חיימה הראשון, מלך אראגון
 | |||||||
| ציור של המלך חיימה הראשון | |||||||
| לידה |
2 בפברואר 1208 מונפלייה, ממלכת אראגון  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1276 (בגיל 68) ולנסיה, ממלכת אראגון | ||||||
| מדינה | ממלכת אראגון | ||||||
| בת זוג |
לאונור מקסטיליה יולאנטה מהונגריה תרסה גיל דה וידאורה | ||||||
| שושלת בית ברצלונה | |||||||
| |||||||
| |||||||
חיימה הראשון (בספרדית: Jaime I de Aragón;2 בפברואר 1208 - 27 ביולי 1276), ה"כובש", היה מלך אראגון בין השנים 1213–1276. חיימה לחם ביחד עם מלכי קסטיליה במוסלמים, וכבש את האיים הבלאריים ואת ולנסיה. במקורות עבריים יש הכותבים את שמו "המלך יעקב הראשון"[1].
ביוגרפיה
בצעירותו
חיימה נולד ב-2 בפברואר 1208 לפדרו השני, מלך אראגון, ומארי דה מונפלייה. ב-12 בספטמבר 1213, נהרג אביו במהלך קרב מירה, ואילו חיימה נשבה בידי סימון דה מונפור והוא בן שש שנים בלבד. אולם, האפיפיור אסר על דה מונפור לנצל עובדה זו והוא נאלץ לשלוח את הילד, עם ליווי מתאים, לממלכתו.
כיבושיו
בשנת 1227 תפס חיימה את השלטון, לאחר שדיכא את מרידות האצולה נגדו. שנים רבות לחם חיימה במוסלמים, ועקב מסעות הכיבוש הרבים שעשה, כונה חיימה ה"כובש". בשנת 1229 כבש חיימה את מיורקה, ובשנת 1235 כבש את איביזה ופורמנטרה. בין 1238 ל-1232 כבש חיימה את כל אזור ולנסיה, והפך אותה לממלכה נפרדת החברה באיחוד של אראגון וקטלוניה. בשנת 1264 כבש חיימה את אלש, ובשנת 1266 כבש את מורסיה, ומסר אותה לאלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.
בשנת 1258 חתם חיימה על הסכם שלום עם לואי התשיעי, מלך צרפת, שבו ויתר לואי על העיר מונפלייה שבדרום צרפת ועל אזור הגבול עם קטלוניה, בתמורה לפרובנס וחבל לנגדוק. בשנת 1273 בנה חיימה את קתדרלת וסקה על חורבות מסגד מוסלמי, ובשנת 1274 הקים את ויאריאל (מספרדית-עיירת המלך).
היחס ליהודים
בתחילת תקופתו יכלו היהודים להסיר את הטלאי הצהוב אשר חייבה אותם הכנסייה לשים בעקבות גזירתו של אינוקנטיוס השלישי בוועידה הלטרנית הרביעית. חיימה אף הבטיח ליהודים זכויות אזרחיות. אך לאחר שהפצירו בו הכמרים, החזיר את הגזירה לתוקפה. בשנת 1263 נערך בפניו ויכוח ברצלונה המפורסם, שבו השתתף הרמב"ן, שאותו חיבב המלך ואף כיבדו. אך בשבת שאחר הוויכוח ירד המלך בעצמו לבית הכנסת כדי לבקש מהיהודים שימירו את דתם.
משפחתו
בשנת 1221 התחתן חיימה עם לאונור מקסטיליה, בתם של אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה ואלינור מאנגליה, מלכת קסטיליה, ממנה נולד לו בן אחד:
בשנת 1235 התחתן חיימה עם יולאנטה מהונגריה, בתו של אנדראש השני, מלך הונגריה, ממנה נולדו לו 10 ילדים:
- ויולנטה מאראגון (1236–1301), אשת אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.
- קונסטנסה (1239–1269), אשת מנואל מקסטיליה, אחיו של אלפונסו העשירי.
- פדרו השלישי, מלך אראגון (1240–1285), אשר מלך אחרי אביו על אראגון, קטלוניה וולנסיה.
- חיימה השני, מלך מיורקה (1243–1311), אשר שלט באיים הבלאריים.
- פרננדו, (1245–1250).
- סנצ'ה (1246–1275), נזירה שחיה בירושלים.
- איזבלה (1248–1271), אשת פיליפ השלישי, מלך צרפת.
- מריה (1248–1267), נזירה.
- סנצ'ו מאראגון (1250–1275), ארכיבישוף העיר טולדו.
- לאונור (1251).
בשנת 1235 התחתן חיימה עם תרסה גיל דה וידאורה, ממנה נולדו לו 2 ילדים:
בנוסף, היו לחיימה כמה ילדים לא חוקיים.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| הקודם: פדרו השני, מלך אראגון |
מלך אראגון 1276-1213 |
הבא: פדרו השלישי, מלך אראגון |
