יחסי ג'יבוטי–רואנדה
| יחסי ג'יבוטי–רואנדה | |
|---|---|
|
|
| ג'יבוטי | רואנדה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 23,200 | 26,338 |
| אוכלוסייה | |
| 1,173,874 | 14,361,210 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,099 | 14,098 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,491 | 982 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי ג'יבוטי-רואנדה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת ג'יבוטי לבין רפובליקת רואנדה.
יחסים כלכליים
כלכלת ג'יבוטי
כלכלת ג'יבוטי מבוססת על שירותים הקשורים במיקום האסטרטגי שלה ובסטטוס שלה כשטח חופשי למסחר בקרן אפריקה ובצפון אפריקה.
שני שלישים מתושביה חיים בעיר הבירה – ג'יבוטי, והשאר בעיקר נוודים ורועי צאן המפוזרים במדינה. מרבית המדינה היא מדבר שהגשם בו נדיר, דבר המגביל את גידול הפירות והירקות, ולכן מרבית המזון מיובא. ג'יבוטי מספקת שירותים כנתיב מעבר בינלאומי (למשל לספינות) וכמרכז תדלוק באזור כולו. בג'יבוטי קיימים מעט אוצרות טבע ותעשייה זעירה. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ-50% ומהווה בעיה קשה.
כלכלת רואנדה
מוצרי הייצוא העיקריים הם קפה ותה. כן מייצאים זנים של חרצית המשמשים, מלבד לנוי, גם להפקת קוטל חרקים. רואנדה אינה ברוכה במשאבי טבע, אך כורים בה בכמויות קטנות מספר מחצבים, בהם טונגסטן וקסיטריט. התיירות מהווה מקור הכנסה משמעותי, ותרומתה לתוצר ב-2008 מוערכת ב-5.3%[1]. מוקדי המשיכה העיקריים הם שרידי יערות העד, שבהם ניתן לצפות בגורילות.
רצח העם ב-1994 ריסק לחלוטין את כלכלת המדינה, שהייתה ענייה גם לפני כן. מאז נמצאת הכלכלה במגמת שיפור. בין 1998 ל-2007 נרשמה צמיחה כלכלית של יותר מ-6% בממוצע שנתי, בין הגבוהות באפריקה. הממשלה נוקטת מדיניות נאו-ליברלית, מפריטה חברות בבעלות ממשלתית ומפחיתה מחסומי סחר. לצד הצמיחה, העמיק האי-שוויון בחברה[2].
סחר
בשנת 2013 ייצאה ג'יבוטי לרואנדה סחורה בשווי 43.4 אלף דולר אמריקאי. הסחורה הייתה רובה ככולה (100%) מכונות לשיוף מתכת. מאז שנה זו אין תנודות בייצוא הג'יבוטי לרואנדה ואף דולר אחד לא יצא מג'יבוטי והגיע לרואנדה.[3] בשנת 2014 ייצאה רואנדה לג'יבוטי סחורה בשווי 41.8 אלף דולר אמריקאי. הסחורה הייתה מכונית אחת או שתיים (77%) ובגדים משומשים לנזקקים (23%). מאז שנה זו אין כלל יחסי סחר ומסחר בין רואנדה לג'יבוטי ולא עבר אף דולר אחד בין שתי המדינות.[4]
הערות שוליים
22708627יחסי ג'יבוטי-רואנדה