ימימה ארגז

ימימה ארגז (נולדה ב-3 באפריל 1942) היא ציירת ישראלית העוסקת במקביל ברישום, בפיסול, במיצב ובאובייקטים תלת ממדיים במדיומים שונים. הנושא המרכזי המייחד את יצירותיה, הוא ה'ישן' מול ה'חדש' במרחב האורבני על שלל היבטיו.

ביוגרפיה

ימימה ארגז נולדה בירושלים להורים יוצאי הולנד. אביה, עקיבא פרומן, היה פרופסור לגאולוגיה - מחלוצי המחקר הגאולוגי בארץ וחתן פרס ישראל; ואמה, חוני פרומן, הייתה פסנתרנית ומורה לפסנתר. בשנת 1950 עברה להתגורר בחיפה, שם גם התחנכה עד שנת 1962, אז התגייסה לצה"ל ושירתה בחטיבת הנח"ל. בשנת 1964, לאחר שחרורה מהשרות הצבאי ושהות של שנתיים בקיבוץ נתיב הל"ה, עברה להתגורר עם משפחתה בירושלים.

את לימודי הציור החלה ארגז במקביל ללימודיה בתיכון, בתחילה אצל הציירת סימה סלונים ובהמשך אצל הצייר רפאל מוהר. בין השנים 1965–1968 למדה באקדמיה לאמנות בצלאל במחלקה לעיצוב קרמי, ועד שנת 1977 עסקה בקרמיקה ובפיסול בסטודיו הפרטי שהקימה. עבודותיה הוצגו בגלריות בארץ, באירופה ובקנדה.

בין השנים 1977– 1979 בעת שהות המשפחה ב-ניו יורק, התקבלה לתוכנית המשך ב Pratt Institute, שם למדה עיצוב תלת ממדי אצל המעצבת האמריקאית Rowena Reed Kostellow, ותורת הצבע אצל הצייר ג'וזף פיליפס. עם שובה ארצה בשנת 1979, פנתה ימימה ארגז לציור שהפך לעיסוקה העיקרי.

בין השנים 1999–2009, שמשה כחברת הנהלה באגודת אמני ירושלים וכיושבת ראש ועדת תערוכות של בית האמנים וכן לקחה חלק בוועדות שיפוט במסגרות שונות. בין השנים 2010–2015, מונתה כחברה בוועד נאמני שרת התרבות והספורט.

אֶרגז היא ממייסדי הגלריה השיתופית אגריפס 12, שהוקמה ב־2004 על ידי קבוצה של 15 אמנים במרכז העיר ירושלים. היא פעלה בגלריה עד שנת 2012. מאז שנות ה-80 היא מלמדת ציור, ומשנות ה-90 אצרה כ-20 תערוכות. יצירות משלה פורסמו במבחר ספרים ועל גבי כריכות.

יצירתה

ברבות מיצירותיה מבטאת ארגז את תהליכי ההתכלות והבנייה, את התמורות החלות בנוף העירוני, התעשייתי והטכנולוגי, ואת הסמיכות שבין ישן וחדש בתרבות החומרית. בין השנים 1984–1987, התמקדה בפרפרזות על הנוף המקומי הטבעי, שנעשו בסטודיו בשפה חופשית – מופשטת ומופשטת למחצה, במדיומים שונים על נייר. בין השאר בסדרות "אדם ומקום", "מקומות קשים" ו"אדמות".

בשנת 1988, לאחר ששבה מביקור בסין, פתחה ארגז בסדרת ציורי העיר האסורה בבייג'ינג [שמן על נייר] ומאז הופנה מבטה אל הנוף הישראלי הבנוי לסוגיו, שהניב סדרות שונות של עבודות, תוך שימוש במגוון של טכניקות. בשנת 1989, יצרה סדרת רישומים בפחם על נייר, של תחנת הכוח הישנה רדינג א' בתל אביב.

בין השנים 1995–1996, הקדישה ארגז את מלוא זמנה ליצירת הטריפטיכון "מראה מבית המשפט העליון" – ציור נוף בשמן על בד, שמידותיו 405X96 סמ'. עבודתה התבססה על התבוננות בנוף שנשקף מחלון המבואה הרחב של בית המשפט העליון. הטריפטיכון הוצג בשנת 1996 במוזיאון ישראל, ומאז הוצג בגלריות ומוזיאונים בארץ, בארצות הברית, בדנמרק, בנורווגיה, בצרפת ובמשכן הכנסת.

בין השנים 1997–2005, ציירה ארגז את הציור הפנורמי "אלטנוילנד", את הסדרה "מלט הארץ", שעסקה בנושאי אתרי בנייה ומפעל המלט "נשר" ומגוון של ציורי תל אביב, רובם ממבט על. בין השנים 2004– 2005, יצרה קבוצת עבודות של אזור מרכז העיר הישן בירושלים. בשנים 2005– 2006, רשמה את סדרת רישומי הפחם "ערים סמויות", על פי לוחות-אם של מחשבים ובשנת 2007 הפיקה סדרת יציקות -חול של לוחות-אם, תחת הכותרת "ערים וזיכרון". בין השנים 2009–2013 יצרה קבוצה גדולה של אובייקטים בנושא אסדות קידוח, הקרויה "טריטוריות חדשות".

יסוד נוסף הבולט ביצירותיה של ימימה ארגז הוא הקו "הארס-פואטי"– העיסוק המתמיד בכלי עבודה, בציורי תפנים של הסטודיו ובנושא ה'צבע' עצמו, כמושאים לציור ולמיצב.

משנת 2012, עוסקת אֶרגז בטכניקות שונות של הדפס וביצירת ספרים בעותק יחיד, באופנים שונים של מִחזוּר - החל במִחזוּר נייר להפקת נייר חדש בעבודת יד (לשם יצירת ספרים וכריכתם), וכלה ביצירת תכנים משל עצמה בספרים מצויים שנועדו לגריסה.

עבודותיה של ארגז נמצאות באוספים שונים, בין השאר באוספים של מוזיאון ישראל, משרד החוץ (שגרירות ישראל בפריז), משכן הכנסת, סדנת ההדפס, מפעל המלט "נשר" רמלה, וכן באוספים רבים בארץ וברחבי העולם.

עבודותיה מציגות לעיתים היבטים אקולוגיים, ולעיתים הן מרמזות על ביקורת חברתית.

פרויקטים מיוחדים

• 1975 - יצרה ארגז, קיר קרמיקה, בבית העם של מושב עמינדב, בחסות המִנהל לבנייה כפרית של משרד השיכון.
• 1989 - ציירה קיר זיכרון ועיצבה חדר זיכרון לחללי נח"ל מוצנח, בבסיס הצבאי בבית-סחור, בחסות עמותת הורים שכולים ובשיתוף עם מה"ד היסטוריה של צה"ל (היחידה הועברה מאז לבסיס אחר, וקיר הזיכרון הועתק משם).
• 1999 - הפיקה עם אלון בן ארי, סרטון אנימציה "ירושלים של מטה K2" המבטא בדרך סימבולית, את הקונפליקט האין-סופי על השליטה בירושלים במהלך הדורות (הסרטון הופק על בסיס ציור שציירה בשנת 1993).

פרסים, מענקים ומלגות

• 1976 - פרס בתחרות לעיצוב דגמים לתעשיית הקרמיקה / משרד המסחר והתעשייה
• 1990 - מענק להפקת קטלוג עבודות / חברת החשמל לישראל
• 1991-1990 - מלגת שהות בקריית האמנים "הסיטה", פריז / המועצה לתרבות ואמנות
• 1996-1992 - מענק להפקה ולניוד של תערוכה בגלריות ובחללי תצוגה ברחבי הארץ / חברת החשמל לישראל
• 2008 - שהות אמן אורח בריקיאוויק בהזמנת SIM – אגודת האמנים של איסלנד
• 2015 - מענק לשם הוצאת ספר עבודות מקיף: "מעשה יום יום" / המועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס
• 2017 - פרס מפעל חיים ע”ש מרדכי איש-שלום

יצירותיה

• 
  טריפטיכון - מראה מבית המשפט העליון, 1996, בתערוכה בכנסת, מוזיאון ישראל
• 
  אובייקטים 26–27, 2010, בית האמנים ירושלים
• 
  ספר אמן - זיכרונות מהודו, 2013
• 
  אגריפס 12, 2005, אוסף פרטי
• 
  מעלה הרחוב, 2005, גלריה אגריפס
• 
  תל אביב 2, 1999, מוזיאון תל אביב, אוסף משרד החוץ
• 
  נוף שפלה, 2000, משכן אמנים, הרצליה
• 
  מלט הארץ, 2001, אוסף פרטי

תערוכות יחיד

• 1985 - "אדם ומקום", גלריה אלון, ירושלים; הגלריה של קיבוץ לוחמי הגטאות
• 1988 - "סין קרובה", בית האמנים, ירושלים
• 1991 - "תחנת כוח, רישומי פחם", מוזיאון ישראל
• 1996 - "מקומות קשים", משכן הכנסת
• 1997-1996 - "מראה מבית המשפט העליון"– טריפטיכון, מוצג מיוחד, מוזיאון ישראל
• 2003 - "מלט הארץ", בית האמנים ירושלים; המשכן לאמנות, הרצליה
• 2005 - "זה מה שיש לי מול העיניים", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2007 - "ערים סמויות", בית טיכו, מוזיאון ישראל
• 2010 - "בהסתכלות"– דיוקנאות של עמיתים, גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2013 - "החצר האחורית", מרחב לאמנות, יפו העתיקה, תל אביב-יפו
• 2013 - "אלטנוילנד", הגלריה ע"ש שי דנון בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב
• 2015 - "אסדות–משחקי שולחן", בית האמנים, ירושלים
• 2017 - תערוכה לרגל השקת הספר "מעשה יום יום", מרכז-באוהאוס, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 1990 - "סלון הסתיו", Grand Palais, פריז
• 1994 - "ההנאה שבהונאה", גלריה "נגא" לאמנות עכשוית, תל אביב
• 1994 - "ייחוד", ביתן אגודת הציירים והפסלים ע"ש זריצקי, תל אביב
• 1994 - "מתוך התבוננות" –ארט פוקוס, אולם פישר, משכנות שאננים, ירושלים
• 1997 - "בגובה העיניים"– דיוקן באמנות הישראלית, בית האמנים, ירושלים
• 1997-9 - "מיניארטורה"– אמנות ישראלית בפורמאט קטן, תערוכה ניידת, פלאצו דוקאלה, גוביו; הגלריה לאמנות מודרנית, בולוניה; המרכז לאמנות, פרודז'ה, איטליה
• 1999 - "90 לתל אביב-יפו – מראות עכשויים", מוזיאון תל אביב לאמנות
• 1999 - ""Common Ground Weston Gallery, Cincinnati; Riffe Gallery, Colombus; אוהיו, ארצות הברית
• 2000 - "נופים בישראל", המוזיאון לאמנות חדישה, Roskilde, דנמרק ; המוזיאון לאמנות, Trondheim, נורווגיה
• 2001 - "רשמים – רישום בישראל עכשיו" – הבינאלה הארצית לרישום, בית האמנים, ירושלים
• 2003 - ""Religion Art and War, Salon De`s Art, לונדון
• 2003 - "עבודות מאוספים בישראל", מוזיאון Boca Raton לאמנות מודרנית, פלורידה, ארצות הברית
• 2004 - " "contemporary Art from Israel Phenomena Gallery, סיאטל, ארצות הברית
• 2005 "מקום קסום" גלריה דוויק, מרכז הכנסים, משכנות שאננים, ירושלים
• 2006 "מגישים פיוס" (תערוכה ניידת), מוזיאון רמת-גן לאמנות ישראלית, אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון; הבנק העולמי, וושינגטון; המוזיאון לאמנויות Bellevue, סיאטל; בניין האו"ם, ניו יורק; גלריה Pomegranate, ניו יורק; יריד Sofa, שיקגו
• 2007 - "דור המדבר", גלריה הקיבוץ, תל אביב
• 2008 - אמנים אורחים ב- Cia Center לאמנות עכשווית, ריקיאוויק, איסלנד
• 2010 - "טקסי מעבר", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2012 - "עקבות המדבר", הגלריה של קיבוץ בארי. Deserted", Eye Lounge Gallery", פניקס, בשיתוף עם אמנים באריזונה, ארצות הברית
• 2014 - "דשא כחול"– במסגרת אשכול תערוכות "במדבר דברים", בית בורוכוב, משמר הנגב
• 2017 - "פנים רבות לה" – נופי חולין בירושלים, משכן הכנסת.

חיים אישיים

ימימה נשואה ליצחק אֶרגז ולהם שלושה ילדים.

לקריאה נוספת

• ימימה ארגז פרומן,מעשה יום יום עברי אנגלי, כרמל, 2017

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ימימה ארגז בוויקישיתוף

• מעשה יום יום עברי אנגלי, באתר סטימצקי
• דרש ורמז, באתר ערב רב
• ארבע שנים לכתב העת לאמנות ותרבות "הערת שוליים" ולאירועי "הערה", באתר מארב
• אמנות ישראלית מודרנית ועכשווית, במכירה פומבית של Hammersite.com, באתר הפורטל הישראלי לאמניות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29105408ימימה ארגז