ימת העבדים הגדולה
 | |
| תצלום לוויין של ימת העבדים הגדולה וימת אתבסקה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
הטריטוריות הצפון-מערביות שבקנדה  |
| סוג | שריד של אגם קרחוני |
| מידות | |
| שטח | 27,200[1] קמ"ר |
| נפח | 1,580[1] קמ"ק |
| גובה | 156 מטר מעל לפני הים |
| אורך מרבי | 469 ק"מ |
| רוחב מרבי | 203 ק"מ |
| עומק מרבי | 614[1] מטר |
| עומק ממוצע | 41[1] מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | הנהר סלב, הנהר האי והנהר טלטסון |
| מקור לנהר | נהר המקנזי |
| אגן ניקוז | 971,000[1] קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז | קנדה |
| אורך קו החוף | 3,057[1] ק"מ |
| ערים | ילונייף |
| תקופת קיפאון | מנובמבר ועד יולי[2] |
| תחלופת המים | 8[3] שנים |
| קואורדינטות | 61°40′00″N 114°00′00″W / 61.666667°N 114°W |
ימת העבדים הגדולה (באנגלית: Great Slave Lake, בצרפתית: Grand lac des Esclaves) היא הימה השנייה בגודלה בטריטוריות הצפון-מערביות שבקנדה (אחרי ימת הדובים הגדולה). עומקה המרבי הוא 614 מטרים, האגם העמוק ביותר באמריקה הצפונית. הימה משתרעת על שטח בן 27,200 קילומטרים רבועים[1] בחלק הדרומי של הטריטוריות הצפון-מערביות, נתון המציב אותה במקום העשירי בעולם ברשימת הימות הגדולות ביותר. אורכה המרבי 469 קילומטרים ורוחבה המרבי 203 קילומטרים. מפלס המים של הימה שוכן 156 מטרים מעל פני הים. נפח המים בימה נע בין 1,170 קילומטרים מעוקבים,[4] ל-1,580 קילומטרים מעוקבים[1] ועד 2,088 קילומטרים מעוקבים,[3] נתונים המציבים אותה בין המקום העשירי לשנים עשר ברשימת האגמים בעלי הנפח הגדול ביותר בעולם. ימת העבדים הגדולה קופאת חלקית בכל שנה, בין החודשים נובמבר ליוני.[2]
השם המקובל בעברית ובשפות האחרות לימה הוא טעות תרגום של השם המקורי מאנגלית. את השם לימה העניק החוקר האנגלי סמיואל הירן (Samuel Hearne; 1792-1745) ב-1771 על שם בני הסלבי (Slavey) קבוצה אתנית של אינדיאנים (האומות הראשונות) שהימה נמצאת בשטחם.[2] בני הסלבי היו מכונים אז סלב (Slave), מילה זהה באנגלית למילה עבד.
יישובים השוכנים לחוף הימה כוללים את ילונייף, בירת הטריטוריות הצפון-מערביות, האי ריוור (Hay River), בהצ'וקו (Behchoko), פורט רזולושן (Fort Resolution), לוצלקה (Lutselk'e), שמורת האי ריוור (Hay River Reserve), דטאה (Dettah) ואנדילו (N'Dilo). היישוב היחיד לחופי הזרוע המזרחית של האגם הוא לוצלקה, כפריר ובו כ-350 תושבים, בעיקר ילידים בני צ'יפוויאן (Chipewyan) של אומת הדנה (Dene), ותחנה נטושה כיום של חברת מפרץ הדסון הקרויה פורט רליאנס (Fort Reliance). לאורך החוף הדרומי, מזרחית לנהר האי שוכנים מכרה פיין פוינט ועיירת הכורים פיין פוינט (Pine Point) הנטושים.
היסטוריה
הילידים של אמריקה הצפונית היו המתיישבים הראשונים סביב חופי האגם לאחר שהסתיים עידן הקרח. ממצאים ארכאולוגיים חשפו כמה תקופות שונות של תרבויות במהלך ההיסטוריה. אלו כוללים תרבויות של פלאואינדיאנים פלאנו צפוניים,[5] שילד ארכאי,[6] תרבות הכלים הקטנים הארקטיים (Arctic Small Tool Tradition, לפני 3,500 שנים),[7] ותרבות הפצלים של טלתילאי (Taltheilei Shale Tradition, לפני 2,500 שנים).[8] כל תרבות הותירה חותם מובהק בממצאים הארכאולוגיים בהתבסס על הסוג או הגודל של כלי האבן.
ימת העבדים הגדולה הופיעה על המפות שהכינו אירופאים במהלך התבססות נתיב המסחר בפרוות ממפרץ הדסון כלפי צפון מערב באמצע המאה ה-18. כאמור, השם "Slave Lake" (שתרגומו המקובל לשפות אחרות הוא "ימת העבדים") ניתן לימה על שמם של בני הקבוצה האתנית של בני הסלבי (Slavey), אחד משבטי האתבסקים שחיו על הגדה הדרומית של הימה באותה תקופה. השם הושפע מהתיעוב שחשו בני אומת הקרי (Cree) ליריביהם לאורך תקופה ארוכה. כיוון שהחוקרים הצרפתיים סחרו ישירות עם בני הקרי הם התייחסו לימה הגדולה כ"Grand lac des Esclaves".
החוקר וסוחר הפרוות סמיואל הירן האנגלי חקר את ימת העבדים הגדולה ב-1771 וחצה את הימה הקפואה, שבתחילה כינה את הימה "ימת אתאפוסקאו" (Lake Athapuscow), שם המשקף הגייה שגויה של דובר צרפתית לשם אתבסקה. בשנים 1898-1897 ערך צ'ארלס "באפלו" ג'ונס (Charles "Buffalo" Jones), חוואי, צייד ואיש שימור טבע אמריקני, מסע אל החוג הארקטי, במטרה ללכוד את כבש המושק. במהלכו חרפה החבורה שבהנהגתו בבקתה שבנתה בסמוך לימת העבדים הגדולה. מעלליו של ג'ונס כיצד הוא וחבורתו הרגו חבורה של זאבים רעבים בסמוך לימת העבדים הגדולה אומתו ב-1907 על ידי צמד סופרים שמצאו את שרידי החיות בסמוך לבקתה הנטושה.[9]
ב-1934 גילו מחפשי זהב עורק של המתכת בזרוע הצפונית של ימת העבדים הגדולה, אירוע שהוביל לייסודה של העיירה ילונייף ב-1935 שעתידה להפוך לבירת הטריטוריה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבנה כביש המתאים לכל עונות השנה סביב הצד המערבי של הימה, במקור הרחבה של כביש מקנזי (Mackenzie Highway), אבל כיום מכונה כביש ילונייף (Yellowknife Highway) או כביש מספר 3. ב-24 בינואר 1978 נפל קוסמוס 954, לוויין ריגול של ברית המועצות באזור. הלוויין שטס במכוון במסלול נמוך הכיל כור גרעיני שנועד לספק חשמל למערכות המכם של הלוויין. בנפילה התפרק הלוויין ושרידיו התפזרו על פני שטח נרחב. חלקים מהכור נפלו בקרבת ימת העבדים הגדולה. 90% מליבת הכור נתגלו ונאספו במבצע צבאי משותף לצבא קנדה וצבא ארצות הברית שקיבל את הכינוי "מבצע אור הבוקר" (Operation Morning Light).[10]
גאוגרפיה
היובלים העיקריים המזינים את ימת העבדים הגדולה הם הנהרות האי (Hay River), סלב (Slave Rive) וטלטסון (Taltson Rive). נהר המקנזי מנקז את הימה. החוף המערבי של הימה מיוער, אבל החוף המזרחי וחופי הזרוע הצפונית הם דמויי טונדרה. החופים הדרומיים והמזרחיים נוגעים בקצה של השילד הקנדי. יחד עם ימות אחרות, דוגמת ימת הדובים הגדולה וימת אתבסקה, ימת העבדים הגדולה היא שריד מימת מקונל (Lake McConnel) הנרחבת שנוצרה לאחר נסיגת הקרחונים.
הזרוע המזרחית של ימת העבדים הגדולה זרועה באיים, והאזור הוא בתוך הפארק המוצע "הפארק הלאומי תאידנה ננה" (Thaydene Nene National Park). חצי האי פתי (Pethei) מחלק את הזרוע המזרחית למפרץ מקלאוד (McLeod Bay) בצפון ומפרץ כריסטי (Christie Bay) בדרום. הימה קופאת בחלקה בממוצע שמונה חודשים בשנה.
צורת החלק המערבי של הימה היא כשל קערה עמוקה יחסית על שטח של 18,500 קילומטרים רבועים ונפח של 596 קילומטרים מעוקבים. עומקו המקסימלי של החלק המרכזי הוא 187.7 מטרים ועוומקו הממוצע הוא 32.2 מטרים.[4] במזרח, מפרץ מקלאוד (62°52′N 110°10′W / 62.867°N 110.167°W) ומפרץ כריסטי (62°32′N 111°00′W / 62.533°N 111.000°W) עמוקים הרבה יותר, כשהמקום העמוק ביותר נמדד במפרץ כריסטי, 614 מטרים. קרקעית הימה בנקודה זו שוכנת בעומק 458 מטרים מתחת לפני הים.
מדי חורף נסלל מחדש על פני הימה הקפואים כביש קרח המכונה כביש הקרח דטאה (Dettah ice road). הוא מקשר בין ילונייף, בירת הטריטוריות הצפון-מערביות, לדטאה, כפר דייגים קטן של אינדיאנים.
דרומית לימת העבדים הגדולה, בפינה נידחת של הפארק הלאומי ווד באפאלו, נמצא אתר הקינון הקיצי של אחרוני העגורים אמריקאיים, שנתגלה ב-1954.[11]
גלריה
-
מעגן המטוסים הימיים של ילונייף על הימה -
נקודת אוצינגי (הזרוע המזרחית) על הגבול המזרחי של הפארק הלאומי המוצע "הפארק הלאומי תאידנה ננה" -
המפרץ הצפוני, ימת העבדים הגדולה
לקריאה נוספת
- Canada. (1981). Sailing directions, Great Slave Lake and Mackenzie River. Ottawa: Dept. of Fisheries and Oceans. מסת"ב 0-660-11022-9
- Gibson, J. J., Prowse, T. D., & Peters, D. L. (2006). "Partitioning impacts of climate and regulation on water level variability in Great Slave Lake." Journal of Hydrology. 329 (1), 196.
- Hicks, F., Chen, X., & Andres, D. (1995). "Effects of ice on the hydraulics of Mackenzie River at the outlet of Great Slave Lake, N.W.T.: A case study." Canadian Journal of Civil Engineering. Revue Canadienne De G̐ưenie Civil. 22 (1), 43.
- Kasten, H. (2004). The captain's course secrets of Great Slave Lake. Edmonton: H. Kasten. מסת"ב 0-9736641-0-X
- Jenness, R. (1963). Great Slave Lake fishing industry. Ottawa: Northern Co-ordination and Research Centre. Dept. of Northern Affairs and National Resources.
- Keleher, J. J. (1972). Supplementary information regarding exploitation of Great Slave Lake salmonid community. Winnipeg: Fisheries Research Board, Freshwater Institute.
- Mason, J. A. (1946). Notes on the Indians of the Great Slave Lake area. New Haven: Yale University Department of Anthropology, Yale University Press.
- Sirois, J., Fournier, M. A., & Kay, M. F. (1995). The colonial waterbirds of Great Slave Lake, Northwest Territories an annotated atlas. Ottawa, Ont: Canadian Wildlife Service. מסת"ב 0-662-23884-2
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 Great Slave Lake, Northwest Territories
- ^ 2.0 2.1 2.2 Great Slave Lake
- ^ 3.0 3.1 Lake profile: Great Slave
- ^ 4.0 4.1 Over-Lake Meteorology and Estimated Bulk Heat Exchange of Great Slave Lake in 1998 and 1999
- ^ מידע על תרבות זו אפשר למצוא ב-Northern Plano
- ^ מידע על תרבות זו אפשר למצוא ב-Shield Archaic
- ^ מידע על תרבות זו אפשר למצוא ב-Arctic Small Tool Tradition
- ^ מידע על תרבות זו אפשר למצוא ב-Taltheilei Shale Tradition
- ^ Jones
- ^ Operation Morning Light
- ^ Whooper Recount
22561082ימת העבדים הגדולה