגרפיה
נולד בירושלים ביום כיפור של שנת ה'תר"ע (1909) לרב רחמים מלמד-כהן. בצעירותו ספג בביתו חינוך תורני כמסורת יהודי פרס, ולמד בתלמוד תורה דורש ציון ובישיבת פורת יוסף יחד עם אחיו, הרב עזרא ציון מלמד. בהמשך למד ב"בית מדרש למורים מזרחי" (כיום מכללת ליפשיץ) ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
את עיקר השכלתו רכש באמצעות לימוד עצמי ובאמצעות ידע נצבר שרכש בחייו באמצעות בשיעורים, הרצאות ולימוד בחברותא.
פעילות ציבורית
מגיל צעיר גילה כשרון רב כמנהיג וכבעל יכולת בארגון ובהפעלת מערכות, וכך בבית הכנסת שערי רחמים שייסד אביו, הפעיל מניין קבוע, דרש דרשות ושימש כשליח ציבור, כבעל קורא וכבעל תוקע.
מלבד בית הכנסת שייסד אביו, ייסד הוא את בית הכנסת אור החיים (שכיום נקרא "אוהל יעקב ורחל") בשכונת נחלת אחים, וניהל אותו במשך 30 שנה. כן ייסד ישיבת ערב לאברכים ומנין קוראי תהילים בכותל המערבי, המתכנסים בו מדי יום מאז שחרור הכותל.
נודע כדרשן וכמרצה בבתי כנסת, במועדוני נוער וברדיו קול ישראל, ואישיותו הפכה אותו למבוקש עבור עריכת טקסי פדיון הבן, הכנת נערים לבר מצווה ועריכת חופה וקידושין.
ביתו היה פתוח לכל, ונודע כמשכין שלום בית. סייע למשפחות באמצעות מתן בסתר, ניהל עזבונות ושימש כאפוטרופוס ליתומים ולאלמנות, וארגן מפעל צדקה וחסד לעניי ירושלים.
במשך השנים נרתם לעבודה ציבורית בארגונים שונים, ובהם שבט "הצופים הדתיים בר כוכבא", תנועת הנוער הספרדי "דגל ציון", "ועד העדה הפרסית בירושלים", "ועד העדה הספרדית בירושלים", מכב"י, "אגודת שלום ורעות", בני ברית, בני ציון, וכחבר בהנהלת המזרחי.
עם הקמת המדינה ולאחר שהתנדב למשמר העם, התגייס לשירותי הביטחון ושימש כחבר בסגל הפיקוד בלשכת הגיוס בירושלים. לימים הועתקה פעילותו לרבנות הצבאית, ושם פעל בין היתר לארגן סדר פסח לעשרות מיחידות צה"ל. כן מילא שליחויות לאומיות מטעם הסוכנות היהודית והמוסדות הציוניים ביוון, באיראן ובסוריה.
כמחנך
במשך כ-40 שנה ניהל את בית הספר "אור החיים", בשכונת נחלת ציון, ואת גן הילדים "אוהל יעקב" הסמוך לשוק מחנה יהודה.
כמחנך, הושיט עזרה חומרית לתלמידים ולהורים נצרכים, ותחת ניהולו הופעלו בבית הספר שיטות הוראה חדשות, נרכש ציוד וריהוט מודרני, וגויסו מורים מוסמכים. תוכניות הלימודים היו שילוב של מקצועות קודש וחול והקניית מיומנויות יסוד. תלמידי בית הספר, שרובם הגיעו ממשפחות עניות, זכו לטיפול ייחודי, סוציאלי וכלכלי, ורבים מהתלמידים הגיעו לעמדות חשובות במדינת ישראל, בהם רבנים, אנשי מדע, תעשיינים, חוקרים, פקידים ובעלי מקצועות חופשיים.
בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20 יזם את העברתו של בית הספר לזרם החינוך של המזרחי ולאחר הקמת מדינת ישראל העבירו למערכת החינוך הממלכתי דתי. במסגרת האינטגרציה בין שכונות נחלאות ורחביה, שונה שם בית הספר ונקרא על שמו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
יחד עם הלני ברט ואבינעם ילין, המפקח החינוכי מטעם שלטון המנדט הבריטי על בתי הספר העבריים, דאג להנחיל חינוך מיוחד לילדים שנזקקו לטיפול קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי.
נבחר לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, אך ויתר על התפקיד לאור רצונו להקדיש את זמנו לחינוך.
דרכו החינוכית זכתה להוקרתם והערכתם של הרב משה אוסטרובסקי, שעמד בראש מחלקת החינוך של הוועד הלאומי, של הנרייטה סאלד, של הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ושל פרופסור קארל פרנקשטיין.
בשנת התשנ"א קיבל את העיטור "יקיר החינוך הדתי" שניתן לו על ידי ארגון המורים הדתיים בישראל, ותרומתו הקהילתית והחינוכית לתושבי ירושלים זיכתה אותו גם בתואר יקיר ירושלים שהעניק לו טדי קולק בשנת תשנ"א.
הלך לעולמו בה' בתשרי ה'תשנ"ב (1991).
ילדיו
רוחמה, רחמים מלמד כהן (מורה), אביבה, אלי ואסתר.
ספריו
- סידור אביר יעקב שנדפס בשנות ה-40
- תהלים עם פירוש נאוה תהילה שנכתב לאחר פטירת רעייתו רחל (לבית קטן) בשנת התשמ"ו.
הנצחה
דברי הספד עליו רוכזו בחוברת "אבן בכותל" ובה דברים מאת אחיו, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו בקשי דורון, הרב זלמן דרוק, הרב יגאל שפרן, בנו רחמים מלמד-כהן, בנו אליהו מלמד, נכדו אייל מלמד-כהן, ונכדו הוד מלמד-כהן.
על שמו ושם אשתו, נקראה ככר בשכונת רחביה ברח' רמב"ן.
קישורים חיצוניים
