יעקב בן-הרצל
יעקב בן-הרצל (28 ביוני 1930 – 29 באוקטובר 2022) היה עיתונאי, מגיש חדשות ושדרן תוכניות רדיו בקול ישראל, ומפיק תוכניות ומופעים שונים. שימש כמנהל התוכניות בימיה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית וניהל בשנות ה-70 את להקת ענבל.
ביוגרפיה
בן-הרצל נולד בווילנה, ובהיותו בן ארבע עלה לארץ ישראל עם הוריו רבקה ושמעון. בשנת 1944 סיים את בית הספר היסודי "בלפור", וב-1948 סיים את לימודי התיכון בגימנסיה העברית הרצליה. שירת בצה"ל, תחילה בחטיבת גולני, אז השתתף בקרב על דגניה. לאחר מכן עבר לחיל הרפואה כקצין כוח אדם בדרגת סגן, ונטל חלק בהקמת "בית חולים מספר 5", הידוע כיום כבית החולים שיבא בתל השומר.
עם שחרורו מצה"ל פנה בן-הרצל ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, בהמלצת חנה בן-ארי שהייתה קריינית ב"קול ההגנה" וב"קול ישראל", התקבל לעבודה ב"קול ישראל", כקריין חדשות ומגיש תוכניות רדיו שונות, בהן תוכניות ג'אז ותוכניות ששידרו לראשונה את שירי להקת הביטלס בישראל.
בשנת 1955 נשלח בן-הרצל, בהמלצת ראש לשכת העיתונות הממשלתית ומנהל הרדיו דאז מויש פרלמן, להשתלמות בארצות הברית במסגרת "פוינט 4" - תוכנית הסיוע האמריקאית לארצות מתפתחות. בן-הרצל למד באוניברסיטת סירקיוז וסיים תואר "מוסמך לטלוויזיה" בהצטיינות. במהלך שהותו בארצות הברית למד אצל גדולי שדרני הטלוויזיה דאז ובהם אדוארד מורו, סטיב אלן, וולטר קרונקייט, ג'ק ווב ומילטון ברל.
עם שובו לארץ החל לשדר ברדיו את תסכית המתח "מלכודת" – תיקי משטרה מספרים.[1] לאחר מכן שידר את מרבית התוכניות הדוקומנטריות בקול ישראל, בהן התוכנית אודות המגילות הגנוזות, עם מוזיקה אלקטרונית של יוסף טל, שהוגשה לפרס איטליה. הוא שידר בשידור חי רבים מן האירועים הממלכתיים בארץ, ובהם השידור הנודע על אסון מעגן.[1] בן-הרצל היה גם מבקר קולנוע וקריין חדשות ברדיו. הוא ערך לצד רפאל בשן את התוכנית "דיוקנו של רחוב", ולצד אלימלך רם את התוכנית "בצרור אחד". בן-הרצל עמד בראש הצוות ששידר בשידור חי את התוכנית "יום ביישוב", בה נודע בין השאר הריאיון שלו עם "הילדה הרעבה מבית שאן" (יפה לוי). תוכניתו הפופולרית ביותר הייתה "בית המשפט", בהפקת רחל הרמתי; התוכנית כללה הליך משפטי המבוסס על מקרה אמיתי, בהשתתפות שופטים ומשפטנים כגון שלמה תוסיה כהן, ויקטוריה אוסטרובסקי כהן, שרה סירוטה, שופט בית המשפט העליון גבריאל בך, לצד שחקנים שגילמו את תפקידי הנאשמים והעדים.
מסוף שנת 1955 עד 1968 היה בן-הרצל עורך יומני גבע הפופולריים, יומני קולנוע שהציגו חדשות לפני הקרנת סרטים בכל בתי הקולנוע בארץ, בתקופה שלפני הקמת הטלוויזיה הישראלית.
כאשר הוקמה הטלוויזיה הישראלית (ערוץ 1), מונה בן-הרצל על ידי המנכ"ל דאז חגי פינסקר לשמש כמנהל התוכניות. לעיתים הגיש את התוכנית המרכזית "יום השישי" ותוכניות אחרות.
משנות השבעים המוקדמות ניהל את להקת ענבל במשך עשור שנים.[1]
בתקופה בה כיהן שאול ביבר כמנהל מחלקת האירועים במרכז ההסברה, שימש בן-הרצל כעורך, במאי ומגיש של מרבית האירועים הממלכתיים של מדינת ישראל, בהם ימי הזיכרון לחללי צה"ל, יובל לתעשייה האווירית, יובל לאוניברסיטה העברית בירושלים, יובל למכון ויצמן למדע ברחובות, עשור להתיישבות ברמת הגולן, חגיגות חטיבת הנגב, חגיגת "מקורות", ויובלות הערים יבנה, קריית מלאכי, מצפה רמון ו-11 הנקודות בנגב. במלאת 25 שנים למדינת ישראל הפיק את המחזמר "כה לחי", האירוע המרכזי לציון אירוע זה.
ביוזמתו של אלי שטרית, בן-הרצל הפיק, כתב וביים מטעם "ברית חיילי האצ"ל" וחוג "תגר" מופעים רבים, בהם שחזור כיבוש יפו, הפריצה לכלא עכו, תולדות האצ"ל ומפעלותיו, העצרת לזכר הרוגי המלכות ו-100 שנה להולדת מנחם בגין.
בן-הרצל היה נשוי לעיתונאית והמבקרת יהודית אוריין (בתו של מאיר אוריין), עד שהכיר במסגרת הפקת התוכנית "כה לחי" שהופקה למלאת 25 שנה למדינת ישראל את נירה גל, זמרת ומורה לפיתוח קול ולדיבור, ונישא לה.[2] הוא אב ל-3 ילדים.
בן-הרצל נפטר ב-29 באוקטובר 2022, בגיל 92.[1]
קישורים חיצוניים
- יעקב בן-הרצל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יעקב בר-און, סולם יעקב: מחלוצי הרדיו הישראלי שהסעיר מדינה שלמה, באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 יעקב בר-און, קולו נדם: פרידה מאגדת הרדיו יעקב בן-הרצל שהלך לעולמו בגיל 92, באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2022
- ^ דבורה שפירא, משא ומסכה, מעריב, 14 בדצמבר 1988
