יעקב וסרמן
 |
יעקב וסרמן (Jakob Wassermann; 10 במרץ 1873, פירת, בוואריה, הקיסרות הגרמנית – 1 בינואר 1934, אלטאאוזה, שטיריה, אוסטריה) היה סופר יהודי-גרמני.
ביוגרפיה
יעקב וסרמן נולד בפירט שבבוואריה, ובגיל צעיר התייתם מאמו. בגיל צעיר גילה עניין בספרות ופרסם קטעי כתיבה שונים בעיתונים. אביו, שהיה סוחר זעיר, לא גילה נכונות לתמוך בשאיפותיו הספרותיות ועל כן וסרמן עבד לאחר סיום לימודיו במשך זמן קצר כשוליה לאיש עסקים בווינה.
וסרמן שירת בצבא הגרמני בנירנברג, ואחר שהה בדרום גרמניה ובשווייץ. בשנת 1894 עבר למינכן, שם עבד כמזכיר ואחר כעורך, יחד עם תומאס מאן, בעיתון "זימפליציסימוס", ובהמשך למד משפטים באוניברסיטת מינכן. בתקופה זו הוציא את הרומן שלו, "מלוזינה" והתוודע אל המשוררים ריינר מריה רילקה והוגו פון הופמנסטאל.
משנת 1898 היה מבקר תיאטרון בווינה. בשנת 1901 נשא לאישה את יולי שפייר, שממנה התגרש בשנת 1915. שלוש שנים לאחר גירושיו התחתן שוב, הפעם עם מריה קרלווייס.
אחרי 1906 חי לסירוגין בווינה או באלטאאוזה (Altaussee) בשטיריה, שם מת בשנת 1934 לאחר מחלה קשה.
בשנת 1926 נבחר לאקדמיה הפרוסית לאמנות. הוא התפטר בשנת 1933, ובכך הקדים בדוחק את גירושו על ידי הנאצים. באותה שנה נשרפו ספריו בכיכר בבל ונאסרו להפצה בגרמניה.
יצירתו של וסרמן כוללת שירה, מאמרים, רומנים וסיפורים קצרים.
מספריו שתורגמו לעברית
- האחיות: שלוש נובלות (תרגם מאשכנזית: א. ל. יעקובוביץ), ורשה: שטיבל, תרפ"א-1921.
- איש נדד למקסיקו, סיפור, תרגם מנחם זלמן וולפובסקי), תל אביב, תרצ"ב-1932.
- אלכסנדר בבבל: רומן (תרגם: א. ל. יעקובוביץ, ורשה: שטיבל, תרפ"ד-1923.
- בימי שבתי צבי: סיפור (תרגם מאשכנזית: א"נ גנסין), ברלין: תרע"ג-1913.
- כריסטוף קולומבוס : דיוקן (תרגם מגרמנית: דב קמחי), תל אביב: שטיבל 1933.
- לאודין ובני ביתו : רומן (תרגם: דב קמחי) תל אביב: הוצאת מצפה, 1935.
- טרילוגיה:
- פרשת מאוריציוס (תרגם: מ"ז ולפובסקי), הוצאת עם עובד, 1983 [1928].
- אטצל אנדרגסט (תרגם: מ"ז ולפובסקי), הוצאת מצפה, תרצ"ד-34–1933 [1931].
- הויתו השלישית של יוסף קירקהובן (תרגם: דב קמחי), הוצאת מצפה, תרצ"ה [1934].
- בעל האווזות (תרגם: צבי ארד), הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ה- 1985 [1915].
- קספר האוזר (תרגם: צבי ארד), הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ה-1985 [1908]. (מבוסס על סיפורו האמיתי של קספר האוזר)
- אוטוביוגרפיה: חיי כיהודי וגרמני, 1921.
- זהב קאכאמאלקה, סיפורים, 1928. תרגם מ' טמקין, 1938; הזהב של קחמרקה, תרגם הראל קין, 2017.[1]
- הזהב של פרו/גירונימו די אגליאר תורגם על ידי מ' טמקין, והופיע בספרית תרמיל של הוצאת משרד הביטחון בשנת 1967.
לקריאה נוספת
- שלמה אידלברג, 'יעקב ואסרמן, הסופר היהודי-גרמני שהתנגד להרצל ולמדינה יהודית', האומה, 130, 1998.
- יעקב גולומב, 'להיות יהודי בגרמניה: יעקב ועשיו – וסרמן ו"יהודי השוליים"', מאזנים, נ"ח, 8, תשמ"ה-1985. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- שמואל ורסס, 'הזימון המשולש: א.נ. גנסין, יעקב ואסרמן ושבתי צבי', מאזנים, נ"ב, 4, תשמ"א-1981. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
- כתבי יעקב וסרמן בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של יעקב וסרמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- עופרה עופר אורן, "הזהב של קחמרקה": על הקשר בין האינקה לקיבוץ, בבלוג "סופרת ספרים", 18 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^
מאשה צור-גלוזמן, "הזהב של קחמרקה": יצירה משונה וייחודית, באתר הארץ, 19 ביולי 2017
28136479יעקב וסרמן