יעקב מאיר זלקינד

יעקב מאיר זלקינד

יעקב מאיר זַלקינד (זאַלקינד) (1875, קוברין, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 25 בדצמבר 1937, כ"א בטבת תרצ"ח, חיפה) היה רב, סופר יידיש, פובליציסט, מתרגם, סופר ילדים, כתב גם עברית.

חייו

יעקב מאיר זלקינד נולד בשנת 1875 בקוברין שבפולין הרוסית להוריו חשה וליב. זכה לחינוך מסורתי מלא, 'חדר' מסורתי והשלמת לימודיו בישיבת וולוז'ין הידועה. במקביל למד גם לימודים כלליים, ועמד בהצלחה בבחינות החיצוניות לתעודת בגרות. כשהיה כבן עשרים, יצא להשלים לימודי בלשנות ופילוסופיה באוניברסיטאות בגרמניה, צרפת ושווייץ.

עם תום לימודיו יצא זלקינד לבריטניה, ושימש כרבהּ של קהילת קארדיף, בוויילס שבבריטניה. מראשית דרכו היה פעיל בארגונים ציוניים, תמך בהתיישבות בארץ ישראל, והשתדל לשלב בין עבודתו הספרותית מדעית, לבין פעילותו הציבורית.

בשנת 1913 הגיע יעקב מאיר זלקינד לראשונה לארץ ישראל, והיה בין רוכשי אדמות במושבה כרכור מטעם פועלי אנגליה היהודים ולמענם, כדי לאפשר התיישבותם כחקלאים זעירים בארץ. ב-15 במרץ 1913 הקים למטרה זו את חברת "אחוזת לונדון א'", שנרשמה באפריל 1914 בלונדון כחברה בע"מ, ואשר רכשה כמחצית מאדמות כרכור.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר מהפך רוחני, הצטרף לתנועה האנרכיסטית באנגליה, ואף ערך את ביטאונה. לקראת סוף חייו, בשנת 1933, עלה שנית לארץ ישראל, השתקע בחיפה, ובהּ נפטר בשנת 1937. נקבר בבית הקברות בחיפה בשורת הרבנים וגדולי התורה.

יעקב מאיר זלקינד פרסם מאמרים ומסות בענייני השעה, ובעניינים תורניים. מאמריו נדפסו בכמה לשונות, יידיש עברית ואנגלית. הוא היה ממתרגמי התלמוד ליידיש, מפעל ענק שלא השלימו. בצד פעילותו למבוגרים היה זלקינד גם ממחדשי ספרות הילדים העברית. הוא השתתף בקביעות, במשך שנים, בשבועון הילדים העברי בוורשה "עולם קטן". בין תרומותיו לכתב העת הזה היו עיבודים ותרגומים משל סופר הילדים הצרפתי ארנו ברקן. ספריו, ביידיש ובעברית, נדפסו בכמה יבשות: בלונדון ובחיפה, בוורשה ובבואנוס איירס.

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים

ספריו

• יציאת מצרים: חזיון תנכ"י לנערים, לונדון: הוצאת ה"קלוב הפלסטיני" (י’ גרודיצקי), תרס"ז.
• ויאמר יעקב: באורים במקרא וחדושים בגמרא, לונדון: ב’ וויינבערג, תרע"ח.
• המשנה והתוספתא מסכת ברכות: בנוסח מדויק עם פירוש מקיף מאת רי"מ זלקינד, חיפה: פ. זלקינד, תרצ"ט. (בהוצאת אלמנת המחבר, פועה זלקינד)

בהשתתפותו:

• מאת א"ל ביסקא, ‫מלון (מלא ושלם) זרגוני-עברי; הגה בכתב על ידי י. מ. זלקינד, לונדון: דפוס י. נרודֶיצקי, תרע"ג. (הוצאה נוספת: מלון מלא ושלם יהודי עברי, ורשה : א' גיטלין, תרפ"ט) (מילון יידי–עברי)

תרגומיו

תרגום ועיבוד לעברית:

• העניים: חזיון בעלילה אחת וחמשה מחזות; תרגום חפשי משפת צרפת: י. מ. זלקינד, ורשה: תושיה, תרס"ג.
• מוסר נער רע: חזיון בשמנה עשר מחזות; על פי ברקן ; תרגום: י"מ זלקינד, ורשה: תושיה (דפוס הלטר), תרס"ג 1903.

תרגום ליידיש:

• תלמוד אין יידיש; איבערזעצט און ערקלערט פון יעקב מאיר זאלקינד, העברעישער טעקסט מיט נקוד, גענויע איבערזעצונג, אויספירלאכסטער פירוש ... ‬, 4 כרכים, לונדון: תלמוד, תרפ"ב–תרצ"ב. (התוכן: כרך א: ברכות, תרפ"ב; כרך ב: פאה, תרפ"ח; כרך ג: דמי, תרפ"ט; כרך ד: כלאים, תרצ"ב) (תרגום חלקים מהתלמוד)
• סעבאסטיאן פאָר , ווערטער פון אן ערציהער; יידיש פון י"מ זאלקינד, בואנוס איירס: די אידישע ראציאנאליסטישע געזעלשאפט, 1924.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "יעקב מאיר זלקינד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3354
• נ. אלקון, ד"ר י. מ. זאלקינד, ספר קוברין, תל אביב תשי"א, עמ' 242-243; שיחה עם ד"ר יעקב מאיר זאלקינד, שם, עמ' 243-247; אברהם כהנא, יעקב מאיר זאלקינד, שם, עמ' 247-249; נחום סלושץ, זיכרון לחבר מן הראשונים, שם, עמ' 249-258
• טובה וקנין הורביץ, תולדות המושבה כרכור (1913–1948), תקציר מתוך עבודת מוסמך שהוגשה לאוניברסיטת חיפה
• חברא קדישא חיפה, חיפוש רשומת קבורה
• לוית ד"ר זלקינד, דבר, 27 בדצמבר 1937
• משה קליינמן, יעקב מאיר זלקינד (ליום השביעי למותו), דבר, 3 בינואר 1938
• נחום סלושץ, זכרון לחבר מן הראשונים (למלאות עשר שנים להופעת חיבורו המונומנטלי של ד"ר יעקב מאיר זלקינד), הד-המזרח, 13 בינואר 1950 ("מסכת ברכות המשנה והתוספתא בנוסח מדויק")

מפרי עטו:

• ד"ר יעקב מאיר הלוי זאלקינד, ויאמר יעקב: באורים במקרא וחדושים במקרא וכו', לונדון תרע"ח, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30588391יעקב מאיר זלקינד